ההצבעה על חוק סינון האתרים נדחתה למועד לא ידוע

ועדת הכלכלה לא החליטה היום (ב') בנושא הצעת חוק חסימת האתרים, וההצבעה נדחתה למועד בלתי ידוע, ככל הנראה לאחר פגרת הכנסת. זאת, לאחר שיושב ראש הוועדה, גלעד ארדן (ליכוד) גילה כי אין בידי הוועדה מידע טכני בסיסי אודות טכנולוגיות הסינון.

ועדת השרים לחקיקה אישרה בשבוע שעבר נוסח מעודכן של הצעת החוק, והיא הועברה לאישור וועדת הכלכלה, לקראת הגשת ההצעה לקריאה ראשונה במליאה.

האם קיים מודל דומה בעולם?

יו"ר הוועדה ארדן תהה מהי מדיניות הסינון במדינות אחרות לנוכח הביקורת של משפטנים ומומחים על פגיעת הצעת החוק בחוקי יסוד, בהם חופש העיסוק, וכן פגיעה אפשרית בחופש הביטוי.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין, הודתה כי אין הצעה דומה בכל העולם. "גם במשרד התקשורת התנהלו ויכוחים בנושא הצעת החוק, אך אם אתם שואלים אותי, ההצעה היא חוקתית", היא אמרה.

רובינשטיין הוסיפה כי כל חוק פוגע בחופש כלשהו, אך לדבריה, חוקתיות ההצעה תיקבע על פי התקנות שיקבע השר.

"לדעתך ההצעה היא חוקתית. זו לא העמדה של ועדת הכלכלה", ענתה לה אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה. בנדלר עמדה על סתירה בדברי רובינשטיין: אם חוקתיות ההצעה תיקבע על פי התקנות, כיצד היא יכולה לקבוע מראש כי היא חוקתית, היא תמהה. 

בהמשך דיבר שר התקשורת, אריאל אטיאס (ש"ס). ביחס לכל תקנה חדשה יתבצע שימוע פומבי, הוא אמר. זה הליך מקובל, על אף שחברות התקשורת לא תמיד מסכימות לכל תקנה ותקנה, לדבריו.  

המטרה: "לשמור על הילדים"

"מטרת ההצעה משותפת לכולנו - לשמור על הילדים", אמר מציע החוק, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), "השאלה היא לגבי הדרך. נכון שההצעה המקורית שהצעתי קיצונית מדי. אנו יודעים שמדובר בהרבה כסף על חשבון הציבור אבל אתם ביקשתם את זה", הוא פנה לנציגי ספקיות האינטרנט, "לא עשיתם מספיק בנושא. המחוקקים מתערבים בכל העולם כי הספקיות לא פתרו את הבעיה ולמעשה הן מעודדות אנשים לגלוש מבלי לשמור על הילדים. לכן, יש מגמה להתערב בפרלמנט האירופי, בארה"ב ובאוסטרליה".

"ספקיות האינטרנט מתחבאות מאחורי הערך של חופש הביטוי כדי להגן על האינטרס הכספי שלהן", האשים ח"כ ישראל חסון ("ישראל ביתנו"), הן מעונינות רק ברייטינג מבלי לשאת באחריות".

עם זאת, ח"כ חסון, שיזם את חוק זיהוי המגיבים באינטרנט, העניק במפתיע רוח גבית למתנגדי החוק. "האם גוף מסחרי הוא שיקבע את אמות המידה לפיהן ייחסמו אתרים", הוא תהה. "אני מעריך שהילד שלי בן ה-13 ידע לעקוף את החסימה בקלות", הוא הוסיף בהמשך. 

"שינית כיוון", אמר לו ח"כ ארדן, "אני כבר לא יודע באיזה צד אתה".

"אם לספקיות האינטרנט אין תמריץ לסנן הן לא יסננו. הסינון מנוגד לטבע שלהן", ענה חסון.

"הבנתי אותך. אתה אומר שצריך ליצור לספקיות האינטרנט תמריץ לחסימה", אמר ארדן.

עוד מתנגד הוא ח"כ אבשלום וילן (מרצ), האיש שחתם בעבר על הצעת החוק נגד שיתוף קבצים, אשר עורר ביקורת רבה בקרב גולשים באינטרנט. "הגדרת המטרה מוטעית. דיונים כאלה מתאימים לפרלמנט האיראני, לא לישראל", הוא אמר, "איך ניתן לאפשר למשרד ממשלתי להחזיק ברשימת אנשים המעוניינים לגלוש באתרים מסוימים? מי ערב לכך שהם לא יבקשו לחסום מחר בלוגים פוליטיים?".

"אם אמנם רוצים לחסום פורנו הרי שיש פתרונות טכנולוגים מקובלים לכך. אם נחזיק מסדי נתונים על אנשים, נזכיר את החשוכים שבמשטרים".

"צר לי שחוקים נבדקים לגופו של המציע והמגיש ולא לגופו של עניין", אמר חבר הכנסת אברהם מיכאלי (ש"ס), "בואו לא נציג את זה כחוק לא נאור כי כולם בעד המטרה".

"ההצעה מציעה שתי דרכים לביצוע הסינון", הסביר עו"ד חיים גרון - סמנכ"ל בכיר אגף הנדסה ורישוי, "דרך אחת היא סינון ברמת השרת של ספקי האינטרנט על פי רשימה שחורה". יכולת הסינון הזו אינה מכבידה על הרשת אך היא

 מוגבלת לאתרים בלבד ואינה חוסמת צ'טים, תמונות, שיתוף קבצים ועוד תכנים. הוא אמר כי על פי בדיקות של משרד התקשורת, ההצלחה בסינון אתרים עומדת על כ-80 אחוזים.

זו לא הבעיה היחידה, על פי גרון: חלק מהאתרים שלא אמורים להיות מסוננים בכל זאת נחסמים, ואילו חלק מהאתרים שראויים לסינון לא נחסמים. נוסף על כך, יש לא מעט שיטות לעקוף את החסימות האלה באמצעות שרתי פרוקסי וטריקים אחרים.

הדרך השנייה היא סינון באמצעות תוכנה המותקנת במחשב האישי ומנתחת את התכנים המוצגים בכל דף כדי להחליט אם לאפשר או לחסום אותם. סינון זה יעיל יותר, על פי עו"ד גרון, אך הוא מחייב מעורבות רבה יותר של ההורה וגורם להאטה מסוימת במהירות הגלישה.

הצעה לא פשוטה

"הצעת החוק אינה פשוטה ואף היישימות שלה לא קלה. עם זאת, היא אפשרית", הוא התבטא בדיפלומטיות. "צריך להחליט מה מעדיפים - סינון יעיל יותר או ניהול הסינון מרחוק".

"אם הסינון יתבצע ברמת הספקית, הוא יופעל גם אם המנוי לא ענה אם ברצונו בחסימה, אך אם מדובר בהורדה למחשב אין כל דרך לוודא אם הוא משתמש בתוכנה", סיכם ח"כ ארדן.

שר התקשורת: הלקוח יוכל לבחור

"אני מכיר הרבה אוכלוסיות שלא מבינות באינטרנט", אמר שר התקשורת, אריאל אטיאס, "מדובר בהורים קשיי יום לילדים המחוברים לאינטרנט. באיזורים אלה הסינון יתבצע ברמת הספקית. הלקוח הוא שיחליט אם הוא רוצה סינון באמצעות תוכנה במחשב הביתי או ברמת הספקית. אם הוא לא ימסור תשובה, הסינון יתבצע בכל מקרה ברמת הספקית. מי שלא רוצה להיות מסונן לא יסונן".

"אפשר לפעול בהשראת תקנת הצהרת ההון", הציע חבר הכנסת רוברט אילטוב ("ישראל ביתנו"), "אם הלקוח לא יגיב יסגרו לו את החשבון".

בסיום הדיון קראה הוועדה למשרד התקשורת להציג בפניה סקירה השוואתית של אופן סינון האתרים במדינות המערב וההשלכות הכלכליות הצפויות על מנויי האינטרנט במידה ותאושר הצעת החוק .

משרד התקשורת: ההצעה מידתית

"כולם מאוחדים בעניין הרצון לצמצם במידת האפשר את חשיפתם של קטינים לאתרים בעלי מסרים שליליים וגורמי נזק", אמר ח"כ ארדן, "השאלה העומדת בפנינו מהי הדרך הנכונה השומרת על איזון בין ההגנה על הילדים לבין שמירה על זכויות הגולשים והספקים. האם אין דרך להשיג את ההגנה על הילדים מלי לפגוע בפרטיות הגולשים ולהטיל צנזורה גורפת שעלולה להוביל למדרון חלקלק?"

ח"כ ארדן ביקש מאנשי משרד התקשורת להציג בפני הוועדה בדיון הבא מודלים שונים ממדינות העולם בדבר חקיקה לחסימת אתרי אינטרנט, ולחשב בפני הוועדה העלויות הכלכליות וההשלכות על מנויי האינטרנט. 

ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד מברך על הדיון המתקיים בנושא. המכנה המשותף העולה מכל הדיונים הוא שהמצב הקיים לא יכול להימשך. לכן, ההצעה שמשרדנו תומך בה הינה מידתית וסבירה. ההצעה מספקת חופש בחירה ללקוחות מחד, והגנה חיונית על הקטינים מאידך".