הצעה בוושינגטון: ישראל תסיר אחריותה מעזה

גורמים בממשל האמריקני שוקלים להעלות בפני ישראל רעיון לפיו היא תבחן להודיע על הפסקת האחריות החוקית שלה למתרחש ברצועת עזה. ל-ynet נודע אמש (ו') כי הנושא כבר הוזכר בישיבת המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית.

הרעיון עלה לדיון בעקבות מאמר שכתב מנהל מכון וושינגטון למזרח התיכון, רוברט סטלופ, בו הוא מציע לישראל לקבוע לוח זמנים מתאים, שיאפשר לפלסטינים להקים חלופות לאספקת חשמל מים ושירותים אחרים לרצועה. לאחר תקופת הזמן הקצובה, כך על פי המאמר, תסגור ישראל את כל מעברי הגבול מעזה אליה ותפסיק לספק שירותים לתושבי עזה.

מכון וושינגטון למחקר מהווה אכסניה לחילופי דעות ורעיונות שמעלים מומחים שונים למזרח התיכון. מנהל המכון, סטלופ, נחשב למקורב לממשל בוש. בכיר אחר במכון הוא השליח המיוחד לשעבר למזרח התיכון, דניס רוס, ובמועצת המנהלים שלו יושבים כמה ממזכירי מדינה לשעבר של ארצות הברית. באחרונה התארחו במכון למשך כמה חודשים הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, והשר לביטחון פנים, אבי דיכטר.

במאמרו, אומר סטלופ כי "ישראל הוציאה את כל חייליה ואזרחיה מעזה, אבל נותרה אחראית מבחינה חוקית, כלכלית ובטחונית למתרחש בה". הוא ממשיך וטוען כי "ישראל שילמה את מחיר ההתנתקות, אבל מעולם לא נהנתה מפירותיה. ישראל נותרה בעיני העולם כוח כובש אחרי שסיימה את הכיבוש. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאחראית לספק מזון, מים וחשמל לישות מדינית שמשגרת מדי יום טילים לעבר אזרחיה".

בראיון ל-ynet מסביר ד"ר סטלופ כי "החשוב הוא העקרון שישראל תשלים את ההתנתקות ושאחרי מועד מסוים רצועת עזה תיחשב לטריטוריה זרה. צריך להעניק פרק זמן של שבועות וחודשים, אבל לא שנים, כדי לאפשר לפלסטינים, למצרים ולארגוני הסעד הבינלאומיים למצוא חלופות. עמדת ארה"ב צריכה להיות שלטובת כל הצדדים ישראל תשלים את ההתנתקות - זה כולל סגירה מוחלטת של המעברים בין ישראל לבין ישות עוינת שהכריזה שמטרתה היא הרס מדינת ישראל".

לשאלה האם המצרים לא יתנגדו למהלך שכזה, אומר סטלופ: "אני מניח שהמצרים לא ימחאו כפיים להחלטה ישראלית, אבל יהיה קשה למדינה ערבית להביע התנגדות פומבית לסיום מוחלט של הכיבוש הישראלי ברצועת עזה. הביקורת הרצינית היחידה נגד ההתנתקות היא שהיא הגבירה את היכולת להבריח נשק לעזה. דעתי היא שאם מצרים תהיה דרך הגישה היחידה לרצועת עזה, זה יגרום למצרים לרצות להיות יעילים יותר במניעת הברחת נשק".

סטלופ מסכם ואומר כי "ישראל היא זו שבחרה להמשיך להיות אחראית מבחינה חוקית על רצועת עזה. בהתנתקות ב-2005 היתה הזדמנות לישראל לסיים את הכיבוש על פי החלטת מועצת הביטחון 242 אבל היא בחרה לא לעשות זאת. עכשיו יש לישראל הזדמנות שניה לתקן את הטעות ולהשלים את התהליך. באופן מעשי זה יעניק לישראל יתרונות מול האויב ויינטרל את נקודות התורפה שישראל סובלת מהן עכשיו".

ישראל: נמשיך את הסיוע ההומניטרי לעזה

בביקורו האחרון של ראש הממשלה בוושינגטון, לא עלתה כלל הסוגיה להתנתק כליל מרצועת עזה. אולמרט עצמו לא היה מעוניין להעלות רעיון שכזה, בשל האחריות של ישראל למצב ההומניטארי ברצועת עזה. וגם הממשל בוושינגטון, הרגיש מאוד לסבל האוכלוסיה הפלסטינית בעקבות המחטף של החמאס, ודאי אינו מעוניין בהחלטה חד צדדית שכזאת.

עם זאת יצויין ששרים בממשלת ישראל, ביניהם סגן ראש הממשלה אביגדור ליברמן מישראל ביתנו והשר יצחק כהן מש"ס, הציעו לסגור את אספקת התשתיות לרצועת עזה, כתגובת נגד לירי הקסאם. ליברמן, השר לעניינים אסטרטגיים, העלה את רעיון ההתנתקות המוחלטת מעזה לפני שבועות אחדים, כתכנית המדינית של תנועתו. השר כהן הציע להניח את ההחלטה לפתחם של הפלסטינים, כתגובה לירי הקסאם. "אם ירו על על תחנת הכוח, ננתק חשמל. אם יירו על מעבר קרני - נעצור את הדלק", אמר כהן.

אולם, הממשלה בראשות אולמרט לא דנה ברצינות באף אחת מהצעות אלה. יתרה מזאת, בהצעת ההחלטה אשר גיבש ראש הממשלה אולמרט, עם שרת החוץ לבני ושר הביטחון ברק לקראת ישיבת הממשלה הקרובה נקבע: "בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, תמשיך ישראל את הסיוע ההומניטארי הניתן לאוכלוסיה הפלסטינית ברצועת עזה, לרבות אספקת חשמל, מזון, מים, תרופות ושירותים רפואיים". הצעה זו עתידה להיות מאושרת ביום ראשון הקרוב ברוב גדול של 22 שרים, לעומת שני שרי ישראל ביתנו, ליברמן ואהרונוביץ שיתנגדו לה.

בהכנת הידיעה השתתף רוני סופר