מפקד האו"ם בגולן: מודאג בעיקר מישראל
וולפגנג יילקֶה, מפקד הכוח המפקח על הפסקת האש בין ישראל לסוריה, מודאג מהמתיחות הגוברת - אך מפנה אצבע מאשימה בעיקר לעבר ירושלים. בעוד שבצד הסורי הוא מזהה בעיקר היערכות הגנתית - ישראל היא ששברה את השגרה באזור ופועלת באינטנסיביות. ולמרות הכל, הוא מרגיע בשיחה עם ynet: לאף אחד מהצדדים אין רצון אמיתי להוביל לעימות
לגנרל וולפגנג יִילקֶה יש פריווילגיה מיוחדת במינה: הוא יכול לאכול ארוחת בוקר בתל-אביב, להיכנס לוולוו הכחולה שלו ולהספיק להגיע לארוחת הצהריים בדמשק. "זה לוקח רק 4 שעות", אומר הקצין האוסטרי בחיוך.
יילקה מפקד על כוח UNDOF, ש-1,300 חייליו שומרים על קיומה של שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ברמת הגולן מאז שנת 1974. משקיפי האו"ם מפקחים על מערך הכוחות של שתי המדינות ברצועה שרוחבה כ-50 ק"מ - 25 ק"מ מזרחית ומערבית לקו הפסקת האש של מלחמת יום הכיפורים.
יילקה משמש בתפקיד מאז פברואר 2007, והדבר מקנה לו יכולת ייחודית להכיר לעומק את שני צדי הגבול. ראייתו שונה בתכלית מנקודת ההשקפה הישראלית, שמזהה את סוריה כאיום אסטרטגי. לדבריו, דווקא ישראל היא זו שמלבה את המשבר בין שתי המדינות, עד שהוא טוען ש"מזה שנים לא הייתה המתיחות ברמת הגולן כה גבוהה. אני מאוד מודאג".
מקום לדאגה
יילקה הוא תוצר טיפוסי של חינוך מיליטריסטי פרוסי רב-שנים. הוא דור שלישי למשפחת קצינים, ומתגאה בעובדה שסבו שירת במשמר המלכותי של קיסר גרמניה ווילהלם השני, וסבו השני נלחם ביחידות עילית של צבא אוסטרו-הונגריה. בגיל 58 הוא עדיין רזה ושרירי. הליכתו זקופה ומדיו מגוהצים, שיערו מסורק למשעי ודיבורו מדוייק ומוקפד - קצין בכל רמ"ח איבריו.
עבורו זו אינה הפעם הראשונה שהוא מגיע לרמת הגולן. כבר בתור סגן צעיר התנדב לשרת בכוחות האו"ם, והיה בין ראשוני החיילים שהגיעו לשמור על הפסקת האש ברמת הגולן, כש-UNDOF הוקם. כעת, חזרתו לגזרה כמפקד אותו כוח היא מבחינתו סגירת מעגל. הוא נחוש לשמור על השקט ברמה, ודאגתו העמוקה, היא שהניעה אותו להעניק ראיון מיוחד ל-ynet.
סגן שר החוץ הסורי:
מוכנים לדבר עם ישראל
סוכנויות הידיעות
בתגובה ראשונה של גורם רשמי להצעותיה של ישראל אומר סגן השר, אחמד ארנוס, כי הסורים נכונים לחדש את המגעים עם ירושלים על בסיס שטחים תמורת שלום, ללא תנאים מוקדמים
יילקה מודע היטב לדאגה בישראל, ולהתבטאויות של קצינים ופוליטיקאים באשר להיערכות ולהתחמשות הסורית חדשות לבקרים, אבל דווקא פעילות ישראל היא שמדאיגה אותו יותר מכל. לדבריו, בצד הסורי אין כוחות מיוחדים שביכולתם לתקוף את ישראל. "בצד הסורי אני לא מבחין בשום הכנות יוצאות דופן", הוא אומר. "לעומת זאת, בצד הישראלי אנחנו מבחינים בפעילות אינטנסיבית ביותר... זכותה של ישראל להגן על עצמה חייבת להיות מובנת מאליה, אבל מעשיה הנוכחיים אינם תורמים להפגת המתח באזור... ההתנהגות הישראלית בטח לא תורמת להרגעת הסורים".
ההתחמשות הסורית לא מדאיגה את מפקד UNDOF, שחייליו יהיו הקורבנות הראשונים במידה ותפרוץ מלחמה. "חייבים לזכור שטילי הנ"ט והנ"מ שסוריה רוכשת לא מקנים לה יכולת התקפית. סוריה מחדשת את מלאי הנשק שלה כמו כל צבא אחר בעולם. אני לא רואה בזה התנהגות חריגה", הוא אומר. לאור יחסי הכוחות מעריך יילקה כי "הסיכוי שהסורים יפתיעו את ישראל נמוך מאוד, ובכל מקרה ערוכים הישראלים בצורה שמבטיחה להם עדיפות ויכולת להדוף כל מתקפה".
המשאיות הסוריות בקושי נוסעות
מקורות ב-UNDOF, שלאור ההיערכות הישראלית המאסיבית באיזור דימו את רמת הגולן ל"מחנה צבאי צפוף", תיארו באוזני ynet את מצבם הירוד של כוחות סוריה: "המשאיות שלהם בקושי נוסעות, והטנקים חלודים".
הם הבהירו את המצב בעזרת דוגמה ציורית: "בסוריה", הם סיפרו, "אתה רואה שלושה חיילים עם את חפירה שמנסים להכין שוחות בתוך הסלעים הקשים של הרמה. מנגד, בצד הישראלי, אנו רואים דחפורים שמבצעים עבודות עפר בהיקף שטרם ראינו". גם השמירה על הקשר עם כוחות צה"ל הפכה קשה יותר לדבריהם. "הרמטכ"ל שלכם מעביד את הקצינים יומם ולילה, אין להם כמעט זמן להפגש עמנו", אומרים ב-UNDOF.
כשחזר יילקה לגזרה, לפני כחצי שנה, הוא מצא מצב שונה מזה שזכר. עד לפני מספר שנים היה הצד הסורי של הגבול נטוש, הכפרים עמדו כמעט ריקים. הוא מספר שב-1974 חיו באיזור שתחת שליטת UNDOF רק 5,000 בני אדם. אך מאז שבשאר אל-אסד קיבל את השלטון, החלה דמשק לאכלס את הרצועה המפורזת, עד שכיום כמעט מתגוררים כמאה אלף סורים סמוך לגבול עם ישראל. עובדה זו יצרה בעיה עבור כוח האו"ם, שנותר קטן באופן יחסי לכמות האנשים עליהם הוא צריך לפקח.
שוב חוזר הפטרול
יילקה טוען שמאז חודש מארס, שינתה ישראל את הכללים בגזרה. "קו אלפא" הוא הקו המזרחי שאליו מותר לחיילי צה"ל להגיע. מערבה לו הוקמה גדר ביטחון וכביש פטרולים. לעיתים הגדר מרוחקת כמה מאות מטרים מקו אלפא. עם חלוף השנים, החלו חקלאים ורועים סורים לנצל את אותם השטחים שמבחינה חוקית נמצאים בשליטת ישראל, למרות שחיילי צה"ל נמנעו עד כה מלהיכנס אליהם.מאז מארס, שוב מפטרלים הישראלים מזרחית לגדר ומונעים מהסורים כל גישה לשטחים שעיבדו עד אז. שלוש פעמים עצרו חיילי צה"ל אזרחים סורים שנכנסו לאותם אזורים וחקרו אותם במשך מספר שעות. לדעת יילקה, קיים כאן פוטנציאל התלקחות אדיר: "אני מודאג. לאור האווירה המתוחה שנוצרה יכולה תקרית קטנה להצית בן רגע בערה של ממש... עלינו לזכור שלאור הפוטנציאל הצבאי העצום שרוכז ברמה, יש לכל טעות או אי הבנה את הפוטנציאל להפוך לסכנה אדירה".
למרות הדאגה העמוקה, שנובעת לדבריו דווקא מההיערכות הישראלית, מתנחם יילקה בכך שאין "לאף אחד מהצדדים רצון אמיתי להוביל לעימות". בניגוד לתדמית הסורית כמחרחרת מלחמה סדרתית, מדווח יילקה שהתושבים באזור והחיילים המוצבים שם חפצים בשקט.
"כשאתה שואל חייל סורי צעיר מה הוא חושב על ישראל, הוא לא יאמר לך שברצונו להילחם כדי להשיב את רמת הגולן למולדתו. נהפוך הוא, הוא יגיד שהוא מאוד סקרן והיה שמח אילו יכול היה לבקר פעם בירושלים או תל אביב כתייר, ולראות איך אנשים חיים כאן". התשובה הזו לא מפתיעה את הגנרל: "ככל שמתעמקים יותר בהיסטוריה של האיזור לומדים שהאנשים הפשוטים מכל העמים תמיד הסתדרו טוב יותר אחד עם השני מאשר ממשלותיהם".
לפנייה לכתב/ת 
הגנרל יילקה
צילום: גיל ירון
תרגיל בגולן
צילום: איי פי
"המשאיות שלהם בקושי נוסעות". אסד
צילום: איי אף פי
מומלצים
