בחיפה בונים נמל
המהנדס הבריטי פרדריק פלמר קבע בשנת 1922 כי חיפה היא המקום הראוי ביותר לבניית נמל. לאחר אישור התוכניות ב-1925, החלו ההכנות לבנייה ב-1929 וארבע שנים לאחר מכן נחנך הנמל. בעת החנוכה, התפרסם אלבום שבו מתועד תהליך ההקמה
בתקופת המנדט הבריטי הוחלט להקים בחיפה נמל, ובשנת 1922 הזמינו הבריטים, בשם ממשלת פלשתינה, את המהנדס הבריטי סר פרדריק פלמר לבקר בארץ ולבחון את הנושא.
לאחר בדיקות מקיפות קבע פלמר כי חיפה היא המקום הראוי ביותר בארץ להקמת הנמל. תוכניות הנמל אושרו ב-1925, ושנה לאחר מכן אישר בית הנבחרים הבריטי מלווה, שמתוכו הוקצו מיליון ורבע לירות שטרלינג לבניית הנמל. ההכנות לבנייה החלו ב-1929 וארכו שנתיים. לאחר שנתיים נוספות של בנייה, נחנך הנמל ב-1933.
אלבום הקמת נמל חיפה התפרסם בעת חנוכת הנמל ב-1933 ויצא בשתי מהדורות, בעברית ובאנגלית. האלבום הכיל פרטים על תולדות הנמל ועל האנשים והגופים שהיו מעורבים בהקמתו, כמו גם תיעוד מצולם מקורי.
שייקה אלטוביה מסר לפרסום אלבום זה, מעזבון אביו יצחק, שהיה מראשי חברת סולל-בונה בנמל חיפה טרם הקמת המדינה. מרבית הכיתובים שמופיעים מתחת לתמונות הם אלו המקוריים.
מראה מפרץ עכו מהר הכרמל לפני בניית נמל חיפה
מראה נמל חיפה מאותו מקום בגמר בניית הנמל
"המחצבה הצפונית בעטליט, הכמות הכוללת של האבנים שנחצבו מן המחצבה מגיעה ל-1,300,000 מ"ק"
"חומת המים הראשית, העלאת האבנים במנוף העמודים בן 15 טון"
"חומת המים הראשית בבנינה. חומת המים משתרעת לאורך 2,210 מטר (7,250 רגל)"
"בית המלאכה ליציקת גושי האבן: התמונה מראה את סדר הכנת גושי הבטון המשמשים לבנית חומות הרציף"
"חומת הרציף בראשית בנינה: מנוף להרמת משאות כבדים הנראה במרכז התמונה, שהוקם על ערמת קרשי בנין והמשתרע לאורך 250 מטר משפת הים, שמש להקמת יסוד מרכזי מגושי אבנים שהונחו בכוון מאוזן. על היסוד הזה הוקמו המנופים להתקנת הגושים שבהם נבנה מותר החומה בצורה משופעת. המנופים נעים כלפי חוץ בכוונים נגדיים על פני החומה הגמורה"
"משאבת הקדיחה ליבוש שטח הנמל, 'ניופורט - 4' , כשהיא שואבת חול מתוך סירות החול שנתמלאו בסירי הקדיחה דרך צנור בעל קוטר של 60 ס"מ, ומריקה את החול לתוך האזור המיובש."
"חומת הרציף הגמורה לאניות המפליגות לים. עומק המים לאורך החומה 9.40 מטר (31 ) רגל."
"מכונת הקדיחה 'סיופרוורקר' בתוך הנמל."
"מראה כללי של הכבישים והרכבות אצל הנמל"
"ביום 17 בינואר 1933 הוטה הקו הראשי של מסלות הברזל הפלשתינאיות (א"י) אל השטח המיובש החדש, ואז הוחל בפעם הראשונה בהעברת מטעני תפוחי זהב מסירות הרציף אל האוניות העוגנות ליד חומת המים הצדדית"