המדינה: מסמכי בעלות על "בית המריבה" זויפו
נציגי הפרקליטות השיבו לעתירת בעל הבית לבג"ץ וטענו כי בחקירת המשטרה נמצא שמסמכי רכישת הבית שהציגו המתנחלים מזוייפים. עם זאת הבהירו כי הנושא עדיין לא הוברר באופן מוחלט, וכי קיימות גם סתירות בגרסתו של הפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס. דובר הישוב היהודי: הקנייה חוקית, זה יתברר בהמשך
מסמכים שונים אודות בעלות המתנחלים על "בית המריבה" בחברון מזויפים – כך עולה מתשובת המדינה שהוגשה היום (ג') לבג"ץ, לאחר העתירות שהגיש בעל הבית הטוען כי המתנחלים השתלטו על הנכס שלא כחוק.
מהתשובה שהציגה המדינה עולה כי על-פי חוות דעת שניתנה ממחלקת הזיהוי הפלילי במשטרה - "מסמכים שונים שהוצגו למשטרה, אשר תומכים, לכאורה, בגרסת חברת 'טל השקעות' ו'אגודת מחדשי היישוב היהודי בחברון', נמצאו מזויפים או כאלה שקיים ספק רב לגבי האותנטיות שלהם".
עוד נכתב בתשובת המדינה כי "ממצאי בדיקת מז"פ האמורים לעיל מחזקים במידה מסוימת את גרסתו של העותר אל מול הגרסאות הסותרות במספר נקודות הנוגעות לשרשרת העברת הזכויות בנכס".
יחד עם זאת, אומרים נציגי המדינה כי עדיין לא ברור באופן חד משמעי כי תושבי המקום משקרים כאשר הם אומרים שהבעלות על הנכס הועברה אליהם: "במישור הראייתי-מנהלי הנוגע לסילוק פלישה, עדיין קיימים ספקות של ממש במספר סוגיות מהותיות. למשל, העובדה כי העותר מודה שערך עסקה להעברת הזכויות בנכס, אך אינו מציג כל מסמך המגבה באופן ממשי את טענתו בדבר ביטול העסקה מאוחר יותר.
נועם ארנון, דובר ועד הישוב היהודי בחברון מסר בתגובה: "אני סמוך ובטוח שהקנייה נעשתה בצורה חוקית וללא שום זיוף. והדברים יתבררו בהמשך". עורך הדין של הוועד, נדב העצני, הוסיף: "נדרוש בדיקה אובייקטיבית של המסמכים. אני מוחה נגד חוסר ההגינות בהודעת הפרקליטות בענין "בית השלום" שנמסרה ברגע האחרון ובלא שצורפו לה ראיות וממצאים. אני דורש לקבל עוד היום את הדו"ח המפורט. בלא פירוט זה, לא ניתן להתייחס לטענה החדשה והמוזרה, ולקיים הליך משפטי הוגן".
כזכור, לפני יותר משלושה חודשים הגיעו כמאתיים מתנחלים לבית הגדול, הממוקם סמוך לכביש המקשר בין קריית ארבע למערת המכפלה, כחצי קילומטר מקריית ארבע. המתנחלים טענו כי קנו את הבית כחוק, וכי בכוונתם להתיישב בו באופן קבוע. מנגד, טען בעל הבית פאיז רג'בי כי טענת המתנחלים שקרית, וכי מעולם לא מכר את הבית לאיש.
הכניסה למקום עוררה סערה במערכת הפוליטית, והדעות נחלקו באשר להישארותם של המתנחלים בבית. בסופו של דבר הונח העניין על שולחנם של שופטי בג"ץ כאשר שני הצדדים הציגו מסמכים שלטענתם מוכיחים כי הבית נמצא בחזקתם באופן חוקי. כיום שוהים במקום כמה עשרות אנשים, חלק במסגרת משפחתית וחלקם כבודדים.