ועדה בלי שכ"ל
ועדת שוחט מתמקדת בשכר הלימוד לסטודנטים במקום בבעיות האמיתיות
"הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל", בראשותו של שר האוצר לשעבר בייגה שוחט, "הוקמה... לנוכח המשבר המתמשך שבו שרויה מערכת ההשכלה הגבוהה. משבר זה נובע בעיקר מהגידול הרב במספר הסטודנטים, שלווה בהפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות בכ-26%". במילים אלו פותח הדו"ח של "ועדת שוחט", שהוגש אתמול לראש הממשלה ולממשלה, ובכך, למרבה הצער, הוא מחמיץ את העיקר.
הוועדה אומנם אינה מתעלמת מהגורמים המבניים, הניהוליים, התקציביים והאידיאולוגים שהביאו את האוניברסיטאות בישראל לאן שהביאו אותן, אך כל אלו מוזכרים שם כבעלי חשיבות משנית, במרחק רב אחר ההפחתה בשכר הלימוד, שהיא, כך נראה, האויב מספר 1 של ההשכלה הגבוהה בארץ.
לא ייתכן, אומר לעצמו הקורא הסביר, שהמשבר בהשכלה הגבוהה בישראל מקורו בגידול – לא בצמצום – במספר הסטודנטים. הרי זו ברכה, לא קללה. אותו קורא סביר יתקשה עוד יותר להשלים עם הגישה לפיה שורש המשבר נעוץ בהפחתת שכר הלימוד על-פי מתווה של ועדה ציבורית קודמת בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד (מתווה שננטש בחצי הדרך).
מחאה
"שנת הלימודים לא תיפתח"
כתבי ynet
מנהיגי הסטודנטים זועמים על מסקנות ועדת שוחט, שהוגשו היום לראש הממשלה ושרת החינוך. יו"ר ההתאחדות, איתי שונשיין: "הדרך היחידה ליישום המלצות הוועדה היא שיתוף הסטודנטים בגיבושן". גם בסגל האקדמי מתכוננים למאבק: "הוועדה טמנה את ראשה בחול - ההשכלה האקדמית הופכת לנחלתם של העשירים בלבד". הכדור עובר לממשלה
להאשמה זו אין ביסוס עובדתי בדו"ח הוועדה עצמו. אין בו נתונים כספיים, אין מאמץ לבחון את גמישות הביקוש להשכלה גבוהה כפונקציה של מחיר ההשכלה, אין השוואה (מתבקשת כל-כך) עם רמות שכר לימוד הנגבות מסטודנטים במקומות אחרים בעולם ואין הנמקה משכנעת להמלצה להעלאות את שכר הלימוד ב-70% דווקא.
כשמדובר בהמלצות להגדלת תקציבי המחקר לסוגיהם, הוועדה נכנסת לפרטי-פרטים ברמה המזכירה יותר דו"חות כספיים של החשב הכללי באוצר מאשר דו"ח ממלכתי שמבטו צפוי להיות מלמעלה. אף שניתן לחלוק על הקביעה הגורפת של מחברי הדוח ש"יש למנוע הכוונת המחקר האקדמי הבסיסי", ואין להעריך את תרומתו החברתית על-פי תוצאותיו, היא לפחות מוסברת באריכות וביסודיות. לעומת זאת, אין בדו"ח תשובה לשאלה מאוד פשוטה: למה שכר הלימוד לתואר ראשון צריך להיות 14,800 שקלים לשנה ולא כל סכום אחר.
אין גם הסבר מבוסס-עובדות להמלצה נוספת של הוועדה, לתת לכל הסטודנטים הלוואה של 9,000 שקלים לשנה לממון שכר הלימוד, הלוואה שתהיה צמודה ל"מדד סינטטי" מיוחד, תוחזר במשך עשר שנים החל מהשנה השנייה לאחר סיום לימודי התואר הראשון, ותשא ריבית הנמוכה במקצת מריבית השוק הרגילה.
בלי שכ"ל
להלן שלוש הערות מבהירות להסדר מוצע הזה:
- "המדד הסינטטי" אליו יוצמדו ההלוואות יכלול את העלאות השכר הצפויות במגזר הציבורי ולכן יקפוץ בהכרח גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן הרגיל. הערך הריאלי של ההחזרים יעלה לפיכך במשך השנים.
- את "ההלוואות לסטודנטים" יקבלו הלכה למעשה הגזברים של האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות. הסטודנט יחתום על התחייבות לפרוע הלוואה של 9,000 שקלים והבנק יעביר את הכסף לגזברות המוסדות להשכלה גבוהה. רק כך תימנע קריסתם הכספית.
- לא מדובר בהלוואת שיינתנו על-ידי הממשלה או אחת מזרועותיה כמו מס הכנסה או ביטוח לאומי (כפי שנהוג באוסטרליה, ממנה נלקח הרעיון), אלא באשראי שיעניקו לסטודנטים הבנקים המסחריים, כנראה באיזשהו סבסוד ממשלתי, בסדר גודל של עשירית מערכה הכלכלי של ההלוואה כולה.
כך יוקם מנגנון מסורבל, מפוקפק ומיותר למתן הלוואות לסטודנטים/אוניברסיטאות, העלול תוך שנים ספורות לייצר הרבה יותר בעיות ממה שהוא בא, לכאורה, לפתור. בוגר תואר ראשון באוניברסיטה ימצא את עצמו עם מעמסת חוב עתידה של כ-34 אלף שקלים צמודי-מדד-מיוחד, שיגררו אחריו עמוק לתוך חייו היצרניים.
וכל זה בשביל מה? הרי הוועדה עצמה כותבת, "כיום, בשכר הלימוד הקיים (8,600 שקלים), יש נגישות כמעט מלאה להשכלה גבוהה". 98% מהצעירים המעוניינים להמשיך בלימודים גבוהים והעומדים בתנאי הקבלה – לומדים. חסרי האמצעים זוכים למלגות ולסיוע אחר.
ועדת שוחט יכולה הייתה לעשות שרות ממלכתי היסטורי להשכלה הגבוהה בישראל לו הודיעה שאינה ממליצה על שינוי בגובה שכר הלימוד ותתמקד בסיבות האמתיות למשבר ההשכלה הגבוהה שבא לידי ביטוי, לדברי הדו"ח, "בירידה במספרי המרצים ובפגיעה באיכות ההוראה; עליה במספר הממוצע של הסטודנטים למרצה; הפחתה בשעות הפעילות בספריות, ירידה במספר שעות תרגול לסטודנט ועוד".
אבל חבריה הלכו שבי אחר נציגי האוצר, שראו בשכר הלימוד את חזות הכול. וזה באמת חבל. ההצעה להעלות את שכר הלימוד בעשרות אחוזים תסיט – היא כבר הסיטה – את תשומת הלב הציבורית מהפרקים האחרים והחשובים הרבה יותר של דו"ח ועדת שוחט, תתסיס את הסטודנטים ותיכשל בממשלה ובכנסת. וגם אם תעבור את המכשולים הפוליטיים, היא לא תמומש הלכה למעשה. עדיף לוותר עליה מראש.
לפנייה לכתב/ת 
ועדת שוחט
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
