זנות 'חופשית'?
נשים לא עובדות בזנות כי מתחשק להן, לכן הרעיון למסד את הזנות הוא לא פחות משערורייתי
אין ספק כי יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח"כ גדעון סער, הוא איש אמיץ. עצם התמדתו בקיום דיון ציבורי פומבי בבעיית הזנות בישראל, ושימוש בפלטפורמה של תעשיית הזנות לביסוסו של שוק הסחר בבני אדם, עצם נכונותו והתעמקותו בתחום, ראוי להערכה.
הנתונים המעודכנים לגבי שוק הזנות בישראל בשנת 2007 הם קשים. מסתבר כי :"ככל שיש יותר ביקוש כך גודל ההיצע. מדינות שנאבקו בביקוש (בלקוחות) הצליחו לגרום לירידת כמות הנשים העוסקות בזנות". עוד מסרו לאחרונה, החוקרים את התחום, כי בישראל כ-30 אלף נשים העוסקות בזנות. 95% מהן עברו תקיפה מינית בילדותן, מקרי אונס קשים, גילויי עריות וחוות פוסט טראומה מתמשכת המובילה אותן לעיסוק בזנות. 90% מהן עולות חדשות מחבר העמים או יוצאות מדינות מזרח אירופה, 70% מהן אמהות לילדים.
למעלה מ-1,400 ילדים וילדות מועסקים ונסחרים לזנות לפי הערכת על"ם-ערים בלילה. אחת מכל ארבע נשים ואחד מכל שבעה גברים נפגעו מינית בילדותם. אחד מתוך שבע נשים ואחד מתוך 11 גברים בישראל הם קורבנות לגילוי עריות. עד 2006 פנו למרכזי הסיוע כ-28 אלף נשים, עליה של 20% לעומת שנת 2005. 5% מהפניות היו בגין אונס קבוצתי. 43% פניות בגין אונס וניסיון לאונס ו-25% מהפניות היו של קורבנות תקיפה מינית בתוך המשפחה. שליש מהילדים שדיווחו על תקיפה מינית הם בנים. תופעה מדאיגה נוספת היא ילדי זונות העוסקים גם הם בזנות, ולא רק דור שני אלא אף דור שלישי של נכדים ונכדות הנשארים במעגל הזנות.
רצון חופשי?
עורך הדין אורי קידר, מהפעילים המרכזיים במטה למאבק בסחר בנשים, אמר השבוע לקראת הישיבה בכנסת כי הגיעה העת להפללת הלקוח. הוא זה שאונס את האישה האומללה, הוא זה שיוצר את הביקוש, הוא המנוע המפעיל את השוק ומנציח אותו. לדעתו של עו"ד קידר, "הצעד המתבקש הוא נקיטת צעדים חריפים כנגד לקוחות המנצלים ואונסים קורבנות זנות ולא הייתי פוסל גם הפללה של כל גורמי המשנה התומכים בשוק העבדות המינית הזאת: עיתונים, בתי מלון, אתרי אינטרנט וכד'".
ציבור הלקוחות המשתמשים במוצר אנושי זה, הוא ציבור שבאמתחתו שלל תירוצים מדוע אין כל בעיה בהמשך התופעה ועוד מגוון נימוקים מדוע אף למסד את הפשע ולתת לו לגיטימציה. אני שומעת משפטים איומים כגון "הן עושות זאת מרצונן", "הזנות תמיד הייתה ותמיד תהייה", "אם לא יהיו זונות אנו נאנוס אתכן" ועוד כהנה הברקות, המעידות במקרה הטוב על בורות ואטימות, ובמקרה הרע על אכזריות בלתי אנושית.
האם נשים באמת מתחילות לעסוק בזנות מרצונן החופשי? התשובה טמונה בנתונים המחקריים הקושרים חד-משמעית בין העוסקים בזנות ובין היותם קורבנות ילדות של תקיפה מינית, של התעללות נפשית ופיזית ארוכת שנים הגובלת לעיתים קרובות בבעיות נפש, או נרקומניות התלויות באספקת סם. במקרה של נשים רעבות ללחם ממדינות עושק עניות, הנאלצות בעל כורחן להגר כדי לאגור כסף למחיית התלויים בהן - זה איננו רצון חופשי, וכשהן נסחרות ומישהו אחר עושה כסף על חשבונן – זו כבר ממש לא שאלה של רצון חופשי, אלא שאלה של מידת הייאוש.
אכן, ראשית ימי האנושות מאופיינים ביתר כוחניות פיזית, בניצחון החזק על החלש, בשעבוד עמים זה לזה, ברצח, אונס, גילוי עריות ועוד תופעות מזעזעות אחרות. ככל שהתקדמנו במעלה הרוחנית וניסחנו אמנות בינלאומיות בהן נשבעה האנושות ליתר הומניזם, לשמירת הטבע, החי וכבוד האדם - כך ראוי שגם נפתח את הדלת לדיון בצורך להוציא את צרכני ומפעילי שוק הזנות אל מחוץ לתחום הלגיטימציה. זה עניין של התקדמות האנושות.
הכותבת עומדת בראש המטה למאבק בסחר בנשים - עצו"ם.
לפנייה לכתב/ת 
