מה מקור לחש הכשפים "הוקוס פוקוס"?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן.

שאלה 1: מה מקור לחש הכשפים "הוקוס פוקוס"?

תשובה: לגולשת היקרה שלום. "הוקוס פוקוס" נשמע כמו ביטוי לטיני, ויש לזכור שהלטינית היתה שפת כתבי הקודש בעולם הנוצרי של ימי הביניים, וגם שפת האלכימיה, האסטרולוגיה וראשית המדע. אין פלא, אם כן, שקוסמים, מכשפים ונוכלים למיניהם השתמשו בביטויים דמויי-לטינית כדי להרשים את הצופים (למעשה, זה נמשך עד ימינו: רוב הלחשים וההשבעות בספרי הארי פוטר הם בלטינית, או בדמוי-לטינית). אבל אין לביטוי זה כל משמעות.

מקורות אחרים מציעים סברות רבות אחרות, וביניהן שמו של קוסם ידוע מהפולקלור הנורדי, אוכוס בוכוס (Ochus Bochus), או הביטוי הוולשי hovea pwca שפירושו מעשה תעתועים, ויש עוד דעות. אבל לסיכום, הערכתי היא שאין יסוד לסברה כאילו בדרך זו תצליחי להפוך צפרדע לנסיך חלומות יפה תואר ועשיר מופלג.

שאלה 2: שלום לכם, רציתי לדעת: למה הצרפתים בנו את מגדל אייפל? בשביל מה הוא נועד?

תשובה: לגולש היקר שלום. בהכללה ניתן לומר כי מאחורי בנייתו של מגדל אייפל, כמו גם מאחורי בנייתם של מונומנטים אחרים, עמד הרצון האנושי לעורר רושם. אך אם ביקשת תשובה מפורטת יותר: בניית מגדל אייפל נעשתה לכבוד יריד פריס שנערך ב-1889, במלאת מאה שנה למהפכה הצרפתית. לכבוד המאורע החליטה ממשלת צרפת על הקמת מבנה מרשים שימחיש את גדולתה של צרפת. מתוך כ-100 הצעות שהוגשו, נבחרה לבסוף הצעתו של המהנדס אלכסנדר גוסטב (Alexandre-Gustave Eiffel) אייפל, אשר הציע לבנות מגדל מתכת אדיר ממדים.

בתכנון המגדל ובבנייתו הסתייע אייפל בשני מהנדסים, אמיל נוגייה (Nouguier) ומוריס קושלן (Koechlin), ובאדריכל סטפן סובסטר (Sauvestre) שעיצב את המגדל. במהלך הבנייה (1887 - 1889; סה"כ 26 חודשים) זכה המגדל לביקורת ציבורית לא מעטה, ואף כונה לעתים "הביזיון של פריס". אולם במהלך השנים שחלפו מאז הפך המגדל לסמל ולחלק בלתי נפרד מהנוף הפריסאי. עד 1930 אף היה המבנה הגבוה ביותר בעולם.  

בניית המגדל הסתיימה ב-31 במרס 1889, והוא נפתח לציבור ב-6 באפריל באותה השנה. כ-500 איש עובדים במגדל אייפל: 250 מתוכם בתחזוקת המבנה, ו-250 נוספים במסעדות השונות, תחנת המשטרה, משרד הדואר וכד'.

שאלה 3: אולי אתם יודעים, מה מקור שמה של תל אביב?

תשובה: "תל אביב" הינו השם העברי שנתן הסופר והמתרגם נחום סוקולוב לרומן האוטופי של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד" (ארץ ישנה-חדשה), המתאר מדינת מופת מבחינה חברתית, טכנולוגית וחקלאית. סוקולוב, שתירגם את הספר, הסתמך על השם תל אביב, הנזכר במקרא כשמו של יישוב בבבל: "ואבוא אל הגולה תל אביב היושבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם" (יחזקאל ג' טו).

ב-21 במאי 1910 ניתן השם "תל אביב" לשכונת "אחוזת בית", השכונה היהודית החדשה שהוקמה כשנה לפני כן מצפון מזרח ליפו.

תל אביב בשנת 1920 (צילום: לע"מ)

שאלה 4: איך הורג נחש אנקונדה את הטרף שלו? האם הוא באמת חונק אותו כמו שרואים בסרטים?

תשובה: לגולש היקר שלום, נחש האנקונדה הוא סוג נחש ענק במשפחת החנקים והינו אחד מהגדולים והחזקים שבנחשים.

כפי שציינת בשאלתך האנקונדה הוא טורף וניזון בעיקר מדגים, נחשים קטנים, דו-חיים, יונקים קטנים או גדולים (צבאים למשל). שיטת הציד מבוססת על מארב שקט על ענפי העצים או בתוך המים, ואז תנועה מהירה לעבר הטרף. את טרפו הוא הורג באמצעות בליעה מהירה או ליפוף גופו הארוך סביבו, המביא לריסוק עצמותיו או חניקתו. האנקונדה בולע את טרפו בשלמותו, ואז מעכל אותו באיטיות. בשל יכולתו למתוח את מלתעותיו הוא מסוגל לבלוע חיות הגדולות מממדי פיו. 

שאלה 5: האם אקסטזי באמת מסוכן לבריאות? מה מרגישים שלוקחים אותו?

תשובה: לגולש היקר שלום. אקסטזי הוא כינויו הנפוץ של סם הזיה ממריץ הנמנה עם הכימיקלים הנפוצים ביותר הגורמים לשינויים בתודעה, בתפיסה ובמצב הרוח. ובתשובה לשאלתך הראשונה - אקסטזי עלול להזיק באופן חמור למערכות הגוף, ולצריכתו יש כמה השפעות פיסיות ונפשיות שליליות, ואלו רבות ומגוונות. חלקן שכיחות יותר וחלקן נדירות: 

תופעות נפשיות רווחות יחסית הן חרדה, תזזיתיות והתנהגויות מוזרות, אשר במקרים רבים מובילות להתקפי פאניקה ובמקרים נדירים יותר לאירועים פסיכוטיים המצריכים אשפוז פסיכיאטרי. חלק גדול מתופעות הלוואי הבלתי רצויות נובעות מתכונת עוררות היתר של החומר, הגורמות להפרעות פיסיולוגיות שונות, כגון עלייה במתח השרירים, נעילת הלסתות, הזעת יתר, תנועתיות חסרת מנוחה ברגליים, נוקשות וכאבים בגב התחתון ועוד. תסמינים נוספים כוללים כאבי ראש, בחילות, אובדן תיאבון, ראייה מטושטשת, יובש בפה וחוסר שינה.  

השימוש בסם גורם לשחרור מוגבר של ההורמון והנוירוטרנסמיטר נוראדרנלין, וכפועל יוצא מכך לעלייה בדופק, להפרעות בקצב הלב ולעלייה בלחץ הדם העשויה לגרום לקרע בכלי דם ולדימום פנימי. הגדלת המעמסה על עבודת הלב עשויה לגרום במקרים נדירים גם לאי ספיקת לב ובצקת ריאות ובמקרים חריפים במיוחד אף למוות. האקסטזי עלול להוביל לעלייה חדה בחום הגוף (היפרתרמיה), במיוחד כאשר צריכת הסם נעשית במקום חם וצפוף ומלווה בפעילות גופנית מאומצת וממושכת (למשל ריקוד ממושך במועדון). מצב של היפרתרמיה קיצוני עלול להוביל להתייבשות, להתמוטטות מערכות הגוף ואף למוות. צריכת הסם בלוויית סמים אחרים עלולה אף היא להזיק באופן מיידי וחמור לגוף. 

האקסטזי אינו חומר ממכר פיזיולוגית, אך שימוש ממושך בו עלול לגרום לסבילות - מצב של התרגלות הגוף לסם, ודרישה לכמויות גדלות והולכות על מנת להגיע לאותה השפעה. תופעת הסבילות עלולה לגרום ליצירת התמכרות פסיכולוגית לסם. שימוש ממושך באקסטזי עשוי לפגוע במערכת הפרשת הסרוטונין במוח, וכפועל יוצא להביא לפגיעה ביכולות הזיכרון והלמידה וכן להופעת סימפטומים נפשיים שונים, דוגמת דיכאון.

הערכת נזקי הסם עדיין שנויה במחלוקת מדעית וישנם מדענים החולקים על מידת חומרתן של ההשפעות ארוכות הטווח המתוארות לעיל. עם זאת בהתאם לרשימת הסכנות שפורטו לעיל אין פלא כי צריכת האקסטזי אסורה בחוק במדינת ישראל ובמרבית מדינות העולם.

בנוגע לחלקה השני של שאלתך: צריכת סם האקסטזי משפיעה על התודעה, על תפיסת המציאות ועל מצב הרוח הכללי. היא מספקת למשתמש תחושת אופוריה ושמחה, עלייה בערנות ובתחושת האנרגיה עד כדי היפראקטיביות. לצד זאת מספק הסם תחושת קירבה, חברותיות ושלווה. תופעות נוספות כוללות הזיות (דוגמת עיוות בראיית צבעים), דה-פרסונליזציה (תחושה של היפרדות התודעה מהגוף), הפחתת הרגישות לכאב ועוד. בתום השפעת הסם עלול המשתמש לחוש דיכאון, שינויים קיצוניים במצב הרוח, עייפות רבה ומנגד קושי בשינה.

לסיכום נדגיש בשנית כי צריכת אקסטזי אסורה על פי חוק במדינת ישראל וכן עשויה לגרום לנזקים בריאותיים חמורים ביותר ועל כן אינה מומלצת לאדם אשר בריאותו הפיסית והנפשית יקרה לו.

רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו לנו - ency@y-i.co.il

למאגר השאלות והתשובות - לחצו כאן .