"הרבנות החמירה נהלים, הכשילה שומרי כשרות"

"אנחנו פתוחים בשבת, אבל הכל פה כשר". מי לא מכיר את משפט המחץ המפותל הזה שנשמע כל אימת ששומר הכשרות יורה לחלל האוויר את השאלה: "יש לכם תעודה?".

הקיץ כבר כאן, אבל דתיים רבים שייצאו לנפוש צפונה ודרומה, יאלצו לדלג כמעט על כל "פונדקי הדרכים" (או לחילופין יכנסו "רק כדי לשתות קולה") - גם אם אלה מקפידים על כשרות מהודרת. הרבנות הראשית, שאיפשרה בעבר מתן תעודות כשרות גם לעסקים המחללים שבת, שינתה את המדיניות, ובשנים האחרונות היא מציבה את בעלי המסעדות בפני הדילמה הקשה: המשך עבודה ביום הכי רווחי עבורם או קבלת תעודת כשרות. מיותר לציין שרוב העסקים בוחרים לשרת את המטיילים הלא דתיים, גם אם יפסידו את הלקוחות שומרי הכשרות.

הרב יהושע הרשקוביץ, רב אזורי בגולן, היה הראשון שחתם לפני כעשרים שנה על תעודת כשרות למסעדה שומרת שבת, בעידודם של הרבנים הראשיים לישראל דאז, מרדכי אליהו ואברהם שפירא. בשיחה עם ynet הוא טוען: "הרבנות הראשית התעקשה להחמיר את הקריטריונים, כשלה בבג"צ, וכיום היא נוקטת במדיניות העלולה להטעות ולהכשיל מטיילים רבים המעוניינים באוכל כשר".

לעומתו טוען ראש אגף הכשרות ברבנות, הרב יעקב סבג: "דווקא מתן כשרות לימות החול בלבד תכשיל את המטיילים, שיטעו לחשוב שמותר לאכול במסעדה גם בשבת".

אז מה היה לנו?  

הרב הרשקוביץ מספר כי בשנות ה-80' פנו בעלי המסעדה שבמתחם ה"לונה גל" לרבנות המועצה האזורית גולן, וביקשו תעודת כשרות. רבני הצפון, שלא ידעו "איך לאכול" את הפניה המוזרה מעסק שאינו שומר שבת, ביקשו מהרבנים הראשיים לישראל להכריע בסוגיה ולהתוות מדיניות ברורה.

אחרי שהבינו הרבנים אליהו ושפירא כי את פארק המים הגדול פוקדים במהלך השבוע מטיילים שומרי כשרות, הם החליטו שהמטבח עצמו יהיה כשר בכל ימות השבוע. בשבת תוכל המסעדה לפתוח דוכן נפרד, מחוץ למבנה, ולהשתמש בו בכלים נפרדים. בהמשך "שודרג" ההסכם, והוחלט שהמסעדה תהיה רשאית להפעיל שני מטבחים שונים – האחד לשבת והשני לימות החול, בהפרדה מלאה. ההסדר התקבל במסעדות רבות, כשעל תעודת הכשרות צויין, כמובן, כי המקום כשר רק בימות החול.

הרשקוביץ מספר כי המדיניות, שהייתה נהוגה כך למעלה מ-15 שנה, שונתה עם כניסתם לתפקיד של הרבנים הראשיים המכהנים. ברבנות חששו כי ההסדר יעודד חילול שבת, כשבעלי מסעדות כשרות בכל הארץ ינצלו זאת לפתיחת מטבח נפרד שיופעל בשבת, והחליטו שלא לצרף מסעדות נוספות להסדר אך לאפשר לאלה שכבר הצטרפו להנות ממנו.

מי צריך משגיח? יש מצלמה!  

בעקבות ההחלטה פנו בעלי מסעדת "אירוח גולן" לבג"ץ וטענו כי הרבנות נוהגת מדיניות של איפה ואיפה המפלה אותם לרעה. "הצעתי לרבנות להודיע כי היא מסכימה להנהיג את ההסדר במקומות המרוחקים 20 ק"מ ומעלה מריכוזי הערים כדי למנוע חילול שבת בפרהסיה, אך הרבנים סירבו" מספר הרב האזורי. הצעה נוספת של הרב הרשקוביץ הייתה להעניק תעודת כשרות מלאה ולדרוש שהאוכל שנמכר בשבת יבושל ביום שישי ויחומם על גבי פלטות, "כמו שקורה בכל המלונות". ומי ישגיח? "יש היום מצלמות בכל מקום, ולפעמים הן יעילות יותר ממשגיחים בשר ודם".

הרבנות התנגדה והפסידה בבג"ץ, שדרש ממנה לקבוע מדיניות כשרות אחידה לכל המסעדות. ההחלטה הבאה הייתה לדרוש מכל המסעדות שרוצות תעודת כשרות להפעיל מסעדה אחרת לשבת, ולא להשתמש באותו מבנה, אלא שהרב הרשקוביץ טוען שמדובר בהכשלת הציבור. "באתרי תיירות גדולים יש למשל 4-5 מסעדות. הם פותחים היום צריף כשר קטן, מפרסמים שיש להם תעודת כשרות, ומטעים את המטיילים שומרי הכשרות שאוכלים גם בארבע האחרות".

"מלחמת חורמה בבג"ץ"

גם הרב ישראל רוזן, מי שכראש מכון צומת מרבה לעסוק בנושאי דת ומדינה, סבור שהרבנות הראשית שוגה בחיסול הנוהג. במאמר שפורסם בסוף השבוע בעלון בתי הכנסת "שבת בשבתו" הוא כתב: "אני סבור כי למען הכשרות הציבורית יש לאפשר לפונדקי דרכים גם כשרות ללא שבת. יש פתרונות הלכתיים-ארגוניים לשילוב זה, ורבים עלתה בידם".

עם זאת, בשיחה עם ynet הוא טוען כי הרבנות רשאית להנהיג נורמות שונות במקומות שונים בארץ, להחליט שבמקומות מסוימים היא מאפשרת חילול שבת, וכמובן שכמחוייבת לשקיפות עלינ גם לציין זאת בתעודת הכשרות עצמה כ-"כשרות מהדרין, כשרות ו'כשרות מינוס'". ואיך מדיניות האיפה ואיפה תעבור את מבחן בג"ץ? "אם הגענו למצב שהרבנות מקבלת החלטות משיקולים כאלה ולא משיקולי כשרות ושכל ישר – צריך לצאת למלחמת חורמה בבג"ץ".

ראש אגף הכשרות ברבנות הראשית, הרב יעקב סבג, אמר בתגובה כי מועצת הרבנות הראשית אכן החליטה בשנים האחרונות שלא לאפשר מתן כשרות למסעדה שפתוחה בשבת, זאת בעקבות פניית בעלי מסעדה בגולן והחשש כי הדבר יעודד חילול שבת. בנוסף טוען הרב סבג, כי מתן תעודת כשרות לימות החול בלבד תכשיל את המטיילים שיטעו לחשוב שהיא כשרה גם בשבת.