דעה: המעבדים חדישים, אך מערכות ההפעלה מיושנות

היו ימים בהם החומרה היתה במירוץ מתמיד להדביק את התקדמויות התוכנה. ימים אלה חלפו ואינם. בנקודה זה של התפתחות המחשב האישי, החומרה מתקדמת הרבה יותר מהתוכנה. אם לומר את האמת, זה די עצוב. למשל, כיום יש לי מערך כוננים בגודל ארבעה טרהבייט (כ-4,000 גיגהבייט), אבל אני בקושי מצליח להשתמש ב-400 גיגהבייט לתוכנות ולקבצים. כמות כה אדירה של מקום אחסון מתורגמת לכך שאיש לא יטרח אי פעם לנקות את הכונן הקשיח. יש בכך חדשות טובות למשטרה - אם אי פעם היא תחליט (עם צו מתאים, כמובן) לבדוק את תכולת הכונן הקשיח שלכם.

כמו זקנה בסופר

הפער המשמעותי ביותר בין יכולות החומרה ליכולות התוכנה מתבטא בריבוי ליבות - שתיים, ארבע, שמונה... התוכנה לה אנו זקוקים באמת, כדי לנצל באופן את כוח העיבוד האדיר - עדיין לא הגיעה. דומה הדבר לאישה זקנה בקופת הסופר-מרקט, שבטוחה שבתחתית הארנק היא תמצא את המטבע שהיא מחפשת. בינתיים התור משתרך. "אני בטוחה שהוא נמצא איפשהו". אנחנו ממתינים.

איש לא רוצה להודות בעובדה הכואבת: לינוקס, Vista ו-Mac OS X הן מערכות הפעלה שהעיצוב הבסיסי שלהן עתיק יומין ובמובנים מסוימים - לא רלוונטי. אין ספק ש-OS X ו-Windows Vista מאופרות באייקונים ממורקות למשעי, אבל הדבר משול למתיחת פנים לכל היותר.

לפחות בינתיים, לאף אחת ממערכות ההפעלה הללו אין את העוצמה הדרושה לניצול ריבוי הליבות, באופן שהולם את אחוזי השיפור בביצועים אותם מפרסמים יצרני החומרה. בסופו של יום, הבציר הנוכחי של השבבים הוא יותר בחזקת שיעור בחדשנות מאשר בשימושיות אמיתית. לאינטל יש אפילו את החוצפה להגיד לנו, שהליבות המרובות חוסכות חשמל, שכן הן מכבות את עצמן כשהן אינן בשימוש. המשמעות של הסיסמה הנהדרת הזו היא שהן יבלו כבויות רוב הזמן. לו ידעה התוכנה לנצל את הליבות הנוספות - לא היה צורך לכבות אותן כלל.

משימה לכל ליבה

ברוח זו, אני רוצה להציע הצעה לסדר היום - ייעוד ליבות למשימות. למה לא יכולה מערכת ההפעלה פשוט לייעד את משאבי הליבות, שמשל לפעולות תחזוקה שיבוצעו ברקע? רעיון זה פשוט מספיק - ולכן יש לו סיכוי להצליח. להלן כמה שימושים אפשריים לליבות אותן מייעדים למשימות נבחרות. יש כאן שש משימות, שכן אנו צפויים לראות מעבדים בעלי שש ליבות (ואף יותר) על פי מפת הדרכים של יצרניות השבבים.

בשלב מוקדם או מאוחר, המחשב מתחיל לקרוא בקדחתנות את הכונן הקשיח, תוך כדי השמעת אפקטים קוליים וריצה איטית. לפעמים, בעת הקלדה רוגעת במעבד התמלילים המחשב מזדחל עד כדי עצירה כמעט מוחלטת, וכל תו לוקח ת'זמן עד שהוא מופיע על המסך (או שהתווים מופיעים בבת אחת - זמן רב אחרי שהקלדתם אותם). למה לא להקדיש ליבה אחת של המעבד לתחזוקת הכונן הקשיח? כך המחשב יעשה את הנדרש, בלי להפריע למשתמש.

אחת החווייות הכי לא נעימות היא סריקת וירוסים שמתחילה בשעה יעודה בלילה, כשאתם עדיין עובדים. הכל עוצר. ליבה אחת שתוקדש לסריקות עומק 24/7 יכולה לשפר את איכות החיים שלנו פלאים (את הרעש הכרוך בסריקה אני מוכן לשאת).

ליבה שלישית יכולה לשמש להזרמת קטעי וידאו אידיוטיים מ-YouTube ודומיו. ליבה זו הולכת לראות סרטים לנצח.

אתם עשויים לרצות להזרים וידאו ממצלמת האינטרנט שממוקמת על מסך המחשב, ולהקדיש לשם כך ליבה. אנשים מאוד אוהבים לצפות באנשים אחרים יושבים מול המסך ומקלידים.

כיום משמשים מחשבים בעיקר למטלות מופרעות דוגמת Twitter - סוג של בלוג זעיר שמאפשר לנרשמים לעדכן את החבר'ה בפוסט קצר - מה הם עושים עכשיו. הודות ל-Twitter יכולים כולם לחלוק עם העולם את שגרת יומם המדהימה. הליבה החמישית תוקדש לטוויטרים ולתוכנות מסרים מיידיים.

לאלה מכם שחיים בעולמות וירטואליים דוגמת Second Life: אתם עשויים לרצות להקדיש ליבה שלמה להנפשת דמותכם במשחק. ברור שרוב הזמן היא תשב בלי מעש, אולם בעצם - זה פחות או יותר מה שעושים כשמשחקים ב-Second Life.

רבותי באינטל וב-AMD, אני עומד לגמור את מכסת הליבות שלי. אפשר עוד?

הכתבה פורסמה במקור בגיליון יוני של PC Magazine. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר הכרות. לאתר הבית של PC Magazine