ארבל חלם על קריירה צבאית - ונהרג בצבא

"החברים צחקו אבל גם כיבדו אותו על ה'מורעלות' שלו. בספר המחזור, כשניסו לנחש היכן יהיה כל אחד מהבוגרים בעוד 20 שנה, לא היה שום ספק שארבל עוד יהיה בצבא". כך ספדה היום (ה') לחייל ההרוג סמ"ר ארבל רייך (21) מי ששימשה כמחנכת שלו בתקופת התיכון, רותי גבעתי.

רייך נהרג לפנות בוקר במחנה הפליטים אל-בורייג' בעזה, במהלך פעילות מבצעית של גדוד הסיור של חטיבת גבעתי. על יישובו של רייך, יובלים, נפל מאז הבוקר אבל כבד. ארבל היה חלק מחבורה מגובשת של בני היישוב וההודעה על נפילתו עברה במהירות מפה לאוזן. חבריו לשכבה, המסיימים בעוד כחצי שנה את שירותם הצבאי, החלו לשוב מיחידותיהם הביתה. "הם עברו אצלי בבית ואחר כך התאספו בביתו של אחד החברים", סיפרה גבעתי. "הם רוצים לבכות, להתחבק ולהתחזק אחד בחברת השני. זה פשוט הלם בשבילם".

גבעתי סיפרה כי ארבל היה אחד התלמידים הבולטים בכיתה, ומעמודי התווך של השכבה. "כשהמציאו את הביטוי 'מלח הארץ' זה היה עבור אנשים כמוהו. בחור ערכי, רגיש מאין כמוהו שתמיד היה מוכן לעזור. בטיולי בית הספר, שנערכים ללא אוטובוס אלא כאשר כל הציוד על הגב, הוא התבלט בעזרה לכולם".

חגית ברוך, המורה לספרות בבית הספר במשגב, סיפרה כי ארבל "אהב לחיות ואהב את החבר'ה. הלימודים לא ממש היו בראש מעייניו. רק לקראת סוף כיתה י"ב הוא החליט בכל זאת להיבחן בבחינות הבגרות, ובגלל שהיה בחור עם ראש על הכתפיים הוא השלים את החומר ועבר את הבחינות בהצלחה".

ארבל הותיר אחריו אם, אב ושתי אחיות - מורן ועינב. אמו יעל עבדה כמנהלת פרויקט 'שותפות 2000' של הסוכנות היהודית, הקושרת את קהילת פיטסבורג בארה"ב לקהילות בכרמיאל ובמשגב. האב, משה, שהיה בעבר מנכ"ל מפעל האלומיניום 'קליל', משמש כיום כיועץ ארגוני.

בשנים האחרונות, פקדו אסונות כבדים את יישובי משגב, בהם כולם מכירים את כולם. באוקטובר 2004 נהרגו צילה ניב מהיישוב רקפת, יחד עם שני ילדיה, גלעד וליאור, בפיגוע בהילטון טאבה. במלחמת לבנון השנייה נפל בן סלע, מהיישוב קורנית, ואילו בחודש ינואר השנה נרצחה הנערה מעיין בן חורין, מהיישוב יובלים בו התגורר ארבל. "לצערי אנחנו חיים עם השכול הזה, יש הרבה טקסי זיכרון. ובמקום קטן, שבו כולם מכירים את כולם, זה קשה הרבה יותר", אמרה רותי גבעתי.