טילים על תל-אביב: האם תמצאו מקלט?

ב-25 ביולי אשתקד, בשעה שחסן נסראללה איים בפעם השנייה לשגר טילים אל מרכז ישראל, מיהרו עובדי עיריית תל-אביב לצאת ולבדוק 200 מהמקלטים הציבוריים בעיר. הממצאים שהתגלו היו מדאיגים: מקלטים שימשו כמחסנים וגלריות, פתחי מילוט היו מרותכים ואטומים, מערכות חשמל לא תקניות בסכנת פיצוץ ומצבורי חומרים מסוכנים שאיימו להפוך את המקלטים למלכודות בוערות.

בעקבות אותן בדיקות נקבע חד-משמעית כי אין להשתמש במקלטים עד תיקון כל הליקויים. המשמעות המיידית הייתה ברורה - אם חלילה היה מגיע טיל אל גוש דן, הייתה עלולה "הבועה" התל-אביבית להתפוצץ והכאוס היה בלתי נסבל. המשמעות לטווח הרחוק הייתה ברורה גם היא - יש לעשות הכל, ובהקדם, כדי להכשיר את המקלטים. בסופו של דבר, כידוע, דבר לא הפריע את מנוחתם של שוכני בתי הקפה ונסראללה הסתפק בנגיעה קלה באזור חדרה. אבל כדי לא לקחת סיכון, החלו מיד לאחר המלחמה אנשי הלוגיסטיקה ומחלקת הביטחון של העירייה לבצע סקר של כל המקלטים לקראת תחילת עבודות השיקום.

עד כמה משמעותיים ההיערכות ושיקום המקלטים, יכולים ללמד חמשת התרחישים שבנו אנשי פיקוד העורף, יחד עם אגף הביטחון בעירייה, המדמים אירוע רב נפגעים בתל-אביב כתוצאה מטיל שיגיע מהחזית הצפונית. בעבר נערכו לאור תרחישים אלו תרגילים בשיתוף כל גורמי הביטחון - כיבוי אש, מד"א ועירייה. 

המקלטים הציבוריים בעלייה, המקלטים הפרטיים - תעלומה

ברחבי תל-אביב מצויים 236 מקלטים ציבוריים ועוד כמאה במוסדות החינוך השונים בעיר. נוכח העובדה שאיום טילים על תל-אביב אינו תרחיש בלתי אפשרי ולאור חוסר המוכנות במלחמה האחרונה, עמלו בשנה האחרונה יום-יום אנשי העירייה על שיפור מאות מהם. העירייה שלחה הודעות לכל האמנים והתושבים ששכרו מקלטים לצורך שימוש אישי, כי עליהם לפנות את הציוד שלהם המהווה סכנה ואשר עלול להוות חומר מבעיר אש במקלטים. במקביל, נבדקו פתחי החירום ובימים אלה נמשכת התקנת מערכות המיזוג במקלטים.

והעבודה נשאה פירות. ביקורת שערך פיקוד העורף במקלטים הציבוריים בתל אביב מצאה אותם ברמת מוכנות גבוהה מאוד והעניקה להם את הציון 99. מרבית המקלטים הציבוריים - כ-140 במספר - הם דו-שימושיים המשרתים את הציבור בחיי היום במסגרת בעמותות, בתי כנסת, מועדוניות ועוד. בפיקוד העורף ובעירייה אישרו את הפעילות הציבורית בתמורה לתחזוקת המקלטים, אך יחד עם זאת נקבע כי בשעת חירום יפנו השוכרים את המקום ותכולתו בתוך ארבע שעות.

אבל לצד ההצלחה בשיקום המקלטים הציבוריים, הבעיה הגדולה של תל-אביב נותרה בבניינים הפרטיים – שם רב הנסתר על הגלוי. אלפי מקלטים כלל לא נמצאים תחת מעקב של העירייה והם אמורים להיות מטופלים על ידי דיירי הבניין. ההנחה הרווחת היא כי הדיירים אכן דואגים לעצמם למקרי חירום, אלא שהמציאות מגלה שלא מעט מהמקלטים הפכו למוזנחים, תפוסים או לא ראויים לשימוש. בעיריית תל-אביב מנסים בינתיים למזער נזקים ולשם כך החלו בסקירת כל המקלטים הפרטיים, על מנת לאמוד לראשונה את מצבם.

מלבד הטיפול במקלטים ביצעה העירייה מתיחת פנים בשני תחומים נוספים: תגבור מערך הכיבוי בשעת חירום והקמת חמ"ל עירוני מאובזר ומאובטח. בעירייה הבינו שבמקרה של נפילת טילים וגרימת נזק לבניינים, אחת הבעיות הקשות תהיה היעדר כוח אדם שיעזור לשירותי הכיבוי. לנוכח זאת הוכשרו כ-400 עובדי עירייה מהאגפים השונים, שיצטרפו לצוותים המקצועיים של המחלקה לכיבוי אש. כך למעשה ישולש כוח העבודה בשעות הראשונות שהן הקריטיות לחילוץ ופינוי פצועים, וכיבוי שריפות.

פגיעה בבית בגוש דן במלחמת המפרץ 1991 (צילום: מיכאל קרמר) 

לקראת המלחמה הבאה, שלא נדע מצרות, עבר גם החמ"ל העירוני שדרוג. העיר תל אביב מחולקת לשמונה רובעים ובמקרה של נפילת טיל יקום חפ"ק קדמי ברובע אליו שייכת השכונה שנפגעה. בנוסף לכך, בקומה מינוס שלוש בבניין העירייה קיים חמ"ל המאובזר בכל המכשור האלקטרוני הנדרש, מחשבים, מפות, מכשירי קשר ועוד. מטרת המקלט-חמ"ל היא ריכוז כל המוחות - של העירייה וכוחות הביטחון - בחדר מוגן אחד אשר ממנו ניתן לקבל תמונת מצב באמצעות מצלמות מהשטח ולהעביר מסרים לגופי ההצלה ולרשויות השונות.

בניגוד לעירייה, מרבית תושבי תל-אביב לא חושבים בקדחתנות על המלחמה הבאה והשלכותיה על העיר - אולי בשל שאננות ואולי על מנת שלא לשדר לחץ. דוד (31), המשכיר דירה בשכונת "כוכב הצפון", מסביר: "אם טילים יוכלו להגיע לתל אביב, סביר להניח שהם יוכלו להגיע לכל מקום בארץ ולכן אין סיבה להיות מודאג במיוחד. אני לא רואה את עצמי יושב במקלטים, אבל אם בכל זאת תהיה דרישה של הצבא אעשה זאת. מלחמה זה לא מצב אידיאלי, אבל כל עוד היא לא פורצת - עדיף שרק הגורמים המוסמכים יתעסקו".

יניב יהוד, נשוי ואב לילד, חושב דווקא על אופציה אחרת: "חבל שכל הזמן מטפטפים לנו על מלחמה ועל סכנות. בסוף הנבואות האלה יגשימו את עצמן. עד היום לא הייתה לי בעיה להישאר בעיר, אבל עכשיו כשיש לי ילד ברור לי שבאיום הראשון על תל-אביב, אני אורז את המשפחה ונוסעת לאילת. לא רוצה להיות שפן ניסיונות ולהיקרא גיבור. הכי חשוב לי שהילד יהיה במקום בטוח".