תרגיל בפסיכולוגיה תלמודית

לפנינו תרגיל תלמודי-פסיכולוגי המיועד לרגעים בהם ניצב בפנינו מכשול, בהם אנחנו מרגישים ש'קללה' רובצת באוויר. בהשראת שירו של עמיחי אני אוהבת לקרא לתרגיל הזה 'מפעלי בלעם', אז לפני הכל, כמה שירות מתוך השיר:

אסור להראות חולשה

וצריך להיות שזוף.

אבל לפעמים אני חש כמו צעיפים חיורים

של נשים יהודיות שהתעלפו

בחתונות וביום הכיפורים.

...

ובלילה אני עובד במפעלי בלעם,

להפוך קללה לברכה וברכה לקללה 

פרשת בלק פותחת בבהלה שאחזה במואב מפני בני ישראל ובנסיונות הנואשים של בלק מלך מואב לגייס את בלעם לקלל את ישראל. בלעם מתואר כאדם הגון, אמנם לא בעל יזמה וחשיבה עצמאית, אבל הגון, צייתן וירא אלוהים (במקומות אחרים במקרא ובוודאי בספרות חז"ל נמצא שההתייחסות לבלעם יותר אמביוולנטית). בלעם מודיע לבלק פעם אחר פעם, שלא יוכל לעשות מיוזמתו דבר, ויגיד את 'הדבר אשר ישים אלהים בפי' (כב, לח). ואכן, בכל שלש הפעמים שהוא מנסה לקלל את ישראל, הוא נענה לצו האלוהי וברכות יוצאות מפיו.

לילות 'מפעלי בלעם' ותרגיל ה'לברכה'

כולנו חווים לפעמים את חוויות לילות 'מפעלי בלעם', לילות לבנים וטרופים בהם כל עשייה יומיומית מתערבלת בקערת החרדה הגדולה וברכות החיים הופכות לקללות.

בדיון מרתק במסכת תענית מחזירים חז"ל את ברכת בלעם לפס הייצור של מפעלי בלעם והופכים אותה בשנית - מברכה לקללה:

טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכן בלעם הרשע; אחיה השילוני קללן בקנה, אמר להם לישראל והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה, מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין, ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו - אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הולך ובא עמהן. דממו הרוחות - עמד הקנה במקומו.

אבל בלעם הרשע בירכן בארז, שנאמר (במדבר כ"ד) כארזים עלי מים, מה ארז זה ... אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית - עוקרתו והופכתו על פניו.

זו חכמתם של החלשים, זה הסיפור של עם ישראל

ברגעים רבים בהיסטוריה דמה עם ישראל לקנה יותר מאשר לארז; קטן, נשלט על ידי כוחות גדולים ומתכופף מפניהם. דווקא אומות העולם השולטות הן הארז. אם כן, חז"ל מבקשים ללמד אמת עמוקה על חכמתם של חלשים – למצוא בתוך החולשה את מקור הכוח, את היתרון היחסי, למצוא בתוך המחיר את הרווח האפשרי, למצוא במחלה את כוחות הריפוי.

לא טוב להיות קנה, ונראה שעדיף להוולד כארזים, אך בזמנים בהם נגזרה עלינו גזירת הקנה, אנו מוזמנים על ידי חז"ל, לגלות בנפשינו את יתרונותיו הסמויים של הקנה: גמישות ויכולת להרכין ראש. הקנה אמנם חלש אבל אלוף בלהסתדר. 'על הדרך' הרווחנו שיעור קצר בהפיכת קללות לברכות ובהפיכתן החוזרת לקללות. אין יותר מדי עובדות מוצקות – הרבה מאוד, אומרים לנו חז"ל, נמצא בידי הפרשן.

'לברכה' שיטת העבודה במפעלי בלעם החז"ליים

בסוגיה הנ"ל במסכת תענית, נמצא גם תרגיל פרשני-פסיכולוגי מרתק ומחזק, שאני מדמיינת לעצמי שהיה מתרגילי העבודה המוכרים בבית המדרש. אפשר לקרוא לו תרגיל ה'לברכה' (או 'לקללה').

החכם היה נכנס לבית המדרש, קורא לתלמידיו פסוק קללה ואומר את מילת המפתח של התרגיל: 'לברכה' ומייד כל תלמיד היה מנסה להפוך את הקללה לברכה. כוחו של התרגיל בדרישה שאת ההיפוך יש לעשות על ידי מילה או דימוי הנמצאים בדברי הקללה עצמם ולא על בהוספת אלמנטים מן החוץ. במציאות החיים ישנם אלמנטים קשיחים שאינם ניתנים לשינוי, אחריותו של הפרשן היא למצוא נקודת מפנה בתוך הלבנים הקשיחות של הקללה.

והנה התרגיל לחיים

אני אוהבת לקיים בעצמי את תרגיל ה'לברכה' והוא עובד כך: אני מנסחת בכתב ובקצרה את הקושי לתוכו נקלעתי. הדבר החשוב בתרגיל זה הוא האינטואיטיביות שלו - כתיבה מהירה, שמבקשת לשחרר ולא לשלוט ולגלות רבדים פחות מודעים.

אני מתבוננת ב'פסוק' שיצא לי ומבקשת למצוא בו גם את ה'לברכה', מילה או דימוי מהם ניתן לשאוב כוח להתמודד עם הסיטואציה הקשה. זה לא היפוך אלא המתקה, שאיבת כוחות, והתמודדות. זה גם לא קסם, הנחת העבודה היא שאני, בניסוח האינטואיטיבי שלי, יכולה לספר לעצמי בתוך סיפור הכאב גם על מאגר הכוחות שלי.

זה תרגיל שנולד בתרבות שלנו, זה תרגיל שעבד לעם היהודי ויכול להיות שהוא מועיל גם לאדם הפרטי.

שבת שלום ו'לברכה' 

נ.ב

פרשת 'היפוך' מכוערת עלתה השבוע לכותרות. כמה אנשים חשובים בפרקליטות מבקשים להפך את קללת קצב. בניגוד לתרגילי ההיפוך החז"ליים המבורכים שהוצגו כאן, תרגיל ההיפוך הקצבי היא מרושע, ואם, ברמה הספרותית-פסיכולוגית, היינו מתייחסים אליו ביתר תמימות, הייתי אומרת שהוא פסיכותי שכן הנרטיב שהוא מנסה להציע הולך ומתנתק מהמציאות.

חברינו מהפרקליטות, לכו לכם למפעלי בלעם, לכו אל התלמוד ואל ההיסטוריה היהודית ונסו ללמוד משהו על היפוכים מיטיבים ועל אלו שמחלישים את נפש האדם והקהילה.

ד"ר רוחמה וייס היא חוקרת ומרצה לתלמוד. מלמדת בהיברו יוניון קולג' בירושלים, בבית המדרש "קולות" ובבית המדרש "בית שמואל" ועורכת את סדרת "יהדות כאן ועכשיו" בידיעות ספרים