האם רוסיה מפעילה סייבר טרור?
דאגה באיחוד האירופי בעקבות הסייבר טרור על אסטוניה. אסטוניה טוענת כי האקרים רוסיים עומדים מאחורי שורה של מתקפות וירטואליות על אתרי ממשל ורשתות ארגוניות, בעקבות סכסוך עם מוסקבה בגלל הסרה של פסל מכיכר בטאלין
האיחוד האירופי מתכוון לפעול בעקבות ההתקפות החמורות על אתרי האינטרנט של אסטוניה, כך מסרה אתמול (שבת) הממונה על המידע באיחוד, ויוויאן רדינג.
ההתקפה העזה על אתרי ממשל ואתרים פרטיים באסטוניה החלה במאי והגיעה לשיא בחודש מאי, בעקבות החלטת הממשלה להעביר פסל מתקופת השלטון הסובייטי מכיכר בטאלין. כמה לאומנים רוסיים באסטוניה זעמו על ההחלטה, שגרמה גם למשבר דיפלומטי עם מוסקבה.
חלק מהמתקפות כללו מיליון מחשבים והן הביאו לשיתוקם של עשרות אתרי ממשל, חברות ותקשורת באחת
המדינות היותר מחוברות באירופה. הלוחמה האלקטרונית שילבה מתקפות שלילת שירות מבוזרות (Distributed Denial-of-Service), הצפה של מחשבים בניסיונות בו זמניים להתחבר לאתר מסוים על מנת לשתקו.
מקור המתקפה: רוסיה
אסטוניה מסרה כי אלפי אתרים נפגעו בהתקפה, שנועדה לפגוע בתשתיות המידע של המדינה, התלויה באינטרנט במידה רבה.
נראה כי מקור ההתקפה הוא ברוסיה, על אף שהקרמלין הכחיש כל מעורבות. מומחי רשתות אומרים כי לפחות חלק מהמחשבים ששימשו לצורך ההתקפה שוכנים במשרדי הממשלה או סוכנויות הממשל ברוסיה. על פי מומחים חיצוניים, חסימה של התקפות מתוחכמות כאלה קשה בגלל חוסר היכולת להבחין בין בקשות מידע לגיטימיות לבין פניות התוקפים.
ההתקפות הוסלמו ב-8 וב-9 במאי, במהלך אירועי ההנצחה ברוסיה ובמדינות הבלטיות לזכר יום השנה לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה על הנאצים.
מדובר בקריאת השכמה לאסטוניה, אמרה רדינג בכנס של אנשי עסקים מובילים באירופה, "עלינו להתעורר ולפעול. אם הממשלות לא יבינו כעת את הדחיפות בפעולה, הן לעולם לא יבינו". רדינג הכריזה כי בהמשך השנה תכונס ועדה ציבורית במטרה ליזום חוק אירופי חדש נגד גניבות מידע באינטרנט.
נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, הביע בשבוע שעבר דאגה בעקבות המתקפה אך לא הוסיף כל דבר גינוי כלפי רוסיה.
התקפות גם על גורמי אופוזיציה
הסכסוך הפוליטי בין רוסיה לאסטוניה התפשט גם לסייברספייס הרוסי. מפלגות האופוזיציה וכלי התקשורת העצמאיים ברוסיה טוענים כי כוחות מפוקפקים במדינה הקצו משאבים עצומים גם לצורך השחתה ופגיעה באתרי האינטרנט
שלהם, בדרכים דומות בהן נקטו נגד המדינה הבלטית.
קורבנות המתקפה, מכל קצוות הקשת הפוליטית, בהם דמוקרטים ליברלים ולאומנים, אינם מציגים הוכחות, אך מפנים את האצבע המאשימה כלפי הקרמלין. הם טוענים כי המצור האלקטרוני של הממשל מיועד לחמוס את המעוז האחרון של חופש ביטוי ומידע לא מסונן במדינה. טענתם היא כי ההתקפות האלה אינן מקריות ומקושרות לבחירות לפרלמנט ולנשיאות בחודש מרץ.
חלק מהמומחים העצמאיים מסכימים. "צפויה מלחמת מידע ענקית לקראת הבחירות", אמר אולג פנפילוב מהמרכז לעיתונות במצבי משבר. המבקרים טוענים כי משתמשים במשאבי רשת עצומים ובהם רשתות בוט של מחשבים הנגועים בתוכנה זדונית. בעלי המחשבים האלה אינם מודעים למעורבתם במתקפות האלה, המיועדות לשתק או להשחית אתרי אינטרנט.
הקרמלין מתוסכל
סטניסלב בלקובסקי, אנליסט פוליטי עם קשרים בקרמלין, טוען כי עוזר בכיר לנשיא, ולדימיר פוטין, מוביל את המתקפה הווירטואלית. הממשל הכחיש את הטענה ואמר כי אין לו כל קשר למתקפה. על פי הקרמלין, התוקפים יכולים בקלות לזייף את כתובות ה-IP שלהם במטרה להתחזות לסוכנויות ממשל.
אך בלקובסקי, מייסד מכון המחקר National Strategy, אומר כי הקרמלין מוטרד מחוסר יכולתו לשלוט בתכנים הפוליטיים של התקשורת המקוונת. "הם לא יכולים לצוות על עורכי אתרים להסיר תכנים לא רצויים", הוא אמר.
הקרמלין שולט באופן ישיר או עקיף בשלוש רשתות הטלוויזיה הגדולות, כמו גם רשתות הרדיו, סוכנויות הידיעות והעיתונים הגדולים. התקשורת העצמאית שעדיין פועלת עומדת בפני לחצים גדולים להפעיל צנזורה עצמית.
הצנזורה ברוסיה גוברת
בחודש מרץ הכריז פוטין על סוכנות ממשלתית המספקת רישיונות לשידור בטלוויזיה ועיתונות בדפוס או ברשת. בחודש הבא הממשלה אסרה על פרסומים שהגדירה קיצוניים, בהם של אתרי אינטרנט התומכים בצ'צ'ניים או בעד מריחואנה. החוק החדש הוביל לשורה של קנסות, אזהרות ותביעות נגד עיתונאי רשת, בלוגרים ומשתתפים בפורומים
פוליטיים ברוסיה.
המבקרים חוששים כי הקרמלין ישתמשו בחוקים כאלה כדי לשחזר את שלטון הפיקוח והצנזורה של ברית המועצות. עם זאת, עד כה הרשת נשארה מחוץ לשליטת הממשלה והיא ממשיכה לשמש ככלי האופוזיציה העיקרי.
גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט לשעבר, לא התבדח כאשר אמר לסוכנות איי פי בחודש מאי: "YouTube הוא אמצעי הביטוי היחיד של האופוזיציה הרוסית".
אך ההתבססות על הרשת הפכה את האופוזיציה לפגיעה במיוחד להתקפות. המפלגה הבולשביקית הלאומית מסרה כי אתרי האינטרנט שלה ספגו מתקפות בין החודשים פברואר לאפריל, כאשר הקבוצה השתמשה באינטרנט לצורך תיאום ופרסום מצעדי מחאה במוסקבה, סנט פטרסבורג וערים נוספות.
על פי החשד, סוכנויות ממשל ברוסיה עוסקות זה זמן רב בהתקפות מקוונות. בשנת 1999 פרץ האקר
רוסי לא מזוהה למחשבי הפנטגון. ההתקפה נמשכה שנה, ובמהלכה הועתקו קודים מסווגים ומידע על מערכות הנחיית טילים. הקרמלין הכחיש כל מעורבות לפרשה.
המתקפות היו מורכבות ומסיביות, אמר אלכסיי סוצ'נב, מנהל אתר האינטרנט של המפלגה. "הם גרמו לשיתוק השרת האמריקני המארח את האתר", הוא אמר.
כאשר הסתיימו המתקפות, התנועה לאתר צנחה בכשני שליש, מ-6,000 ל-2,000 מבקרים ביום בלבד. מנהיגי המפלגה מסרו כי המתקפה גרמה גם לכשלון המצעדים.
גם אמצעי תקשורת פופולריים ספגו את נחת זרועם של ההאקרים, במיוחד לאחר שפירסמו מידע שלא מצא חן בעיני הממשל. עורך אתר החדשות Kommersant, פבל צ'רניקוב, אמר כי האתר הותקף בתחילת מאי, לטענתו בעקבות פרסום תמליל חקירתו של בוריס ברזובסקי, אוליגרך השוהה בגלות בלונדון, הקשור, לטענת הממשל, לרצח המרגל הרוסי אלכסנדר ליטווננקו. באותו בוקר שותק אתר האינטרנט של Ekho Moskvy, תחנת רדיו מוסקבאית הנוהגת לבקר את מדיניות הקרמלין.
גם סין
גם הממשלה הסינית נחשדת בניסיונות פריצה למשרד ההגנה וסוכנויות ממשל אמריקניות בין השנים 2003 ל-2005, במסגרת מבצע שזכה לכינוי Titan Rain. מאז 2001 "האקטיביסטים" סינים תיאמו ביניהם מתקפות על אתרי אינטרנט אמריקנים במחאה על "האימפריאליזם" של ארה"ב ויפן.
שיטות דומות ננקטו על ידי האקרים מערביים. בשנת 2000 שותקו אתרי האינטרנט של CNN, Yahoo ו-eBay על ידי גורמים פליליים. התקפות ישירות על תשתית האינטרנט נרשמו ב-2002 וגם השנה. ארצות הברית, והמגזר הציבורי בעיקר, היא המטרה האהודה ביותר של מתקפות מכל העולם, על פי סימנטק.
לפנייה לכתב/ת 
