יום ראשון העקוב מדם
ב-2 ביולי 1971 חשפה המשטרה הבריטית מצבור נשק ענק של המחתרת הקתולית חבוי בדירה בלונדון. באירלנד יצאו המפגינים לרחובות. הצבא הבריטי שישב במדינה התעקש על פינוי כל התכנסות מחאה. באחת ההפגנות שבעיר לונדונדרי (Londonderry) בצפון אירלנד, נתקלו 200 מפגינים בכוח צבאי בריטי. בתחילה נורו לעבר המפגינים כדורי גומי וגז מדמיע. חלק מהם נפגעו, אך ההתקהלות לא פסקה. מתוך ההתקהלות הושלכו לעבר כוחות הצבא פצצות מאולתרות. חלק מהחיילים נפצעו, והצבא השיב אש. שני מפגינים נהרגו, והמשבר הגיע לנקודת האל חזור. מכאן ואילך בערה כל צפון אירלנד, עד היום המר והעקוב מדם, בראשית שנת 1972 - היום בו נורו למוות 13 מפגינים בהתכנסות שקראה לשמירה על זכויות האדם. הימים הראשונים של חודש יולי 1971, ובעיקר הירי וההרג של 2 המפגינים ב-8 בחודש, סומלו מאז כשלב הראשון בהידרדרות.
רוצים לדעת עוד על הטרגדיה של צפון אירלנד, ועל התקווה שהפציעה במדינה בשנים האחרונות? היכנסו לערך "צפון אירלנד ".
החידה היומית
מי אני? נולדתי ב-8 ביולי 1839. בזכות כישוריי העסקיים הפכתי לאחד האנשים העשירים ביותר בארה"ב ושמי הפך למילה נרדפת לעושר אגדי.
מה עוד קרה ב-8 ביולי?
8 ביולי, 1776 – יש לי דיבור אתכם: הצהרת העצמאות האמריקנית נוסחה אמנם ב-4 ביולי - ולכן זהו התאריך שנקבע כיום העצמאות של ארה"ב - אך ההקראה הפומבית הראשונה שלה קרתה רק ארבעה ימים מאוחר יותר. ב-8 ביולי יצא הקולונל ג'והן ניקסון אל העם היושב בפילדלפיה, וקרא בפני ההמון המתאסף את הכרזת העצמאות של האומה החדשה. הכיכר בה הוקראה ההכרזה הפומבית נקראת עד היום כיכר העצמאות.
8 ביולי, 1838 – לא צ'רלי, כן צפלין: ביום זה נולד האיש עם השם הארוך הבא - פרדיננד אדולף אוגוסט היינריך, הרוזן (גרף) פון צפלין (1838 - 1917). צפלין היה חלוץ תעופה גרמני. גיחותיו הרבות כאיש צבא בכדור פורח עוררו את אהבתו לשמיים. כשפרש מהצבא החליט להקדיש חייו לבניית ספינת אוויר. הוא רכש את שרטוטיו של המהנדס היהודי-קרואטי דוד שוורץ (1852 - 1897) מאלמנתו. בין אלה מצא את אשר רצה – שרטוט האב-טיפוס של ספינת אוויר אותה בנה שוורץ ב-1896. ספינתו של שוורץ לא המריאה בשעתה, וצפלין המשיך לפתח את הרעיון ואת הטכנולוגיה. ב-1906 קיבל שכר למאמציו, והצליח לשהות 24 שעות בספינה שפיתח. ההצלחה עשתה את שלה: הוא קיבל הזמנות לבניית ספינות אוויר ממדינות שונות, בעיקר לצרכי צבא. כ-100 ספינות שירתו את הצבאות במלחמת העולם הראשונה, כולן מלאות במימן ובציוד.
8 ביולי, 1853 – הנה אני בא: משלחת רשמית מטעם ארה"ב (ההיא שנולדה למעלה) מגיעה למפרץ ידו (Yedo) היפני. המשימה: יצירת יחסים דיפלומטיים ומסחריים עם ארץ השמש העולה. בסופו של תהליך התלבטות והסתגלות ארוך תחליט ההנהגה היפנית לשתף פעולה עם המערב, ולאמץ את המאפיינים החיוביים שיש למדינות המערביות להציע. הכרעה זו היתה שונה במופגן מזו שנבחרה על ידי ההנהגה הקיסרית הסינית, שיצאה למאבק על תרבותה ואופיה של המדינה כנגד כל השפעה מערבית. ההבדל בהכרעת המדינות היה קריטי: במאה ה-20 התקדמה יפן והפכה מדינה מודרנית עם יכולות מתקדמות לאין ערוך מזו של הענק הסיני. ההשפעה המערבית לא הסתכמה במודרניזציה ובהתקדמות כלכלית ותעשייתית. השפעתה ניכרת גם בקווי המתאר של החברה היפנית כולה – חברה המשלבת ערכים מסורתיים וערכים תרבותיים מערביים.
8 ביולי, 1889 – כלב השמירה של הבורסה: המהדורה הראשונה של העיתון "וול סטריט ז'ורנל" יוצאת לאור. העיתון הניו-יורקי, המכונה על שם הרחוב בו שוכנת הבורסה החשובה בארה"ב (כן, שוב אותה אחת מלמעלה), הופך במהרה לעיתון הכלכלי החשוב במדינה, ולמקור ידע מרכזי למשקיעים מכל העולם.
מכמה מאות עותקים במהדורתו הראשונה צומח העיתון תוך 30 שנה לתפוצה של יותר מ-50 אלף עותקים. כיום עומדת תפוצתו על כ-2 מיליון עותקים (ללא מנויי מהדורת האינטרנט).
8 ביולי, 1986 – קורט של חוסר טעם: אוסטריה בוחרת נשיא. מכל האוסטרים והאוסטריות שבעולם, דווקא אחד, קורט ולדהיים, נבחר למשרה המכובדת. לוולדהיים היה רזומה עשיר: הוא היה שר החוץ האוסטרי, ומאוחר יותר שימש 9 שנים כמזכ"ל ארגון האו"ם. אלא שחודשים לפני הבחירות לנשיאות התגלה כי במלחמת העולם השנייה היה ולדהיים קצין ביחידת הצבא הגרמני, שבאחריותה בוצעו כמה וכמה פשעים קשים ביותר. הגילוי לא מנע את ריצתו של וולדהיים, שהדגיש כי לא שיתף פעולה מרצון עם הפעולות האסורות. ההסבר סיפק את העם, וב-8 ביולי נבחר ולדהיים כנשיאה של אוסטריה. בחירתו עוררה זעם במדינות רבות בעולם, ותקופת כהונתו עמדה בסימן בידודה הבינלאומי של אוסטריה.
בחזרה ל-1948
עיתון "ידיעות אחרונות" מדווח על חדשות רעות מהחזית, ב-8 ביולי 1948:
"הערבים מחדשים את המלחמה. הצבא המצרי פתח בהתקפה לעבר באר-טוביה. האויב מסרב להסכים אפילו לארכה קצרה ומתנגד לפירוז ירושלים - המשקיפים יוצאים".