המירוץ לעליון: מזוז הורה למנוע ניגוד עניינים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הנחה את חברי הועדה למינוי שופטים, בתשובה לשאלתו של השר רוני בר-און, שלא להצביע עבור מועמדים המקורבים אליהם, כדי למנוע ניגוד עניינים. עם זאת, לא נראה שלהחלטה זו תיהיה משמעות מעשית, שכן כל חברי הועדה התכוונו להימנע במקרים אלו וחלקם אף הודיעו על כך מראש.

הבוקר (א'), לאחר דחיות לא מעטות, תתכנס הועדה למינוי שופטים, כדי להכריע בזהותם של שופטי בית המשפט העליון החדשים.

ה"ביצה" המשפטית נחשבת צפופה ומשפטנים בכירים מכירים לעיתים זה את זה במשך עשרות שנים. כאמור, הנחייתו של מזוז נועדה למנוע מצב שבו ידונו חברי הוועדה בקרובים להם. כך למשל נשיאת בית המשפט העליון תימנע ככל הנראה בהצבעה הנוגעת לשופט יהונתן עדיאל, מכיוון שהיה שותף לעסקיו של בעלה. שר המשפטים דניאל פרידמן יימנע בהצבעה על מועמדותו של עו"ד חנן מלצר. היחיד שלא הודיע עד כה כי ימנע הוא עו"ד יורי גיא-רון, בעניינו של המועמד עו"ד דנצינגר.

ואלה שמות...

על שולחנה של הועדה לבחירת שופטים יעלו שמותיהם של שניים-עשר מועמדים, שופטים ועורכי דין בכירים, שמתוכם ייבחרו עד חמישה לכהונת שופט מן המניין בבית המשפט העליון.

השופטת דבורה ברלינר. ילידת תל אביב, נחשבת לשופטת מבריקה ונוחה ומכהנת היום כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. ברלינר, בעלת דרגה ייצוגית של אלוף בצה"ל, שהוענקה לה בעת הדיון על שלילת דרגותיו של האלוף (מיל.) יצחק מרדכי. בין היתר, היא ישבה בראש ההרכב שדן במשפטם החוזר של רוצחי הנער דני כץ. במשפטה של מרגלית הר-שפי היא סברה בדעת מיעוט, שיש לזכות את הר שפי מחמת הספק.

בכנס שנערך לאחרונה ועסק בענישה בתאונות דרכים אמרה ברלינר: "הייתי שולחת נהגים שגרמו מוות ברשלנות לגור בבית לווינשטיין, שיחיו את החיים של אנשים שהתאמללו".

השופט יוסף אלון. נולד בשנת 1951, בנו של שופט העליון בדימוס, מנחם אלון ואחיו של ח"כ בני אלון. השופט אלון התחנך בזרם החינוך הדתי במדרשת 'נעם' בפרדס חנה, שירת שנה אחת בצבא והחל את דרכו השיפוטית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

אלון מכהן כבר עתה כשופט בפועל בבית המשפט העליון. בין פסיקותיו הידועות - הקביעה כי מרדף ניידות משטרה מהווה עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וקביעה שלפיה נהג הגורם לתאונה קטלנית לאחר נטילת סמים - יורשע בעבירת הריגה.

השופט דוד חשין. מכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים ומונה ביוני כשופט בפועל בעליון. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ביולי 1984 נבחר לכהונת שופט של בית משפט השלום בירושלים, ובדצמבר 1990 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בין החלטותיו של חשין - ההנחיה ליועץ המשפטי לממשלה להשיב על העתירות להדחת נשיא המדינה הנבצר, משה קצב, שהביאו לכך שהיועץ פירט לראשונה את עמדתו סביב הסוגיה. חשין דן גם בפרשת הקרטל של חברות הביטוח, ובערעורו של יצחק מרדכי על הרשעתו בעבירות מין.

השופט יהונתן עדיאל. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ושופט בפועל בעליון. בהיותו שופט בפועל בעליון הוא ישב בהרכב בג"ץ שהורה למדינה להיערך בתוך חצי שנה לביטול חקיקת החירום במדינה.

הפסיקה הנחשבת ל"גולת הכותרת" של ישיבתו בעליון היא ההכרעה להוציא צו על-תנאי נגד המדינה בעתירה נגד חזרתו של השר צחי הנגבי למשרד לביטחון פנים. בפסיקה אחרת - עדיאל פסל את החוזה של בנק לאומי עם לקוחותיו בכל מה שנוגע לחשבונות העו"ש ואילץ את הבנק לוותר על 29 סעיפים בחוזה.

השופט עוזי פוגלמן. שופט בית המשפט המחוזי ומכהן בפועל כשופט בעליון. בין פסקי הדין של פוגלמן: הסרת אנטנות סלולריות בצומת הרחובות אינשטיין ונמיר בתל-אביב, ביטול הקצאת מקרקעין למעיין החינוך התורני, עקב פגיעה בשוויון. עוד עסקו פסיקותיו בהסדרת מעמד של 'ידועים בציבור' בני אותו מין וחיוב חברת פז בהתקנת אמצעי ניטור בתחנות תדלוק.

השופטת יהודית צור. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. צור נמנתה בצוות הפרקליטים הבכירים שעסקו בפרשת קו 300 ודרשה להעמיד לדין את ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, על מעורבותו בפרשה.

בין פסיקותיה הידועות של השופטת צור: הפרשה שבה הורשעו כמה יצרנים שהפעילו את "קרטל המרצפות", הרשעתו של שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי במעשה מגונה בנסיבות מחמירות. צור קבעה בדעת מיעוט כי ראוי היה להטיל על מרדכי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות.

השופט ניל הנדל. נולד במדינת ניו-יורק ועלה לארץ בשנץ 1983. כיהן כשופט שלום בבאר שבע ובבית המשפט במחוזי בבאר שבע.

בין פסקי הדין המוכרים שבהם טיפל השופט הנדל: הכרעת דין הראשונה בפרשת רצח חנית קיקוס ז"ל, שבה סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את הנאשם סולימאן אל-עביד מחמת הספק. בפסק דין תקדימי אחר קבע הנדל לראשונה, כי יש לדון את דניאל עוקב, שרצח תייר ופצע קשה תיירת על פי סעיף עונש מופחת בעבירת רצח, המקנה לבית המשפט שקול דעת לקצוב את העונש.

עו"ד אסף ברוך פוזנר. נולד בלונדון ועלה ארצה בשנת 1963. פוזנר התמחה אצל השופט העליון מנחם אלון, אביו של המועמד יוסף אלון. פוזנר עסק בכמה תיקים שזכו לפרסום נרחב, בהם: פרשת "בנק המזרחי", שבמהלכה נקבעה סמכות בית המשפט לבטל חוקים. עו"ד פוזנר מייצג גם כ-280 מנפגעי אסון ורסאי.

עו"ד יורם דנצינגר, שותף במשרדו של עו"ד דורי קלגסבלד. דנצינגר היה מועמד לראשות לשכת עורכי הדין, אך פרש ובמקומו מתמודד כעת חבר הועדה למינוי שופטים, יורי גיא-רון. דנצינגר נחשב למועמד מוביל לבחירה לעליון ונחשב למי שזוכה לתמיכה רחבה.

עו"ד דליה טל. נמנית על עורכות הדין הבכירות והוותיקות בישראל. היא עבדה כ-13 שנה בלשכת היועץ המשפטי בבנק ישראל. ב-18 השנים האחרונות היא משמשת כיועצת המשפטית של דירקטוריון בנק לאומי. במהלך שנות עבודתה הייתה טל מעורבת בעסקאות רבות של רכישה, מכירה ומימון. בתפקידה כיועצת המשפטית של בנק לאומי הובילה טל את הליך המכירה של בנק אגוד, מכירת מניות מגדל לג'נרלי, ומכירת ויזה כ.א.ל ורכישת אלפאקרד.

עו"ד חנן מלצר. בשירותו הצבאי - שימש עוזר השליש הצבאי הראשי ואיש הפרקליטות הצבאית. במהלך לימודיו היה מהפעילים המרכזיים בתא הסטודנטים של מפלגת העבודה ואף התמודד בשנת 1996 בבחירות המקדימות במפלגת העבודה. מלצר עוסק בעיקר במשפט מינהלי ומתמחה בעתירות לבית המשפט העליון. במהלך השנים ייצג את מפלגת העבודה בנוגע לגילוי הסכמים קואליציוניים, וכן ייצג תשע עיריות שמתקציבן ביקשה הממשלה להעביר כספים לעיריות אחרות. 

עו"ד ד"ר שמואל ילינק. עוסק בעיקר בדיני נזיקין וביטוח. בשנים האחרונות התפרסם ילינק בין היתר בעקבות פרשת רמדיה, שבה ייצג את מרבית המשפחות שתינוקותיהן נפגעו. הישג נוסף של ילינק הוא פסק דין תקדימי, המכיר בזכותם של תורמי כליות לקבל פיצוי מסוים מהמדינה בעבור תרומתם. שמו של ילינק הוזכר לראשונה כמועמד לבית המשפט העליון ב- 2004.