פול פאוור
שון פול, מי שאחראי להצלחה המסחררת של הדאנס-הול בעולם, סיחרר את ההמונים באמפי פארק בראשון לציון. צעד אחר צעד הוא סחף איתו את הקהל, ועל הדרך גם ביקש שלום עולמי. פיספסתם? למזלכם יש תמונות
"כל מי שאוהב מוזיקת דאנס הול, שירים את היד", צעקו במיקרופון בתחילת הופעתו של שון פול. יותר מעשרת אלפים איש צווחו והרימו את הידיים גבוה באוויר. אם שון פול וחבריו על הבמה היו זורקים את המשפט הזה לפני קצת יותר מעשר שנים, אולי 20 אנשים היו מרימים את היד. .
שון פול עם פתיחת ההופעה (צילום: ירון ברנר)
בשנים האחרונות הדאנס הול התעשייתי, שהשתלב בתעשיית ההיפ-הופ העצומה, שבר שיאים חדשים. אחרי שיצא סוף-סוף מג'מייקה, הוא נכנס למיליוני בתים בארצות הברית ובעולם. אתמול (ה') הגיע לראשון לציון, ולשון פול מגיע הקרדיט.
נכון, פול לא לבד. גם הזמר שאגי כבש לכמה רגעים את העולם עם הדאנס הול המתקתק שלו, הפוג'יס שתלו במקצבים שלהם נגיעות מהדאנס-הול (עם דגש על שיר אחד מעולה – "Hip Hopara", אותו הקליטו עם זמר הדאנס הול המטורף, באונטי קילר), וגם אלפנט-מאן ובוג'ו בנטון האדיר (שביקר גם הוא בישראל לפני כמה שנים) זכו להכרה מצד התעשייה הצבועה באדום-כחול-לבן, אבל אף אחד לא עשה את זה בענק כמו שון פול.
ריספקט
מעניין כי הופעתו של פול אמש לא החלה בשיא האנרגיה. הג'מייקני וחבריו כנראה פיתחו אסטרטגיה והוליכו את המוזיקה ואת הקהל צעד אחר צעד. אין להתבלבל, ההופעה לא נפתחה ברוגע, אך לקראת סוף המופע, עם דגש על שלב ההדרן, פול המריא עם הצופים לגלקסיה אחרת. ושם מתרחש רק דבר אחד – מסיבה.
הקהל בשורות הראשונות. תקשורת אדירה (צילום: ירון ברנר)
על הבמה של שון פול וחבריו הכל נקי ומצוחצח, זוהר ונוצץ. איך אומרים? "בלינג בלינג". הלהקה נשמעה נפלא והרקדניות לבושות בספק מכנסיים קצרים ספק תחתונים ולא מפסיקות לזוז, הדי-ג'יי מתקתק בין שיר לשיר, חבריו של פול אוחזים במיקרופון ומחממים עוד ועוד את הקהל ("כל הבנות היפות לעשות קצת רעש!"), ועל הכל מנצח פול כשהוא חמוש במשקפי שמש, רוקד, קופץ ומנפנף במגבת הלבנה שבידו.
שון פול. צעד אחר צעד (צילום: ירון ברנר)
אבל יש גם חסרונות – בשירים שפול נעזר בזמרות רקע, קולן בוקע כפלייבק ממערכת הסאונד ולא מהמיקרופונים במקום. זאת מהסיבה הפשוטה שהן פשוט לא היו שם. אז כן, היה זה יכול להיות יותר מנחמד לראות את פול על הבמה ביחד עם האמנים הגדולים איתם הוא שיתף פעולה כמו ביונסה, בלו קנטרל, רייזל וריאנה. אבל גם כשהוא לבד הוא לא שוכח אותם, וכשהוא מבצע את אחד השירים המשותפים שלו ושל הראפר באסטה ריימס, הוא צועק במיקרופון את שמו וגם נותן כבוד לחבורת הראפרים של באסטה – "פליפמוד סקוואד".
בין האקורדים לקלישאות
אין עוררין. הלהיטים הגדולים שלו, כמו: Baby Boy, Get Busy, Gimme The Light, I’m Still In Love With You, We Be Burnin, הם השירים שהכי כיף לזוז איתם. הזרימה שלו מתאימה לקצב הדאנס הול כמו סיר למכסה. וכשמבצעים אותם ביחד עם יותר מעשרת אלפים אנשים, זו המסיבה הכי גדולה שיש.
ויש גם רגיעה. באמצע המופע פול נשאר על הבמה לבדו, תפס גיטרה אקוסטית, התיישב על כיסא, ושר בשקט לעבר שלל הצופים, בעוד אור סגול מרחף מעל ראשם וכולם מרימים באוויר את המצתים והפלאפונים. על הגיטרה פול פורט כמו אחד שאולי הספיק לקחת שיעור, מקסימום שניים, אצל מורה. אבל זה לא משנה, כשהוא מנגן הוא מכניס את האישיות שלו, והיא יוצאת החוצה בצורה נפלאה. חוץ מזה, פול מתוודה ומגלה לקהל: "לא ניגנתי על הגיטרה במהלך כל השנה ועשיתי את זה רק בשבילכם".
פעמים רבות פונה פול לקהל והקומוניקציה שלו איתו היא אדירה. הוא וחבריו לעסק גם מקפידים להפיץ את המסר הגדול ביותר במוזיקת רגאיי: "Peace And Love". מספר פעמים ביקש פול מהקהל להרים את הידיים באוויר ולהראות לו את הסימן "וי". הקהל כמובן ביצע. קצת לפני שהגיע פול לפארק הוא גם הלך לבקר בכותל המערבי. "טמנתי פתק בכותל וביקשתי משאלה, עכשיו אתם תעזרו לי להגשים את המשאלה", הוא אומר לקהל, "ביקשתי שלום עולמי". כן, מדובר בקלישאה הגדולה ביותר בעולם, אבל בחגיגה של פול - הכל עובד על הקהל.
