כמעט אסון: "החומרים המסוכנים לא מוגנו"

דו"ח מבקר המדינה על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה בחן מגוון רחב של נושאים. פרט ללב הדו"ח, שנוגע להתנהלות משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, צה"ל ופיקוד העורף, בדקו צוותי משרד המבקר גם גופים רבים נוספים. בהתייחסו לרשויות המקומיות, המשטרה, שירותי הכבאות ואופן הטיפול בחומרים מסוכנים מצא המבקר ליקויים חמורים.

עוד על דו"ח המבקר:

• "נכשל" לממשלה על הטיפול בעורף
• לאן הלכו התרומות לצפון?
  

הרשויות המקומיות

דו"ח הביקורת מותח ביקורת חריפה במיוחד על מוּכנותן של הרשויות המקומיות למצב חרום. בעיקרי הממצאים בנושא זה כותב המבקר: "דו"ח זה חושף תמונה עגומה המראה כי רמת ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום בכלל, ולהתקפת רקטות או טילים ממושכת בפרט, הייתה ירודה ביותר כשפרצה המלחמה. נמצא פער גדול ויסודי בין הנהלים וההנחיות שנקבעו בידי הגורמים הממלכתיים העוסקים בנושא, לבין פעולות ההיערכות שנעשו במהלך השנים האחרונות... מציאות זו נוצרה בראש ובראשונה בשל מחדלי הרשויות המקומיות". 

בנוגע להכנת המקלטים ברשויות המקומיות כותב המבקר כי "חרף העובדה שידוע כי חלק ניכר מאוכלוסיית מדינת ישראל חשוף לפגיעה של ירי רקטות, טילים ופצצות, טרם ערך פיקוד העורף מיפוי מלא של פערי המקלוט במדינה". מיפוי שכזה יכול לסייע להקצאת משאבים לעניין. כן מעיר המבקר שמקלטים רבים אינם מוכנים לשהות ארוכה ו"מציאות זו יכולה לפגוע ביכול העמידה של העורף".

בנוסף, המבקר מצא "הזנחה חמורה, מצד השלטון המרכזי והשלטון המקומי, בטיפול בכל הנוגע למקלטים לתושבים במגזר הלא-יהודי",וליקויים אחרים בהיערכות ותפקוד הרשויות בתחום כוח האדם, הטיפול באוכלוסייה, אספקת המזון, העברת המידע לציבור והתרגול לשעת חירום. 

טיפול בחומרים מסוכנים

בתחילת דבריו בנושא זה מציין המבקר כי כבר מזה 14 שנה דורש משרדו להסדיר את אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, אך הדבר טרם טופל. "התמשכות הטיפול בנושא זמן רב כל כך אינה תקינה. היעדר הריכוז וההנחיה הקשו על הגופים הנוגעים בדבר לפעול", קובע המבקר. עד נובמבר 2006 לא הושלם מיגונם של 458 מצבורי חומרים מסוכנים, העיר.

המבקר מתאר כי ההנחיות וההערכות בנוגע לאפשרות של אירוע

חומרים מסוכנים היו סותרות, ולפיכך עלולות היו להביא לחוסר אמון של בציבור בגופי השלטון. המבקר מגלה כי "פיקוד העורף פעל באטיות רבה, ואף שהמלחמה נמשכה 34 ימים, עד סיומה הוא לא הצליח להפחית את הסיכון לאוכלוסייה כפי שהוא עצמו קבע בנהליו ובדרישותיו ממחזיקי חומרים מסוכנים... חמורה במיוחד השתהותו של פיקוד העורף בנוגע לטיפול בכמה מפעלים הסמוכים לאוכלוסייה, שהיו בהם כמויות גדולות של חומרים מסוכנים במכלים לא ממוגנים. בסביבת מפעלים אלה נפלו עשרות רקטות".

בסיכום דבריו בעניין זה כותב המבקר כי לא הושלם מיגון מצבורי החומרים המסוכנים והאוכלוסייה הועמדה "בסיכון חריג" בשל כך. בדו"ח נדרשים השר להגנת הסביבה ומפקד פיקוד העורף לפעול לתיקון הליקויים ולקבוע נהלים ברורים לפעולתם בעת מלחמה".

המשטרה

עיקר הביקורת של לינדנשטראוס על המשטרה נוגעת להיערכות מוקדמת למצב של מלחמה. גם על תפקודה בזמן המערכה יש למבקר הערות, אך ככלל הוא קובע כי "ככלל, המשטרה תפקדה היטב בעת המלחמה".

על היערכות המשטרה לשעת חירום כותב המבקר כי מאז שנת 2003 ועד יולי 2006 לא עידכנה המשטרה את תרחיש הלחימה האפשרי מכיוון לבנון, וזאת על אף שקיבלה מפיקוד העורף נתונים מעודכנים. "משום כך מערך החבלה של המשטרה נאלץ להתאים תוך כדי המלחמה את המענה שלו, בין היתר לכמות ירי גדולה יותר ולסוגי רקטות שלא היו מוכרים לו, כל זאת אגב סיכון אנשיו והציבור", כותב המבקר.

בנוסף, המבקר מציין כי ערב המלחמה לא הייתה תפיסה בשלה של הפעלת כוחות משולבת בין פיקוד העורף והמשטרה. ואולם, עם פריצת המלחמה סיכם מפקד מחוז צפון של המשטרה עם מפקד פיקוד העורף כי המשטרה תקבל אחריות לנעשה בשטח. החלטה זו - קובע המבקר - "אינה תואמת את בניין כוחה של המשטרה ואת היערכותה לעתות חירום ומלחמה". אופן פעולה זה, קובע המבקר, "לא אושר על יד שר הביטחון דאז שאול מופז ועל ידי שר הביטחון".

הדו"ח מציין כי במהלך המלחמה יזמה וגיבשה המשטרה מענה למשימות נוספות שהיו על פי הפקודות בתחומי האחריות של פיקוד העורף בעת חירום - מהלך שגזל ממנה כוח אדם נוסף. "המשטרה הפגינה במלחמה מוטיבציה גבוהה ופעלה מתוך כוונה לתת מענה מיטבי לציבור ועמדה במשימותיה, אך גם אם הצליחה - אין להשלים עם מצב שבו מתקבלת החלטה על נטילת האחריות מבלי לדון בהשלכותיה האסטרטגיות ובלי לשקול את הסיכונים לביטחון הציבור הגלומים במצב זה".

שירותי הכבאות

בהתייחסו למערך שירותי הכבאות וההצלה נמתחת בדו"ח ביקורת על היערכות שירותי הכבאות לשעת חירום. בעניין זה נטען כי חסרה מערכת ארצית של פיקוד ושליטה שתגבש תמונת מצב כללית ותגיע לשליטה מלאה על הפעלת המשאבים. המבקר מציין כי בזמן המלחמה גויסו לצה"ל יותר מ-30 כבאים, שנציבות הכבאות לא הצליחה לשחררם. נוכח זאת טוען לינדנשטראוס כי יש לדאוג לכך שבשעת חירום עובדי כבאות ירותקו למקום עבודתם.  

על תפקוד מערך הכבאות בזמן המערכה טוען המבקר כי מאחר שמערך הכיבוי מושתת ברובו על המערך המופעל בשגרה, יש לדאוג לכל הליקויים הנוגעים לפריסת תחנות כיבוי, למחסור בציוד ובכלי רכב ולמחסור בכבאים בעתות רגיעה. דברים אלו - כך קובע המבקר - השפיעו על תפקוד שירותי הכבאות במלחמה. בין השאר, בשל מחסור בתקציבים הופסקה לתקופה קצרה הפעלתם של מטוסי כיבוי. 

תגובות

בפיקוד העורף כבר פעלו בנושא החומרים המסוכנים וביצעו את הפעולות הבאות: "נקבעה חובה להתקנת ברזים אוטומטיים למתקני קירור, מתבצעת עבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה לתיאום תחום הערכת סיכונים וההיערכות לשעת חירום, נקבעה דרישת מיגון לכל חומר העלול לסכן את האוכלוסייה, וניתנו צווים להקטנת מלאי בשגרה למפעלים שטרם הושלם מיגונם". מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר כי הדו"ח נלמד, "והמשרד יפעל לתיקון הליקויים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לדו"ח כי ביזור הסמכויות בעניין מיגון העורף אינו נכון, ויש להקים גוף אחד שיפעל במכלול הנושאים הקשורים להיערכות לשעת חירום. "בשנים האחרונות צומצם משמעותית היקף תקציבי הפיתוח המיועדים לרשויות המקומיות, המהווים את המקור לתקציבים המיועדים לחירום, ומשום כך הוגבלה יכולתו של משרד הפנים להעמיד תקציבי חירום לרשויות המקומיות.

"נושא בניית ואחזקת מקלטים הינו באחריות שר הביטחון. משרד הפנים אינו אחראי ואין ברשותו את התקציבים לבניית מקלטים וביצוע מיגון ברשויות מקומיות, ובכלל זאת בכל הנוגע לצרכי המיגון במגזר הערבי".

באשר למערך הכבאות נמסר כי "משרד הפנים פועל מזה שנים לקידום רפורמה מקיפה במערך הכבאות, שתיתן מענה לשיפור יכולת הפיקוד, ההכנה, הניהול והשליטה על תפקודם של שירותי הכבאות. עם זאת, המשרד בחן ובוחן יישום לקחים שונים שעלו אגב תפקוד שירותים אלה במלחמת לבנון השנייה. יש לציין שבמהלך המערכה שירותי הכבאות נתנו מענה לכל דליקה בפרק זמן מהיר ולא דווח על מצבים בהם לא ניתן מענה בזמן ראוי".

מהמשטרה נמסר: "מהדו"ח עלה שהמשטרה עמדה במשימותיה, לאחר שנערכה במשך שנים למצב של הסלמה. ההיערכות התבצעה תוך הערכת מצב שוטפת שאיזנה בין הטיפול במצב חירום למשימות השוטפות".