הפרקטיקה הפסולה של ביטוח לאומי
ההתנהלות של ביטוח לאומי, שתבע ללא הצדקה חוב מאשה, מעלה כמה הרהורים על כך שקיימת אפשרות שרבים שילמו לגוף זה - מתוך חשש - כספים שהם לא היו חייבים לשלם
עד חודש נובמבר 2006 עבדה ש' במכון הכושר התל אביבי every body. אז הוא נסגר, כשהבעלים מותירים אחריהם שובל חובות. בין השאר לא שולמו משכורות לעובדים בחודשי הפעילות האחרונים. נוסף על כך, ככל הנראה, בחודשים שבהם עדיין שולמו משכורות, לא הועברו הסכומים שנוכו משכר העובדים למוסד לביטוח לאומי.
ב-16 במאי 2007 קיבלה ש' מכתב מן המוסד לביטוח לאומי, הדורש ממנה לשלם סכום של למעלה מאלף שקלים עקב חוב שהיא חייבת לו. חשוב להדגיש, כי זו הייתה הפעם הראשונה שש' נדרשה על ידי המוסד לביטוח לאומי לשלם משהו. בכל חצי השנה שקדמה לכך לא טרח המוסד לפנות אליה.
במכתב עצמו לא היה שום פירוט בגין איזו תקופה נדרש הסכום הזה, ומדוע בכלל נוצר – לטענת המוסד לביטוח לאומי – החוב. אך מה שכן היה שם הוא אזהרה, כי אם ש' לא תשלם את הסכום הזה, יעוקלו כספים המגיעים לה ממקורות שונים.
המכתב, כדאי לדעת, נשלח לכתובת שהמוסד לביטוח לאומי כבר היה אמור לדעת כי אינה בתוקף. זאת ועוד: המכתב הגיע לידי ש' ב-16 במאי, אך הוא נשא את התאריך 25 באפריל 2007. שימו לב לפער הזמנים הזה, עוד נחזור אליו בהמשך.
כך או אחרת, למחרת קבלת המכתב, כלומר ב-17 במאי – התקשרה ש' למוסד לביטוח לאומי על מנת לברר במה מדובר. או אז נאמר לה, כי על פי רישומיהם, היא אינה עובדת מחודש נובמבר 2006 ואינה משלמת את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.
ש' הסבירה, כי נתוני המוסד אינם מעודכנים, וכי היא עובדת כבר מחודש דצמבר 2006 ואילך. היא מסרה את שם המעביד הנוכחי ואת מספר תיק הניכויים שלו, והתבקשה לשלוח העתק מתלוש השכר שלה. את זאת היא עשתה עוד באותו היום. היא קיוותה שבכך יסתיים העניין. אך תקוותה לא ארכה זמן רב.
חלפו כשבועיים, וב-31 במאי הגיעה בדואר הודעה מהבנק שלה, כי חשבון שלה אצלם עוקל על ידי המוסד לביטוח לאומי. העיקול בוצע כבר ב-13 במאי – כלומר הוא היה בתוקף כבר 3 ימים לפני שהגיעה דרישת החוב אל ש', ו-4 ימים לפני אותה שיחת טלפון עם המוסד לביטוח לאומי שלכאורה אמורה הייתה לפתור את הבעיה.
כלומר, המוסד לביטוח לאומי המתין בסך הכל כשבועיים ומחצה – מיום הדפסת המכתב במשרדיו, 25.4.2007 – ומיהר להטיל עיקול על חשבונה של ש'. זה כשלעצמו גרוע מספיק, אך התמונה נראית חמורה הרבה יותר כשזוכרים כי המכתב הגיע אל ש' כבר אחרי ביצוע העיקול בפועל.
המכתב ששלחה ש' הצליח לפתור חלק מהבעיה: הוסר העיקול מחשבונה, המוסד לביטוח לאומי קיבל את הצהרתה בדבר המקום שבו היא עובדת ותאריך תחילת עבודתה שם, והחוב הוקטן. אבל גם בשלב חיובי זה חזר על עצמו דפוס ההתנהלות של המוסד בכל האמור בקצב משלוח מכתבים ובאי-עדכון כתובות.
המכתב ובו הבשורות הטובות נושא את התאריך 7.6.2007, אך על המעטפה מתנוסס התאריך 19.6.2007. כלומר, המכתב יצא מהמוסד לביטוח לאומי 12 יום לאחר הדפסתו. ולא זו בלבד, אלא שבעוד בגוף המכתב מופיעה הכתובת השגויה של ש', המעטפה עצמה דווקא נשלחה לכתובתה העדכנית.
בשולי הפרשה הזאת כדאי להאיר נקודה בעייתית נוספת בהתנהלות המוסד לביטוח לאומי, והפעם במישור הכללי. כזכור, באפריל 2007 עדיין לא ידעו במוסד לביטוח לאומי כי ש' עובדת, כבר 5 חודשים, במקום חדש. הדבר הזה ייתכן בגלל העובדה הבאה: מעביד מדווח על זהות עובדיו למוסד לביטוח לאומי בסוף כל שנת מס, והדיווח הזה כשלעצמו מגיע למוסד לקראת אמצע שנת המס הבאה. במקרה שלנו, סביר שמקום העבודה החדש של ש', שבו החלה לעבוד בדצמבר 2006, דיווח עליה רק לאחרונה למוסד לביטוח לאומי.
בכך הוא נהג כדין, כי הוא אינו נדרש לדווח קודם לכן. וכפועל יוצא מכך, איש לא בא אליו בטענות או בדרישות. ולעומת זאת, היות שבמשך החודשים הללו לא התקבל דיווח על ש', הרי בעיני המוסד לביטוח לאומי היא נחשבה כמי שאינה משלמת את המוטל עליה לביטוח לאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ומשום כך יכול היה המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממנה לשלם עבור חודשים שבעצם היא כבר מזמן שילמה עבורם.
זו פרקטיקה פסולה, מפני שאין ספק שלמוסד לביטוח לאומי נוח יותר לפנות אל העובדים, שהם החוליה החלשה בסיפור הזה, להפחיד אותם במכתבי דרישת תשלום מן הסוג שקיבלה ש', ולקוות שישלמו. האם מישהו חשב פעם על כך שייתכן כי היו וישנם עובדים ששילמו כתוצאה ממכתבי הדרישה האלה כספים שהם לא היו חייבים לשלם? והאם המוסד לביטוח לאומי טורח לברר ולהחזיר להם כספים במקרה של תשלומים כפולים?
ומעבר לכל זה. ראשית, מדוע לא לדרוש מן המעבידים לדווח מוקדם יותר על עובדיהם? ושנית, מדוע לא לפנות לעובד שלגביו יש חסר בדיווח, לציין עובדה זו בפניו, ולבקש ממנו להעביר למוסד לביטוח לאומי כל מידע שיהיה בו כדי להבהיר את מצבו – במקום להתנפל עליו במכתב דרישה מאיים?
לא התקבלה תגובת ביטוח לאומי.
הכותבת היא עו"ד המתמחה בנושאי צרכנות
