הרצוג לוינוגרד: מזל שהמלחמה פרצה ב-2006

השר יצחק הרצוג, שהיה משקיף בקבינט בזמן מלחמת לבנון השנייה, אמר בעדותו בפני חברי ועדת וינוגרד כי אם המלחמה בלבנון היתה פורצת בעוד שלוש שנים, המצב היה הרבה יותר גרוע. כך עולה מעדותו המתפרסמת היום (ה'). 

• לקריאת עדותו המלאה של השר יצחק הרצוג
• מהדו"ח ועד העדויות - סיקור נרחב על ועדת וינוגרד

   

  
  

בפתח דבריו בפני חברי הוועדה, אמר הרצוג שכיהן בתקופת המלחמה כשר התיירות: "אני כל הזמן טוען שאולי היה לנו מזל גדול עם כל הכאב שבדבר, שהמערכה הזאת התנהלה כרגע, כעת, ולא בעוד שלוש שנים או ארבע שנים מהיום. דהיינו, אני חושב שעל ציר הזמן, בלי שאנחנו מודעים לחולשות הפנימיות שבתוכנו, לחולשות הארגוניות שנדבר עליהן, ותוך כדי תהליך של התפתחות נשק, גם נשק השמדה המונית ולנגישותו לארגוני טרור כמו חיזבאללה, מזלנו שקרה לנו מה שקרה כרגע כי בסופו של דבר מי יודע איפה היינו עוד שלוש או ארבע שנים בהקשר הזה".

הרצוג הוסיף כי המערכה חשפה את החולשות של ישראל "וגם אולי עשתה איזשהו תיקון, אולי כמו שאמרתם, לא בנוק אאוט, אבל עשתה תיקון ואני גם מוכן להצדיק את ההישגים של המערכה הזאת".

בהמשך דבריו התייחס הרצוג למידע שקיבלו שרי הממשלה מהצבא במהלך המלחמה. "התחושה בגדול היא שהצבא לא סיפק את הסחורה לכל אורך התהליך. מתי התחילו לחלחל הדברים האלה? הייתי אומר עשרה ימים אחרי ההתחלה, התחילו כבר להגיע שמועות, הרבה מאוד מהתקשורת אגב, שחיל האוויר הפציץ את אותה נקודה המון פעמים ומשם עדיין נורות קטיושות ובלגן. עכשיו, התחושה הזאת, לדעתי, הכתה גם בדרג המדיני. הוא לא כל כך ציפה לה. כמו כולנו, חיינו במין תחושה שהצבא מתפקד טוב. אני חושב שהתגלתה חולשה ישראלית של בינוניות בכל מיני מערכות חיוניות".

בעדותו תיאר השר הרצוג את אחת הישיבות בהן השתתף ראש אגף המבצעים בצה"ל דאז, האלוף גדי אייזנקוט: "אייזנקוט התחיל בסקירה מרתקת על התפישה . . . והיה רגע של שקט בחדר, והוא אמר: 'כן, יש פה כישלון, אנחנו מתחקרים אותו'. פתאום הבנו שאפילו דבר יחסית שנתפש כאילו יותר קל, הוא זה – וזה מאד השפיע על המתח בתוך החדר. היה מתח גדול בישיבה הזאת".

הפגיעה בכפר כנא עיכבה את הפעולה

הרצוג ציין כי הפצצת חיל האוויר בכפר כנא, בה נהרגו אזרחים לבנונים, עיכבה את הפעולה הצבאית. "כפר כנא שינה את המשוואה ופתח את הכול מחדש, ודי התעכבנו ובזבזנו כמעט שבוע עד שהצבא בא שוב עם הצעה הפעם לפעולה קרקעית. כלומר, איבדנו המון זמן ויכול להיות שפה היתה הבעיה שלנו".

על הדיונים בקבינט ובממשלה הוא סיפר: "בכל רגע נתון, בכל נקודת זמן אפשר להראות לפחות עד השלב של כפר כנא, שהיתה תחושה שאוטוטו זה נגמר, שנכון שהעורף סופג, שאין לזה פתרון מוחלט, כי מדובר ב-10 אלפים או יותר משגרים שפרוסים בתפזורת שאי אפשר להתמודד איתה, שהם מוסתרים גם כמו שאתם יודעים בבתים, במסגדים, במקלטים, במחילות וכו', ולכן התחושה היתה שחיל האוויר מטפל בזה. שחיל האוויר יש לו – הוא אף פעם לא אמר: אין לי את הפתרון להתמודד עם הבעיה הזאת. אנחנו מחסלים משגרים, אנחנו מטפלים בהם. הנה היחידות, השמדנו את זה, השמדנו את זה, כלומר, התחושה היתה שהם בעבודה יסודית אפשר להתמודד עם זה".

במהלך עדותו שאלה פרופ' גביזון את הרצוג: "בשביל להשיג את ההישג הזה, אנחנו היינו צריכים לספק דרום לבנון אחרת. . . . יכול להיות שלא רצינו לעשות את זה, בגלל שזה יותר מדי אבידות, אפשר היה לא לרצות לעשות את זה?" הרצוג השיב: "זה לדעתי היה השיקול. אתם זוכרים שדיברו על 200-300 אבידות".

הרצוג, שאביו חיים היה המסביר בימים שקדמו למלחמת ששת הימים ובמלחמה עצמה, מתח ביקורת על תפקוד התקשורת: "זאת המלחמה אולי הראשונה שבה בגלל שמדובר בשטח קטן, קרוב, התקשורת נורא רגישה, כולם ידעו תוך דקה. היינו בנהריה, צוות של שרים במלון קרלטון, תוך יומיים, ביום שישי לדון בעניינים הכלכליים. ערוץ 1 דיווח שאנחנו בקרלטון, נפלה קטיושה בקרלטון, לידינו. כלומר, זה היה ברור שיש להם חדרי האזנות לתקשורת הישראלית, הם רק צריכים להקשיב לדברים". 

יש לציין כי חברי ועדת וינוגרד החמיאו להרצוג במהלך עדותו. חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, אמרה לו: "אתה מאוד מאוד מצטיין בלתחקר את אנשי מערכת הביטחון, על כל מה שהם אומרים. אתה שואל תמיד שאלות, לא תמיד מקבל תשובות". הרצוג מצידו החמיא לחברי הוועדה. אחרי רבות מהשאלות הוא אמר להם "שאלה טובה" ו"שאלה מצוינת".