אבטלת עולים: הכי גבוהה אצל האתיופים - 18%
האבטלה בקרב עולי בריה"מ לשעבר עומדת על 7.5%. מתוך כלל העולים דורשי עבודה 63% הן נשים ורק 37% גברים. רק שליש מהעולים עובדים במקצועם, לעומת 42% בקרב ילידי ישראל
שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה האתיופית הוא הגבוה ביותר בקרב העולים ועומד על 18%, לעומת 7.5% בקרב יוצא בריה"מ לשעבר. שעיור האבטלה הממוצע בקרב העולים עומד על 8.8%. הנתונים מתפרסמים לקראת סדרה של ירידי תעסוקה שמקיים המשרד לקליטת העלייה.
על פי נתוני שירות התעסוקה, שיעורי התעסוקה של העולים שהגיעו ארצה עד לפני 10 שנים (אתיופים עד לפני 15 שנים) עומדים על 67.6% בעוד ששעורי התעסוקה של עולים שעלו ב-5 שנים האחרונות עמדו על 60.9%.
בקרב העולים ישנם יותר נשים שהן דורשות עבודה: מתוך כלל אוכלוסיית עולים הרשומים כדורשי עבודה (עד 10 שנים בארץ) - 63% הן נשים ורק 37% הם גברים. זאת בעוד שבקרב כלל דורשי העבודה במשק ישנן 60% נשים ו-40% גברים.
יותר עולים בעלי השכלה גבוהה רשומים כדורשי עבודה: מתוך כלל אוכלוסיית העולים הרשומים כדורשי עבודה 21% הם בעלי השכלה אקדמאית ו-8.5% הם בעלי השכלה על תיכונית. זאת בעוד בקרב כלל דורשי העבודה מצויים שיעורים של 11% בעלי השכלה אקדמית ו-6% בעלי השכלה על תיכונית.
בחלוקה גאוגרפית: יותר עולים דורשי עבודה מתגוררים בדרום הארץ ובגוש דן: 28.5% מתוך העולים דורשי עבודה מתגוררים בדרום, לעומת 24% מתוך כלל דורשי העבודה המתגוררים בדרום. 23.5% מתוך העולים דורשי עבודה מתגוררים באזור דן, לעומת 18.5% מתוך כלל דורשי עבודה במשק המתגוררים באזור זה.
42% מכלל העולים דורשי עבודה הם בני 55 ומעלה, בעוד שיעור דורשי העבודה בני 55 ומעלה עומד על 23%.
1.5% מתוך כלל דורשי העבודה הם עולים מאתיופיה, 0.15% הם עולים מצרפת, 0.10% עולים
מארה"ב ו-3.55% ממדינות חבר העמים (בריה"מ לשעבר).
לעולים ייצוג גדול יותר בקרב בעלי תואר שני ושלישי (14.5% לעומת 9% מכלל האוכלוסייה) ובקרב בעלי תעודה על תיכונית בהשוואה לכלל האוכלוסייה (21.5% לעומת 14.4%).
רבע מהעולות עובדות בסיעוד
העולים מועסקים בעיקר במקצועות המכירות והשירותים (26% לעומת 20% מכלל האוכלוסייה), או כעובדים מקצועיים, מכונאים, פועלי ייצור, חייטים ועוד (26% לעומת 15.4%) ופחות במשלחי יד אקדמאיים, חופשיים וטכניים.
רבע מהעולות החדשות מועסקות בעיקר בשירותי בריאות ורווחה. בתעשייה, מסחר ושירותים מועסקות למעלה מ-40%. ממצאים אלו מבטאים את רצונם החזק של העולים להשתלב בשוק העבודה בטווח הקצר.
אחוז העולים העובדים בתחום אקדמי, טכני או ניהול עמד על כ- 20% בהשוואה לכ- 39% בקרב כלל האוכלוסייה וזאת למרות שמשקלם של בעלי ההשכלה האקדמית בכל אחת מהאוכלוסיות נמצא די דומה (27.5% בקרב העולים ו- 24.6% בקרב האוכלוסייה היהודית האחרת).
לעולים ייצוג בולט בענפי התעשייה והמסחר (38%) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית האחרת (29%). לעומת זאת, בולט ייצוג החסר שלהם בקרב העובדים במגזר הציבורי (הכולל ענפי מינהל ציבורי, חינוך, בריאות וקהילתיים) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית האחרת (24.5% ו- 34.8% בהתאמה).
שעורם של העולים החדשים שמועסקים ע"י חברות כח אדם כפול מזה של ילידי הארץ ועומד על 8%.
רק שליש מהעולים עובדים במקצועם, לעומת 42% בקרב ילידי ישראל.
