שירות StumbleUpon: הדרך החדשה לגלוש?
שירות הרשת StumbleUpon הופך את היוצרות: במקום שתורו לדפדפן לאן לגלוש - הוא מחליט בשבילכם. 2.5 מיליון גולשים כבר משתמשים בו לזפזופ אקראי בין אתרים. בשבוע שעבר רכשה אותו eBay האמריקנית
בשבוע שעבר הסתיימה חרושת השמועות סביב StumbleUpon ברכישה על-ידי ענקית המכירות הפומביות האמריקנית eBay. סכום הרכישה - 75 מיליון דולר "בלבד" - לא נשמע מרשים בהשוואה לעיסקות אחרות מהשנה האחרונה, אבל יש מי שטוענים ש-eBay עשתה את עיסקת המאה.
בימי הבועה, שירות חדשני וקהילה גדולה כמו של StumbleUpon (להלן: SU) היו שווים פי עשרה. אמנם עומדת מאחורי SU חברה קטנטנה, אבל עם הכסף של eBay זה יכול להשתנות. הם כבר מוכרים בהצלחה חבילות פרסום ומנויי פרימיום ובשנה האחרונה גדל מספר המנויים ב-150%. זה נראה מבטיח.
בגישה השמרנית יותר של היום, SU נחשב אתר שהפוטנציאל העסקי שלו קשה לחיזוי. מצד שני, רוב המומחים שחקרו את השירות הזה לעומק מדברים על פוטנציאל טכנולוגי וחברתית עצום. גם כלי תקשורת רבים הקדישו לו מאמרים וכתבות: מ-Wired ועד TechCrunch, מ-CNET ועד PC World, מ-BBC ועד CNN.
StumbleUpon גם הוביל בין השאר את רשימת "חברות ה-Web 2.0 הלוהטות ביותר" שפרסם בפברואר השנה מגזין העסקים והטכנולוגיה Business 2.0. רק כדי לסבר את האוזן, רשימה דומה שפרסם המגזין אשתקד, כללה בין השאר את האתרים JotSpot, Writely ו-YouTube. שלושתם נרכשו מאז על-ידי ענקית החיפוש Google, האחרון תמורת 1.65 מיליארד דולר.
מה זה בכלל StumbleUpon
StumbleUpon (באנגלית: "להיתקל ב...") הוא שירות Site discovery, כלומר מערכת שבוחרת עבור הגולש אתרים אליהם כדאי לו לגלוש, בתחומי העניין שהגדיר. הבחירה והסינון של האתרים, מתבצעים על סמך לימוד העדפות המשתמש וגם על בסיס המלצות של גולשים אחרים - אותו "סינון אנושי" שהכל מהללים אותו היום, ושכל ענקי החיפוש מנסים לשקלל אותו בדרכים שונות לתוך האלגוריתמים שלהם.
השימוש ב-SU מתבצע באמצעות התקנה של סרגל כלים בדפדפן. התכונות הכי חשובות נגישות דרך שלושה כפתורים:
- Stumble! - "מזפזפ" אקראית לאתר הבא שתואם את הקריטריונים שהוגדרו.
- Thumb Up - הצבעה "בעד" האתר שנבחר (או המאמר, הידיעה, הסרטון וכו').
- Thumb Down - הצבעה "נגד", שאומרת שלא אהבתם.
סרגל הכלים של StumbleUpon (צילום מסך)
עוד תכונות שזמינות מהסרגל: אפשרות להעביר לחברים בדואר אלקטרוני; לראות רק סרטונים/תמונות/חדשות ו/או רק תכנים בנושא מסויים או בשפה מסויימת (כולל עברית); וכמובן: להוסיף בקליק אתר או דף כלשהו שמצאתם, לכתוב עליו כמה מילים ולתייג אותו (כלומר, להוסיף מילות מפתח שאומרות למה הוא קשור) לטובת שאר המשתמשים בשירות.
כל זה ממש על קצה המזלג. הגולש יכול להשתמש בכל התכונות או להסתפק בשלושת הכפתורים.
המרכיב הקהילתי
באתר ה-Web של SU נמצא המידע שמאחורי הסרגל - האתרים, נגישים דרך מנגנוני חיפוש; והמשתמשים האחרים או "Stumblers" כפי שהם נקראים במערכת.
בדומה לאתרי הקהילות, לכל Stumbler יש עמוד אישי, ששאר ה-Stumblers יכולים לבקר בו. הוא יכול לעצב אותו כבלוג שמורכב מתכנים שאהב, ביקורות שכתב וכל תוספת אחרת. הוא גם יכול לגלוש לעמודים של Stumblers אחרים, להתכתב איתם, לשוחח איתם בפורומים, ולסמן את אלה שאהבו תכנים שמוצאים חן בעיניו.
בנוסף, SU מציע אפשרות לגלוש לדפים מומלצים באתרים ספציפיים כמו Wikipedia, MySpace, YouTube, Flickr, Blogspot, אתרי חדשות, אתרי ממשל ואקדמיה ועוד.
דפים מומלצים (צילום מסך)
יזמים צעירים, הון בוגר
StumbleUpon, החברה, הוקמה בשנת 2001 על-ידי שלושה צעירים קנדים (גארט קאמפ, ג'אוף סמית' וג'סטין לה-פרנס). השירות עלה לאוויר כבר ב-2002, אבל כנראה הקדים קצת את זמנו. רק בשנה האחרונה הגיעו המשקיעים והמזומנים.
רשימת המשקיעים אומרת הרבה על איכויותיו של השירות הזה: רם שרירם, לשעבר בכיר ב-Netscape, אמזון ו-Google. מיטש קאפור, מייסד Lotus, יו"ר ומייסד ארגון הצרכנים EFF, ודמות מפתח בעולם הקוד הפתוח; ג'וש קופלמן, שכבר מכר סטראט-אפים ל-eBay וסימנטק, בסכום כולל של 378 מיליון דולר. וישנם נוספים.
מה משך משקיעים כאלה לשלוח יד לפנקס השיקים? אולי זו הדרך האלגנטית בה SU עוקף את מנועי החיפוש, במה שנראה כמין הכלאה בין Digg, דלישס ו-MySpace. בכל אופן, עם הכסף הואץ הפיתוח, הוחלף הממשק, הגיעו גירסאות לעוד דפדפנים, ומספר המשתמשים הרשומים של SU זינק ממיליון אחד ל-2.5 מיליון בתוך פחות משנה.
על העיסקה עם eBay, יש בעיקר ביקורת. גולשי SU לא משתגעים על הרעיון שתאגיד אמריקני עשיר יקבל גישה להרגלי הגלישה שלהם. עיתונאים ואנליסטים רבים שואלים האם דווקא חברה כמו eBay תדע מה לעשות עם SU, מה בדיוק ההיגיון העסקי שמאחורי הרכישה ואיך היא מתחברת לאסטרטגיה של eBay.
הרמזים שהושמעו בעניין הזה הם שהשירות עצמו לא ישתנה, אבל eBay תשתמש בטכנולוגיה שלו כדי לתגבר את התנועה הפנימית שלה, ולאפשר לגולשים להמליץ אלו לאלו על עיסקאות מעניינות.
בינתיים, עם 5 מיליון "המלצות" ליום, StumbleUpon הוא אחד השירותים עם קצב הגידול המהיר ביותר ברשת. זהו טרנד הולך ומתחמם בין הבלוגרים וגם קהילת מקדמי האתרים (SEO), מגלה בו עניין רב. מסתבר ש-SU יכול לשלוח לאתר מספר גדול פי כמה של גולשים מכל פורום, בלוג, אתר קהילות או אפילו Digg. קליק אחד של Stumbler וותיק, שהתבסס במערכת הקהילתית של SU, יכול להיות מתורגם לאלפים רבים של גולשים שיגיעו לאתר שלך.
אתרים שלא הכרתם
הקסם הפשוט של StumbleUpon טמון ביכולת שלו להפתיע. עם מבחר של כתשעה מיליון דפי Web ואתרים בכל נושא אפשרי, SU הוא קודם כל דרך יעילה מאד וממכרת מאד להעביר את הזמן. צורת השימוש האופיינית היא זפזופ עיוור ואקראי בין אתרים. רק שבמהלך הזפזופ הזה אתה נתקל באתרים מצויינים שלא הכרת, בידיעות חדשותיות שמעניינות אותך, ובתכנים אחרים שלא הייתי מגיע אליהם בדרך הרגילה - כלומר דרך Google.
ה-Stumblers, קהילת המשתמשים (צילום מסך)
ב-SU אין חשיבות לוותק, למספר הקישורים המפנים לאתר או למילות המפתח שמופיעות בו - רק לשאלה האם גולשים שדומים לך אהבו אותו או לא. זה עובד וזה עובד בזמן-אמת; לעיתים קרובות חולפות דקות בודדות מרגע שמתפרסם תוכן סנסציוני כלשהו ברשת ועד שהוא מגיע לדפדפן שלך. בשאר הזמן, אתה מוצא את עצמך מגיע לאתרים ומקורות מעניינים, שימושיים, חדשניים. ולפעמים לאתרים פחות טובים, שאפשר להניף לעומתם אגודל שמופנה כלפי מטה.
לפחות במה שקשור לחיפוש שמבוסס על "זחילה" (crawling) לאתרים בזמן-אמת, Google בחרה כנראה בחברה אחרת. בימים אלה היא נמצאת במשא-ומתן לרכישת מנוע חיפוש אוסטרלי בשם MyLiveSearch, בדיוק בשביל התכונה הזו. בינתיים, התשובה הפושרת שלה לתכונות ה-Site discovery של SU הוא כפתור שניתן להוסיף ל-Google Toolbar, שבוחר עבור הגולש 50 אתרים חדשים בכל יום. קהילת SU קיבלה את התחליף הזה בגיחוך.