מחקר: יש פתרון צבאי לטרור - בזכות הטכנולוגיה

הטכנולוגיה המתקדמת סייעה לישראל לצבור הישגים מאוד משמעותיים מול הטרור, עד כדי צמצום התופעה למימדים סבילים. כך עולה ממחקר חדש הבוחן את תרומת טכנולוגיות עתירות הידע להצלחת הפעילות המבצעית של ישראל לבלימת גל הטרור הפלסטיני בתקופה בין ספטמבר 2000 ועד לספטמבר 2005.

האם אין פתרון צבאי לטרור? 

כאשר פרץ גל הפיגועים של ספטמבר 2000, המדיניות הישראלית הניחה כי:

• הטרור אינו מהווה איום קיומי על מדינת ישראל. לכן הטיפול בו הוא חלק מפעילות הביטחון השוטף, בעדיפות נמוכה למדי.
  

• התחקות אחר "גורמי היסוד" של הטרור הפלסטיני. כדי למנוע את הטרור יש לגלות את המניעים המגוונים של הטרוריסטים ולטפל בחברה שבה צמחו.
  

• אב טיפוס של טרוריסט הוא גבר פלסטיני צעיר, נבער, מושפל ומיואש, או גבר פנטי באמונתו שהשיקול הרציונלי שלו נפגם – הוא המחבל הפוטנציאלי.
  

• אין יכולת הרתעה נגד אדם המוכן להתאבד למען המטרה. פיתוח של התפישה המקובלת שאין כושר הרתעה נגד הטרוריסט הלא-רציונלי.
  

טבנסקי טוען כי כל הטיעונים האלה לא תקפים בעידן של טכנולוגיות המידע. הוא הגיע למסקנה כי ההיבט האישי של המפגע איננו מספיק להבנת הטרור. הבנת תהליך הייצור של פיגוע מראה כי מאחורי המחבל יש תשתית ארגונית רציונלית המפעילה אותו. בלעדיה, לא יוכל המחבל הפוטנציאלי להגיע לפעולה אפקטיבית.

הוא מציין כי ארגון הטרור בנוי במבנה שונה מהארגונים המוכרים; תחום תורת הרשתות המתפתח, מספק כלים לבחינת המודל הארגוני: המבנה הארגוני של ארגון הטרור הוא דמוי רשת מסוג Scale-Free, בעלת מספר קטן של מוקדים המתחברים למספר גדול של קשרים מנקודות הקצה. רשת כזו עמידה לכשלים אקראיים, אך יחסית פגיעה לכשל בצמתי הרשת.

ישראל הסתגלה במהירות 

איום הטרור הגואה דרש מישראל להפעיל בדחיפות אמצעים יעילים למאבק בטרור, ללעימות בעצימות נמוכה ולאספקת ביטחון אישי לאזרחיה - ללא קשר לפתרון המדיני של הסכסוך.

ישראל הגיבה לאתגר באמצעות הקמת יחידות מיוחדות, פיתוח מהיר של אמצעים מיוחדים, שיפור התקשורת ונכונות לשיתוף פעולה רחב בין גורמי הביטחון השונים במאבק נגד הטרור הפלסטיני. אלה מלמדים על כושר הסתגלות של מנגנוני הביטחון לאיומים החדשים.

הפעולות שנקטו כוחות הביטחון של ישראל הותאמו לידע על מבנה ארגון הטרור ודרך פעולתו, ושיבשו את יכולת הפעולה שלו. אף על פי כן, כותב טבנסקי, כי מידת ההשפעה של הפעילות הסיכולית על כוונות המפגע, להבדיל מהשפעתה על יכולותיו – אינה ברורה.

רמה גבוהה של מודיעין 

לאחר תקופה קשה של למידה והסתגלות, הגיעו כוחות הביטחון של ישראל לרמת יכולת גבוהה של מודיעין וסיכול רמת הנפגעים הישראליים הורדה חזרה לרמה שאזרחי ישראל הורגלו אליה לאורך מרבית שנות הסכסוך הערבי־ישראלי. לאחר שיא הפיגועים במרץ 2002 גדלה יכולת הסיכול של גורמי הביטחון והביאה לירידה מתמשכת בקטלניות המפגעים; השפעת הטרור דעכה.

כיצד נגרמה הירידה במספר נפגעי הטרור? 

על פי המחקר, התשתית המדעית והטכנולוגית של ישראל עומדת מאחורי שינוי המגמה. מאז אמצע שנות ה-90, המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), המשתייך למשרד הביטחון, שם דגש על פיתוח טכנולוגיות לשימוש בלחימה נמוכת עצימות, שמטרתן להגדיל את יעילות כוחות צה"ל תוך צמצום נפגעים בקרב לוחמינו ואזרחים בשני

הצדדים.

טבנסקי מציג שתי דוגמאות לדפוסי פעולה אשר שינו את יחסי הכוחות. מערכת ההגנה ההיקפית במרחב התפר, המשלבת טכנולוגיה מתקדמת, והשימוש בכלי טיס בלתי מאויישים למודיעין ולסיכול ממוקד של פעילות הטרור.

טכנולוגיות הסיכול הממוקד

המחקר מציין כי במהלך ההתמודדות עם הטרור הפלסטיני שופרה רמת שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון השונים תוך ניצול התשתית הטכנולוגית. טכנולוגיות המודיעין המפותחות סיפקו תמונה מודיעינית רחבה באמצעות מידע הנאסף באמצעות חיישנים שונים. המודיעין הועבר למקבלי ההחלטות ולמבצעים בזמן אמת והתבצעה פעולה מדויקת ומדודה על פיו, באמצעות מערכות ההגנה ההיקפית או בתקיפה בנשק מדויק.

שדה קרב אורבני 

כותב המחקר מניח כי יישום ערוץ תקשורת נתונים ישיר בין חיישני כלי הטיס הבלתי מאוישים למסוקי הקרב ולכוחות הקרקע ישפר את זמני התגובה וייעל את המבצעים. מערכת מפיתוח תדיראן – ספקטראלינק, המזרימה שידור וידאו ממצלמות כלי הטיס הבלתי מאוישים אל צג בתא המסוק, נקלטה זה מכבר במסוקי הקרב של חיל האוויר.

דרך אחרת המומלצת במחקר לצמצום זמני התגובה, היא להעביר את השליטה בכלי טיס בלתי מאוישים לחילות השדה ולהאציל סמכויות לדרגים נמוכים יותר. טבנסקי מניח כי שינוי ארגוני כזה ייתקל בהתנגדות של חיל האוויר, אוּלם ככל שכמות הכלים וזמינותם יעלו ומחיר ההפעלה ירד - ההתנגדות תפחת. בתחילת 2004 פורסם כי צה"ל הוריד את השליטה בכלי טיס בלתי מאוישים לרמת האוגדה.

טכנולוגיה במרחב התפר

במרחב התפר של גדר ההפרדה ביהודה ושומרון ובעזה שולבו מכשולים פיזיים לכלי רכב והולכי רגל, אמצעי תצפית והתראה, לרוב קרקעיים ובלתי מאוישים; מערכות מודיעין ניידות מאוישות; המרכיבים האלה משלבים את מיטב היכולות הטכנולוגיות בתחומי חישה, שליטה ובקרה. מרכזי הפיקוד מרכזים את נתוני החיישנים, מעבדים את הנתונים, ומעבירים את המידע הנדרש בתקשורת לכוחות ולמפקדים.

חברת מגל זכתה במכרז לביצוע הקטע המרכזי מסאלם ועד אלקנה. אורטק, חברת בת של אלביט ביחד

 עם EDIG ו-Detektion האמריקנית זכו במכרז לקטעים צפון ודרום עוטף ירושלים, באורך כולל של 25 ק"מ.

אורטק כבר סיפקה מערכות גילוי והתראה דומות למשרד הביטחון שהותקנו גבול הצפון ובגדר סביב רצועת עזה. מדובר במערכת תצפית ומודיעין ניידת מרובת חיישנים מסוג Stalker של רפא"ל, שיכולה לספק מעקב בו־זמני אחרי מספר מטרות, היא מעבירה נתונים ברשת בזמן אמת, ומאפשרת גם להזין ציוני מטרה ישירות לפלטפורמות חימוש קרקעי או אווירי.

סכנות עתידיות 

הארגונים הפלסטינים לומדים מהניסיון. בשנת 2001 בוצעו 7 פיגועי ירי "קסאם", ואילו ב-2006 נורו

לפחות 800 רקטות לעבר שדרות לבדה, ומספר רקטות פגעו באשקלון. המחקר מציין כי הדיוק והטווח של הרקטות משתפרים וקיים סיכוי סביר שהרקטות ימצאו את דרכן גם ליהודה ושומרון, ויאיימו משם על ריכוזי האוכלוסייה במישור החוף.