"אולי בקיץ הבא, נשתחרר בבקו"ם עם גלעד"

שנה אחרי, לא שוכחים את גלעד: חלק מחבריו לפלוגה של החייל החטוף, גלעד שליט, כבר סיימו את שירות החובה בצה"ל. בני המחזור שלו, שכבר קיבלו את דרגת הסמל, סופרים את הימים עד לשחרורם בקיץ 2008. אחד מחבריו אמר ביאוש: "לא האמנו שנחכה לחזרה שלו שנה שלמה. לפחות נקווה שעד שאנחנו נשתחרר בבקו"ם, הוא יהיה איתנו ונשתחרר ביחד". 

ב-25 ביוני 2006, זמן קצר לאחר החטיפה, החליטו לוחמי פלוגת "מחץ" של גדוד 71 בחטיבה 188 לשנות את שם הפלוגה ל"פלוגה של גלעד שליט". מאז יום החטיפה התחושה בקרב החיילים שהניעו את טנקי המרכבה "סימן 3" השתנתה. "אני מאמין שביום השנה כולנו נזכור את חנן ברק ופבל סלוצקר שנהרגו באירוע החטיפה, אבל נחשוב גם על גלעד. על מה שעובר עליו במקום שבו הוא נמצא, אם הוא בכלל יודע שעברה שנה, אם הוא בכלל יודע שכולם מדברים עליו פה", אומר חייל אחר מהפלוגה, אף הוא בן מחזור של שליט.

מחכים לגלעד. חבריו לפלוגת ה"מחץ" (צילום: עידן צ'סלר)

לא מעט עבר על החיילים בפלוגה מאז אותו יום. המ"פ סרן שחר, החליף את סרן יואב, זמן קצר לאחר הפיגוע, בני המחזור של שליט שהתגייסו לפני כשנתיים כבר לא "הצעירים" של הפלוגה. הטנק המפורסם בו נפער חור, כתוצאה מירי המחבלים, נוקה, תוקן, שוקם והוחזר לפעילות מבצעיות בפלוגה.

העובדה שהטנק חזר לפעילות, היתה לא קלה לחיילים בפלוגה. "זה טנק שעבר אירוע קשה, כל כניסה אליו מעבירה בי צמרמורת", מספר אחד החיילים. גם סמ"ר (מיל') עידן כהן, שהיה סמל המחלקה של שליט ואחר-כך רב הסמל הפלוגתי (רס"פ), מודה שכאשר שב הטנק מתיקון, הוא עורר זיכרונות רבים. "נורא קשה להיכנס לטנק הספציפי הזה, אנחנו מרגישים מה התחולל שם בפנים".

אבל לא רק הטנק חזר לפעילות, גם סמל רועי אמיתי, החייל שנפצע בפיגוע שב לשרת עם חבריו לפלוגה. לאחר תקופת שיקום ארוכה, נלחם אמיתי כדי לשרת עם חבריו ל"פלוגה של גלעד שליט". פציעותיו מנעו ממנו לשוב להיות לוחם, אבל הוא לא ויתר, התעקש ולבסוף הוא שובץ כמש"ק הדרכה בפלוגה. "רועי היה האדם האחרון שראה את גלעד בחיים, עדיין קשה לו לדבר מה שקרה, אבל היה חשוב היה לו לחזור ולהיות איתנו", מספרים חבריו. "הוא יכול היה בקלות להישאר בבית, אבל רועי מרגיש שהוא חייב להיות כאן איתנו".

"גלעד לקח כל דבר ברצינות"

חיילי הפלוגה שהשתחררו בחודשים האחרונים זוכרים את שליט כאדם מופנם וביישן. "הוא לא היה מהרעשנים בפלוגה", סיפר סמ"ר (מיל') תומר שטרקר. "לא האמנתי שדבר כזה יכול להתרחש, שיחטפו חייל ועוד מהפלוגה שלנו, זה בלתי נתפס עד היום", הוא אומר. שטרקר מודה כי היום, לאחר שהשתחרר מצה"ל, הוא יכול לדבר בחופשיות על תחושותיו. "בהתחלה היה לנו הרבה בלבול וכעס. ככל שהזמן עבר וכשראינו שלא מחזירים את גלעד, זה הלך והתעצם. המדינה לא מצליחה בשום דרך לגמור את הפרשה הזאת, לא צבאית ולא מדינית".

החיילים המשוחררים וגם אלה שעדיין במדים, מודים כי פיגוע החטיפה הביא לתפנית רצינית בחשיבה של הפלוגה, וגם בתחושות החיילים. "אנחנו נמצאים כל הזמן בפעילות, מנסים להתרכז בזה, אבל עד שגלעד לא יחזור תהיה תחושה צורמת", אמר אחד החיילים.

הרס"פ כהן מספר כי הוא היה באותה עמדתה בה נחטף שליט. שלושה ימים לפני המקרה, הטנק עליו פיקד חנן ברק, הגיע לנקודה והחליף את הטנק של כהן, שיצא לחופשת סוף שבוע בביתו. "היו התרעות כלליות באותה תקופה", הוא מודה, "אפילו דיברו על חוליית מחבלים, על אפשרות לכניסה דרך מנהרה, אולי על הגעה מאחור. נערכנו לזה, אין מאה אחוז, טנק לא יכול לאבטח כל הזמן 360 מעלות. כששמעתי על האירוע והתברר כי גלעד נחטף, צבט לי בלב. דווקא הוא, הבחור הביישן, השקט ומופנם הזה".

לכהן יש כמה זיכרונות אחרים על הנחישות של שליט. "היינו בשלב מסוים בפעילות בצפון הארץ", שיחזר, "אחת המשימות היתה משימת אבטחה בתוך סבך. הייתי עם גלעד והיה קור נוראי. למרות שלבשתי חרמונית, עדיין היה לי קר. גלעד עמד שם עם מדי ב', אפילו בלי מעיל, מרוכז במשימה שלו. זה היה מדהים לראות כמה הוא לוקח כל דבר ברצינות. הוא היה חייל מעולה. גם בשיחות שלי עם חנן ברק שהיה המפקד שלו, שמעתי איך גלעד לוקח את התפקיד השוחק של התותחן בטנק ברצינות גמורה, כל הזמן עסוק בסריקות אחר מחבלים, לא מאלה שנרדמים כל כמה דקות".

נשארו קרוב לגלעד במלחמת לבנון השנייה

למעשה, גדוד 71 ופלוגת מחץ מזוהים עם רצועת עזה יותר מכל כוח שריון אחר, גם לאחר החטיפה הם נותרו בפעילות מבצעית ברצועה. אפילו במלחמת לבנון השנייה הם נשארו צמוד לעזה ולא הוקפצו לצפון הארץ. "בזמן המלחמה היינו בדילמה לא פשוטה", אומר כהן, "מצד אחד רצינו להשתתף במלחמה בצפון, אבל מצד שני אם היינו עוזבים – זה היה כאילו נטשנו את גלעד כאן".

גם הפקידה הפלוגתית בזמן החטיפה, סמל נופר עידו, זוכרת את שליט כאחד החיילים הביישנים ביותר בפלוגה. לאחר האירוע היא ניסתה לעודד את חבריה, אבל לה עצמה לא היה קל להתמודד עם מה שקרה. "אני זוכרת", היא משחזרת, "שהגיעו חבילות מהאגודה למען החייל עבור החיילים. חבילה אחת לא פתחנו, השארנו אותה בצד, עבור גלעד מתוך כוונה שיחזור במהרה. לצערי עד היום הוא לא קיבל אותה".

גם כאשר קיבלו בני מחזורו של גלעד את דרגת הסמל, הם לא שכחו את גלעד. "היינו בטוחים", אומר עידן כהן, "שהוא חוזר תוך כמה ימים, שבוע. לא האמנו שזה ייקח יותר מזה. עבר חודש, חלפה חצי שנה, עכשיו כבר שנה. זה רק נהיה והולך יותר קשה. לחשוב על הבחור הזה שנמצא אי שם, מה קורה איתו, זה גורם לעצב רב".

לחבריו של גלעד יש תקווה משותפת. אחד מחיילי הפלוגה: "עדיין יש לנו את החלום להיכנס לתוך עזה, לא משנה איפה, להוציא את גלעד החוצה, ולהחזיר אותו לישראל, למשפחה שלו".