הטוב, הרע והלא נורא
הגרמני הטוב
הד ארצי, מכירה והשכרה, 105 ד'
פרויקט מלחמת העולם השניה של סטיבן סודרברג ("אושן 11") היה אחד האירועים הקולנועיים המסקרנים של השנה החולפת. מותחן ריגול שחוזר במכונת הזמן לא רק ברמת התסריט אלא גם בכל הקשור למנגנונים האסתטיים. הווה אומר, ניתן להשתמש אך ורק בטכנולוגיה ובאסטרטגיות הצורניות ששירתו את הבמאים הגדולים של הוליווד בשנות ה-40.
על היומרה, השאפתנות והשימוש בעדשות וציוד הקלטה של פעם תוכלו לקרוא בכתבה המרתקת הבאה מאת דייב קר.
כעת לפינת העצה הידידותית: אם נהנתם מהמאמר ואתם מחבבים את סודרברג דלגו על הסרט המדובר. "הגרמני הטוב" כל-כך מתעקש להחזיר למסך את אותה תקופה אבודה עד שהוא באמת שוכח שאנו נמצאים בשנת 2007. את האשם יש לתלות בתסריטאי פול אטנסיו ("דוני בראסקו" אך מצד שני "ספירה") שהצליח לתפור סיפור מעשה נדוש, מגושם וחמור מכל, חסר רלוונטיות לימינו אנו.
כמובן שגם סודברג תורם לכשלון של יצירתו השאפתנית. ככלות הכול בזכות "הגרמני הטוב" הוא זוכה להיות הבמאי הראשון שמצליח להפוך את ג'ורג' קלוני לכוכב נטול חן, קסם וזוהר. שלא לדבר על המבטא הנורא שהוא מצמיד לשפתיה של קייט בלנשט. גוט אים הימל!
מילה טובה? לטובי מגווייר שעושה כאן יופי של תפקיד משנה ובכלל יופי של פעולת הכנה לקראת הופעתו בחליפה השחורה של "ספיידרמן 3".
תוספות: אין וחבל. אין ספק שערוץ פרשנות ומאחורי הקלעים של הניסוי המסקרן על הנייר היו משדרגים את הדיוידי הזה והופכים אותו לחוויה נפלאה. לפחות עבור חוקרים וסטודנטים לקולנוע.
רוקי בלבואה
פורום פילם, מכירה והשכרה, 102 ד'
לא מעט אנשים חששו כששמעו על כך שהבמאי/שחקן סילבסטר סטלונה מתכוון להחזיר את דמותו של סוס ההרבעה האיטלקי למסך הגדול. רבים אף העדיפו לוותר על העונג המגולם ברוקי בלבואה – גרסת גיל העמידה. אולי כעת, בגלגול הדיוידי שלו, הסרט יזכה לעדנה הראויה לו בשוק הישראלי. ובאמת שיש ליצירה הזו לב ענק שפשוט ממאן להזדקן. דברי שבח נוספים על הפרק השישי בסדרה תוכלו לקרוא כאן.
תוספות: מכל הבא ליד. פספוסים, סרטים תיעודיים על יצירתו של הקרב הדיגיטלי, מלאכת האיפור והפקת הסרט. שני האירועים המעניינים ביותר באגף הבונוסים הם סרטון תיעודי שמתבונן בצילומי הקרב האחרון של רוקי בלבואה, בדגש על מלאכת ההכנה הראויה להערצה של סילבסטר סטלונה לקראת אותו רגע מרגש ואפשרות לצפות בסוף האלטרנטיבי. מה בסוף האלטרנטיבי? רוקי בלבואה מנצח. יו אדריאן ווי דיד איט!
בבל
לב סרטים ובתי קולנוע, השכרה ומכירה, 142 ד'
גם בצפייה נוספת "בבל" נותר סרט מקומם. אולי אפילו עוד יותר. נימוקים כאן.
ומה לגבי התוספות? אחת - אם לא מחשיבים את הטריילר - והיא נהדרת. "Common Ground", סרט תיעודי בן 90 דקות בבימויים של קרלוס ארמלה ופדרו גונזלס רוביו העוקב אחר ההפקה המפרכת שדילגה בין מרוקו, טוקיו, מקסיקו וארה''ב.
מדובר למעשה ביומן מסע שבמרכזו עומדת דמותו של הבמאי המרתק, אלחנדרו גונזלס אינאריטו, שאומר לקראת סיום הסרט את הדברים הבאים: "אני חושב שכדי להיות במאי סרטים צריך להיות לוחם. כזה שלא נכנע למתקפת הבעיות היומיומיות". ואמנם, "בבל" מתגלה בסיום הסרט הדוקומנטרי כהפקה מרובת קשיים, פיזיים ונפשיים, שתבעה מחיר רגשי יקר מכל משתתפיה. החל בעובדה ש-17 ימים לפני הצילומים עדיין לא לוהקו השחקנים של האפיזודה המרוקנית – אגב, רוב השחקנים בסגמנט הזה אינם מקצועיים - עבור במשטרה היפנית שהקשתה מאוד על הצילומים בטוקיו ואף גרמה להפקה "לגנוב" שוטים ברחוב, וכלה בבראד פיט שגילה ימים ספורים לפני הצילומים קווים חדשים לדמותו הסדוקה.
ובכלל מדהים לגלות עד כמה הסרט התיעודי מצליח במקומות שבהם "בבל" כשל. "Common Ground" מדלג בקלילות בין אתר התרחשות עולמי אחד לאחר ובכל אחד מהם הוא משכיל לשרטט דיוקן של מערכת יחסים נפלאה בין תרבויות שונות וכן גילויים מרתקים. מערכת היחסים המרגשת מכולן, הזוכה גם לדגש מיוחד, היא זו של הבמאי, מדריכת השפה והשחקנית המופלאה, היאם עבאס ("הכלה הסורית"), והילדים שמגלמים את התפקידים הראשיים במדבר המרוקני. בסופה אגב לא תוכלו שלא לתהות, מדוע עבאס המרטיטה והמפעימה נותרה מחוץ למסך הגדול. אולי בפעם הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
