לקראת רפורמה: מי יטפל בחולי הנפש?

הצעת החוק בנושא הרפורמה בבריאות הנפש, אותה מוביל שר הבריאות יעקב בן-יזרי, תובא ביום ב' לאישור של ועדת השרים לענייני חקיקה. במסגרת הרפורמה תעבור האחריות על הטיפול בנפגעי הנפש לידי קופות החולים. הקופות תקבלנה תקציב של כ-160 מיליון שקל לאורך ארבע שנים, על מנת שתוכלנה לפתח בעצמן שירותים אלו. במקביל, תסגור המדינה חמישים תחנות לבריאות הנפש שמפעיל משרד הבריאות ברחבי הארץ.

במסגרת הרפורמה יוגבלו מספר הטיפולים להם זכאים החולים. כך למשל, מי שסובל מסכיזופרניה יוכל לקבל עד 25 טיפולים בשנה (ילדים יוכלו לקבל עד 30 טיפולים). הסובלים מהפרעות אכילה יוכלו לקבל 30 טיפולים בשנה.

בהסתדרות הרפואית ובאירגונים המאגדים מומחים מתחום בריאות הנפש מתנגדים לרפורמה הצפויה. אנשי המקצוע מסבירים שבמסגרת הרפורמה יינתן טיפול רק למי שסובלים מבעיה פסיכיאטרית מוגדרת ואילו מי שסובלים מ"אירועי חיים", בהם פטירת בן משפחה, גירושים או פיטורים, לא יוכלו לקבל טיפול.

"מול סגירת המרפאות צריכה לבוא חלופה" (צילום: עפר מאיר)

עו"ד לאה ופנר, מנכ"ל ההסתדרות הרפואית, אמרה בכנס של אנשי מקצוע: "סגירת המרפאות פירושה קיצוץ בשירותים. פחות אנשים יוכלו לקבל טיפול. בנוסף, קבעו באופן שרירותי סל שירותים שרק אותו אנשים יוכלו לקבל. בתחום הטיפול

 בילדים ובקשישים יש בעיות בסל המוצע".

ד"ר מרנינה שוורץ, חברת איגוד רופאי המדינה ואיגוד הפסיכיאטריה, אמרה: "בריאות הנפש היא לא מוצר מדף, כמו שחושבים אנשי האוצר. זה נושא שעולה הרבה כסף. מול סגירת המרפאות צריכה להיות חלופה".

מהכנס שבו נכחו חברי איגוד הפסיכיאטריה נעדרו מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים. הנוכחים ציינו כי מופעל לחץ על המנהלים לתמוך ברפורמה שמציע משרד הבריאות.

שר הרווחה: "צעד מדאיג בתהליך נסיגת המדינה מאחריותה"

שר הרווחה יצחק הרצוג דורש לעכב את הרפורמה בשירותי בריאות הנפש כפי שתוצע לממשלה ביום א'. "מדובר בצעד מדאיג בתהליך מתמשך של נסיגת המדינה מאחריותה כלפי קבוצות חלשות באוכלוסייה", נימק השר את דרישתו. "הרפורמה תחליש עוד יותר את מצבה של האוכלוסייה הנדרשת לטיפול זה. יש חשש שאוכלוסייה זו תיוותר ללא מענה טיפולי ותיאלץ לפנות למחלקות לשירותי רווחה הנמצאות בעצמן במצב קשה".

עוד ציין הרצוג במכתבו כי הרפורמה עלולה ליצור מצב לפיו הזכאים לקבל שירותי בריאות הנפש לא יקבלו אותם, כיוון שהתקציב שיועבר לקופות החולים לא יספיק לטיפול בכל הזכאים. סיבה נוספת בגללה ייתכן וזכאים לא יקבלו את השירות המגיע להם היא שברפורמה נקבעו קריטריונים הקשורים באבחנות פסיכיאטריות פורמליות לצורך קבלת הטיפול, וישנן אוכלוסיות רבות עם מצוקות נפשיות קשות אשר אינן עומדות בהכרח בקריטריונים הנוקשים.

שר הבריאות: "הרפורמה תקצר את זמני ההמתנה"

שר הבריאות בן-יזרי ציין שהצעת החוק מוסכמת על משרד המשפטים ומשרד האוצר והביע תמיהה על התנגדותו של השר הרצוג: "השר הרצוג אינו בקיא

 בפרטים וסביר להניח שאף הוטעה על ידי גורמים אינטרסנטיים שמנסים למנוע מהרפורמה המשמעותית הזו לצאת לדרך, וזאת משיקולים כלכליים ולאו דווקא בשל טובת המטופל. אולי מוטב שהשר הרצוג ידע כי זמן ההמתנה כיום בתור במרפאה לבריאות הנפש עומד על שנה, על מנת להבין עד כמה חשובה הרפורמה הזאת, שתקצר את זמן ההמתנה בצורה משמעותית. כולי תקווה שהשר הרצוג לא יתנגד לרפורמה משיקולי מחסור בתקנים במשרדו. טובת החולה לפני הכל". 

לדעתו של שר הבריאות שותף גם העובד הסוציאלי אבי אורן, רכז קואליציית ארגוני נכי הנפש ובני משפחותיהם. במכתב שכתב לשר הרצוג ציין שהרפורמה תאפשר לנכי הנפש לקבל טיפול במרפאות קופת חולים ולא במקומות סטיגמטיים כמו המרפאות לבריאות הנפש.