הוריו של יוני אלזם תובעים 10 מיליון שקל משב"ס
יהונתן אלזם - שהורשע ברצח ונדון למאסר עולם - נמצא מת בבית הסוהר בדצמבר 2005, שעות ספורות לפני שהיה אמור להעיד נגד הנאשם העיקרי בפרשה. פתולוג קבע כי אלזם מת מהרעלה חריפה של ציאניד. ההורים טוענים כי שב"ס התרשל בעבודתו, למרות מידע מודיעיני-משטרתי
10 מיליון שקל - זהו סכום התביעה שיגישו הבוקר (יום א') הוריו של יהונתן אלזם ז"ל נגד שירות בתי הסוהר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אלזם - אסיר עולם בגין רצח שבו הורשע - נמצא מת בתא מאסרו בדצמבר 2005, וחוות דעת רפואית שניתנה לאחר מכן קבעה כי נפטר מהרעלה חריפה של ציאניד.
הבוקר, עם הגשת התביעה, הגיע מיכאל, אביו של יוני אלזם לבית המשפט וסיפר על התחושה הקשה של המשפחה, שעד היום -שנה וחצי לאחר מות בנם, אף אחד לא טרח לומר להם באיזה שלב עומדת החקירה. "אנחנו מאמינים שיוני היה חף מפשע, אף אחד לא טרח עד היום להתייחס אלינו, גם על מותו אני שמעתי ברדיו. השב"ס רק עסוק בלהתחמק מאיתנו ולא לוקח אחריות על מה שקרה".
עורך הדין אליעזר פני-גיל אמר : "כל זה לא היה צריך לקרות, המדינה היתה אמורה לדעת ולצפות שעלול לקרות לו משהו ולא לתת לאנשים להיכנס לתא שלו".
אלזם הורשע במעורבות ברצח העבריין חנינה אוחנה במארס 2003, ובנובמבר 2005 נדון למאסר עולם. במהלך מאסרו נחשב לאסיר טעון הגנה בהפרדה ארצית, מכיוון שנשקפה סכנה ממשית לחייו. ב-13 בדצמבר 2005, שעות ספורות לפני שאמור היה להעיד במשפטו של שמעון זריהן, הנאשם העיקרי בפרשה, הוא נמצא מת בתאו בכלא אשמורת, והוא בן 22 בלבד. לאחר מותו ניתנה חוות דעת של הפתולוג, פרופ' יהודה היס, ובה קבע כי אלזם מת מהרעלה חריפה של ציאניד. בעקבות מותו של אלזם הופסקו ההליכים המשפטיים נגד זריהן, והוא שוחרר.
בתביעה שתוגש היום טוענים הוריו של אלזם - באמצעות עורכי הדין אליעזר פני-גיל ומשה גליקו - כי שב"ס התרשל בעבודתו למרות מידע מודיעיני-משטרתי; שהשירות היה אחראי לשלומו ולביטחונו של אלזם וכי מדינת ישראל היא המעסיקה של הסוהרים, הצוות הרפואי וכל צוות בית הסוהר שהיה אמוּן על שלומו, בריאותו וביטחונו של אלזם.
ההורים טוענים כי אינם יודעים מהן נסיבות מותו של בנם, וכי אירוע מותו מתיישב יותר עם המסקנה כי לא ננקטו צעדים כדי למנוע את מותו, וכי ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם על-ידי נקיטת אמצעי זהירות פשוטים וסבירים.
"אמצעי פיתוי פסולים"
לטענת ההורים, המדינה איפשרה ליהונתן לקבל חפצים אשר אסור היה לו לקבל, התירה כניסת אנשים לתאו ולא מנעה את הכנסת רעל הציאניד לשטח בית הסוהר ולשטח האגף השמור. עוד נטען כי אלזם לא קיבל מענה רפואי מיידי לאחר ההרעלה, אשר ייתכן והיה מציל אותו, וכי בזמן ההמתנה לצוות טיפול נמרץ שזומן לבית סוהר, לא ניתן לו כל טיפול ראשוני-בסיסי. ההורים טוענים בתביעה כי נפשם אינה מוצאת מנוח, בעיקר לנוכח העובדה שהאחראים על מותו - לא רק שלא נענשו, אלא אף קודמו בתפקידם בשב"ס, ולכן הם מבקשים מבית המשפט להמציא להם את דו"ח חקירת המשטרה שנעשה לאחר מותו של בנם.
הוריו של אלזם טוענים כי בנם הודה במשטרה במעורבות ברצח לאחר שנמנעו ממנו זכויות יסוד בסיסיות לאחר חקירתו, לא ניתנה לו אפשרות להיפגש עם עו"ד לאחר כמה ימים וכי החוקרים הפעילו עליו לחץ בלתי-סביר כדי שימסור הודאה. לטענתם, בחקירתו השתמשו באמצעי פיתוי פסולים והבטיחו לו הבטחות שונות כדי שיודה בחלקו ברצח. ההורים טוענים שמותו של יהונתן מנע ממנו את האפשרות לערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, לקבל הזדמנות נוספת להוכיח את חפותו וסוכלה אפשרות כי יזוכה בערעור.
בתביעה נכתב, בין השאר: "יוני אלזם ז"ל נשבר בחקירתו ומסר 'הודאה' לאחר ימים רבים שבהם היה נתון במעצר, מבלי שזכה להיפגש עם עורך דין, ולאחר שחוקריו הפעילו נגדו שיטות חקירה פסולות ובלתי חוקיות בעליל. 'הודאה' זו היוותה גורם מרכזי, שלא לומר בלעדי, להרשעתו בבית המשפט".
עוד טוענים ההורים, כי גם אם היה מרצה מאסר, צפוי היה להשתחרר בגיל 37 וסיכויי השיקום שלו היו גבוהים.
לפנייה לכתב/ת 
