שתף קטע נבחר

 

הסטודנטית המצטיינת: סבתא בת 80

רות אלמון נאלצה להפסיק את לימודיה בכיתה א' בגלל עליית המשטר הנאצי בגרמניה, אך דבר זה לא מנע ממנה לסיים את לימודי התואר השני בביולוגיה, יותר מ-70 שנה אחרי. רגע לפני שתקבל את תעודת ההצטיינות היא מסבירה כי רצתה להראות שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד ולסגור מעגל עם העבר: "עכשיו אני יכולה לומר להיטלר - לא ניצחת אותי"

רות אלמון, בת 80, היא סבתא לעשרה נכדים ואם לשלושה ילדים. בעקבות עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה היא נאלצה להפסיק את לימודיה בכיתה א' וכעת היא סוגרת מעגל - לאחרונה היא סיימה תואר שני בביולוגיה ומחר (יום ה') תקבל תעודת הצטיינות מוועד ראשי האוניבריסטאות.

 

אלמון לא זכתה לעלות לכיתה ב' בעקבות עליית המשטר הנאצי, אך דבר זה לא מנע מהסבתא הנחושה להגיש השבוע את עבודת המאסטר שלה לתואר שני בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. העבודה התרכזה בציפור הקורמורן, שאותה דואגת אלמון להאכיל מדי יום.


אלמון. סגירת מעגל (צילום: עמית מגל) 

 

"רציתי להראות - גם למבוגרים - שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד. תמיד אומרים 'אני זקן מדי', אבל זה לא נכון", מסבירה אלמון. "בנוסף, אני רוצה להשפיע על הצעירים, שיעריכו את זה שהם יכולים ללמוד, דבר שאני לא יכולתי לעשות בגלל עליית היטלר לשלטון".

 

אלמון נולדה ב-1927 לשני הורים יהודים אקדמאים בגרמניה. היא מציינת בגאווה כי שני הוריה היו דוקטורים לכימיה, שלמדו בין היתר אצל אלברט אינשטיין ומקס פלנק. בעקבות עלייתו לשלטון של היטלר ב-1933 פוטרו בני הזוג ממשרותיהם.

 

"האמת היא שיותר התרגשתי כשהנכד שלי קיבל הצטיינות בטכניון. אז באמת הרגשתי סגירת מעגל. היו לי חיים לא קלים, ובמקום ללמוד עבדתי מגיל שמונה. אולם עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לומר להיטלר שהוא לא הצליח לנצח אותי", אמרה אלמון.

 

"כמה חודשים לאחר מכן, אבא שלי נפטר. הוא כנראה הבין מה קורה ופשוט לא רצה לחיות יותר", נזכרת אלמון בעצב. שנה לאחר מכן, כשהיא בת 7 ולאחר שסיימה את כתה א', עלתה עם אמה ואחיה לארץ ישראל. היא הספיקה לחזור וללמוד בכיתה א' וללמוד חודשיים בלבד בכיתה ב'. בכך, הסתיימו לימודיה למשך 35 השנים הבאות.

 

"באותה תקופה, למי שלא היה כסף לא יכול היה לשלוח את הילדים שלו ללמוד. אמי לא מצאה עבודה בגלל שלא היתה יותר מדי דרישה לדוקטורים לכימיה, אז נאלצתי להתחיל לעבוד במשק שהיה לנו בכפר ביאליק", היא מספרת.

 

"בגיל 76 אמרתי - הגיע הזמן ללמוד לתואר שני"

אלמון החליטה בגיל 56, כשהיא כבר אם לשלושה ילדים מבוגרים, להמשיך את המסורת של הוריה ולהצטרף לאקדמיה. "בגלל שכמעט לא ידעתי לקרוא ולכתוב הלכתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, המקום היחיד שיכול היה לקבל אותי. זה היה לא פשוט בכלל למישהי שלא ידעה שמינוס כפול מינוס זה פלוס, אבל כנראה שהגנים הריאליסטים עברו מההורים שלי אליי. עשיתי את התואר לאט-לאט ואחרי תשע שנים סיימתי אותו בשמחה רבה", אומרת אגמון.

 

לאחר שסיימה את התואר הראשון נוצר קשר בינה לבין פרופ' גדי קציר, מהחוג לביולוגיה הפועל בשיתוף בין מכללת אורנים לאוניברסיטת חיפה. לפני ארבע שנים היא נרשמה למסלול לתואר שני בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. "בגיל 76 אמרתי לעצמי שעבדתי מספיק והגיע הזמן ללמוד לתואר שני.

 

"ילדיי עזרו והיחס המצוין של כל המרצים באוניברסיטת חיפה איפשר לי לסיים את הלימודים. לפעמים אני עדיין לא מאמינה שסיימתי תואר ראשון, אז בטח ובטח שאני לא מאמינה שסיימתי גם את השני".

 

אלמון כנראה שלא תמשיך לדוקטורט, אבל היא ממשיכה לעבוד כמעט בכל יום עם ציפורי הקורמורן, מאכילה אותם ועוזרת לסטודנטים הצעירים לחקור את התנהגותם. "יש לי רק מסר אחד להעביר לסטודנטים הצעירים: אתם לא יודעים להעריך את העובדה שאתם יכולים ללמוד ולהשיג השכלה בזמן הנכון, כשאתם עדיין צעירים", מסכמת אלמון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית מגל
אלמון. תלמידה מצטיינת
צילום: עמית מגל
היטלר. הוּבס
צילום: איי פי
מומלצים