57% מהחילונים: ט' באב לא מדבר אלינו
הציבור החילוני ברובו לא מציין את יום חורבן הבית, וחלקו אף מגדיר אותו כ"יום מיותר" מאז הקמת המדינה. ועוד בסקר ynet-גשר: על שנאת חינם (איזה מגזר הכי שנוא?) ומה הכי פוגע ברגשות הציבור (הליכה בצפירה, מצעד הגאווה, פתיחת מסעדות בט' באב, או אולי הרס אולם אוסישקין?)
יום חורבן בית המקדש מדבר רק לדתיים, שנאת חינם יש גם בישראל 2007, ופתיחת בתי עינוגים לא ממש פוגעת ברגשות הציבור – כך עולה מהסקר השבועי של ynet יהדות ועמותת גשר שנערך לקראת תשעה באב. על פי התוצאות, רוב הציבור החילוני לא מציין כלל את יום החורבן, הציבור החרדי נתפס כשנוא ביותר, ומצעד הגאווה הירושלמי פוגע יותר ברגשות הדתיים מפתיחת המסעדות בליל הצום.
הסקר נערך על ידי מכון "מותגים" וכלל 500 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
זמן לחשבון נפש או יום מיותר?
בתשובה לשאלה "מהו בשבילך צום תשעה באב"? השיבו 39% כי מדובר מבחינתם ביום אבל המציין את חורבן בתי המקדש, ו-25% הגדירו אותו כיום חשוב של חשבון נפש בנוגע למצב היחסים בתוך העם. לעומתם הודו 24% כי תשעה באב הוא עבורם "יום רגיל" שלא זוכה להתייחסות מיוחדת, ו-9% אף סבורים כי מדובר ביום היסטורי שהפך למיותר בעקבות הקמת המדינה.
(פילוח התוצאות על פי כלל האוכלוסייה)
מפילוח להגדרות דתיות עולה כי דווקא הדתיים והחרדים רואים ביום זה זמן לחשבון נפש על היחסים בעם (57% ו-47%בהתאמה), והמסורתיים מזהים אותו יותר כיום אבל על חורבן המקדש (51%). לעומתם, עבור 47% מהחילונים מדובר ביום רגיל שלא זוכה לכל התייחסות. 10 אחוזים נוספים מהחילונים אף טוענים שהוא מיותר, בעקבות הקמת המדינה.
שנאת חינם 2007
בית המקדש נחרב, כידוע, בגלל שנאת חינם, ומסתבר כי מדובר גם היום באחת מנקודות התורפה של הישראלי הממוצע.
בשאלה השנייה בסקר נשאלו המרואיינים מיהו לדעתם המגזר השנוא ביותר בעם ישראל. התוצאות: הציבור החרדי 'מוביל' עם 29%, אחריו עולי מדינות חבר העמים – 15%, 12% מהנשאלים סבורים כי המתנחלים הם הציבור השנוא במדינה, 11% ביכרו את עולי אתיופיה, ו-3% השיבו כי הקיבוצניקים הם השנואים ביותר. מי שמחפש את אהבת החינם גם בשאלה הזו ימצא אותה במספרם הגבוה של המשתתפים שסירבו להשיב עליה – לא פחות מ-30%.
בניתוח הממצאים מעניין לגלות כי הקביעה לפיה הציבור החרדי הוא השנוא ביותר חוצה מגזרים, בעוד לגבי ה"שנואים" האחרים הדעות חלוקות.
המצעד בירושלים או המסעדות בת"א?
חוקי העזר העירוניים אוסרים פתיחת בתי עינוגים בליל תשעה באב, אלא שבעוד בירושלים ינהרו כולם לכותל המערבי - בתל אביב תוכלו למצוא בתי קפה ומסעדות פתוחים לרווחה. למי זה מפריע? בשאלה השלישית בסקר התבקשו הנשאלים לנקוב בתרחיש הפוגע לדעתם יותר מכל ברגשות הציבור. 46% בחרו בהליכה בזמן צפירת יום הזיכרון, 23% בקיום מצעד הגאווה בירושלים, 22% סבורים כי פתיחה בתשעה באב של מסעדות הנמצאות סמוך לבתי כנסת היא הפגיעה החזקה ביותר, ו-2% בחרו בהריסת אולם הכדורסל אוסישקין, ביתה המיתולוגי של הפועל ת"א.פילוח להגדרות דתיות מלמד כי הדתיים והחרדים תופסים את קיום מצעד הגאווה כפגיעה החמורה ביותר ברגשות הציבור (42% ו-52% בהתאמה), ואחר כך את פתיחת בתי התענוגים בתשעה באב (24% ו-33%). את ההליכה בזמן הצפירה הציבו נשאלים אלה רק במקום השלישי. לעומתם, ביכרו החילונים והמסורתיים את הזלזול בצפירת יום הזיכרון (58% ו-46% בהתאמה). מעניין לגלות כי בעיני הציבור החילוני פתיחת המסעדות בתשעה באב חמורה מקיום המצעד ההומו-לסבי בירושלים, ואילו המסורתיים רואים במצעד פגיעה חזקה יותר ברגשות הציבור.
"הציבור דווקא רוחש כבוד"
מנכ"לית "גשר מפעלים חינוכיים", שושי בקר, אמרה: "תשעה באב איננו יום חשוב רק לדתיים, וקרוב ל-40% מהציבור החילוני רואים בו יום חשוב ומשמעותי, הן בשל חורבן המקדש והן כהזדמנות לחשבון נפש לאומי". לדבריה, יש למצוא דרכים כדי להעמיק את משמעות היום גם בקרב מחצית החילוניים שאינם מרגישים שום יחס כלפיו ואינם מבינים את הרלוונטיות שלו לימינו, אך הדבר צריך להיעשות שלא בכפייה.
על שנאת החרדים אמרה בקר: "עלינו לבדוק איך מתמודדים איתה וכיצד מפחיתים אותה. כל המערכות צריכות לעשות חשבון נפש במטרה לרכך ולמתן את ההתייחסות השלילית כל כך כלפי קבוצה מקרב העם". היא סיפרה כי עמותת גשר פועלת לשינוי הסטריאוטיפ על ידי עידוד יצירות קולנוע וטלוויזיה המשפרות את ההכרות עם העולם החרדי ומטפחות אמפטיה כלפיו. עוד הוסיפה בקר כי אחוז ניכר מכל המגזרים רואה בפתיחת מסעדות הסמוכות לבתי הכנסת מעשה פוגע ומתריס, והדבר מלמד על הכבוד שרוחש הציבור כלפי סמלי היום.