הרב רוטנברג: דתיים, הגידו "כן" לשעון קיץ

ימי "בין המיצרים" מאחורינו וחופשת הקיץ רק מתחילה, אבל שעון החורף כבר מתקרב. פחות מחודשיים נותרו עד להזזת השעון לאחור וקיצור שעות היום, והדיון השנתי על "טובת הציבור הדתי מול טובת המשק" כבר כאן.

הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר אדר ועמית מחקר במכון 'ון ליר', שלח השבוע מכתב לכל חברי הכנסת, ובו בקשה להאריך בחודש וחצי את תקופת שעון הקיץ, "כבר השנה". רוטנברג לא מסתפק בנימוקים המוכרים על טובת המשק והציבור, וטוען כי בניגוד לדעה הרווחת - דווקא הצעתו היא שמשרתת את צרכיו האמיתיים של הציבור הדתי. "קיצור שעון הקיץ 'מטעמים דתיים' הוא איוולת גמורה, שנבעה בזמנו מטעות ומחוסר שיקול דעת" הוא כותב, ומנצל את ההזדמנות גם כדי לתקוף את הח"כים החרדים שהתעקשו לקצרו.

"חילול השם בערב יום כיפור"  

הרב פרופ' רוטנברג טוען כי המעבר לשעון חורף סמוך ליום הכיפורים גורמים לכך שדווקא בימי התשובה מתבשרים אלפי יהודיים כי לא יוכלו להתפלל את תפילות מנחה וערבית במניין, משום ששקיעת החמה "הוקדמה", והם חוזרים הביתה מהעבודה רק אחריה. "דווקא משקבלו על עצמם להקפיד יותר בימים אלה שבין כסה לעשור החשיך עליהם עולמם".

בנוסף מזכיר הכותב כי מדובר בימים בהם יש לקום לסליחות עוד לפני שעלה השחר. משמעות הזזת השעון היא שהציבור נאלץ להתעורר שעה אחת מוקדם יותר: "שינוי שאיננו נוח לכשעצמו, ומכניס אותם עייפים יותר ליום הכיפורים".

איך צמתם בתשעה באב?  

על ההנחה הרווחת לפיה קיצור היום מקל על הצמים ביום הכיפורים כותב הרב: "למיליוני הצמים והמתפללים מבלבלים את יום הכיפורים. הקדמת שעון החורף מכריחה אותם לאכול סעודה מפסקת מוקדמת ולהסתובב ברחובות עוד שעה משנסתיימה התפילה וטרם הגיע זמן השינה. בבוקר מתברר להם שהפסידו שעה קרירה לתפילה ועליהם לצעוד לבית הכנסת כשהחמה קופחת על ראשיהם".

לדבריו, משך הצום הוא בכל מקרה 25 שעות, ולכן "לא מובן מדוע מי שעמדו בסיום הצום בתשעה באב בשעת ערב מאוחרת אינם יכולים לעמוד בסיומו ביום כיפור כשעה מוקדם יותר". בנוסף הוא מזכיר כי בחודש תשרי מתקצרים הימים ממילא, ולכן גם ללא הזזת המחוגים מסתיים הצום כשעה מוקדם יותר מבתשעה באב.

עוד טוען הרב רוטנברג כי קיצור שעון הקיץ "משבית את שמחת חג הסוכות", כשעשרות אלפי בני תורה ומאות אלפי יהודים דתיים מגלים שימי החופשה שלהם קוצרו, ו"מישהו גזל להם חמש שעות אור שלמות של טיול והנאה מן החג".

רוטנברג דואג גם לשלומם של תושבי יהודה ושומרון ושל חיילי צה"ל המשרתים באזורים אלה, "להם נוספה טרם זמנה שעה נוספת של חשיכה בזמן הנסיעה המתוחה הביתה, ועוד שעה של פעילות מבצעית בתנאים קשים".

לסיכום קובע הרב רוטנברג, כי שעון הקיץ הקצר מנוגד לרצון העם – דתיים וחילוניים, "ולכן הוא מהווה ביטוי ביטוי לעריצות שלטונית".

דעה נגדית: "להשכיב את הילדים מוקדם"  

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהיה ממובילי המאבק לקיצור שעון הקיץ, אמר בתגובה כי הוא עצמו מעדיף את הארכת התקופה בשל החיסכון למשק, אך אזרחים רבים הצמים ביום כיפור רצו בקיצור הצום. בנוסף פנו אליו אמהות רבות, דתיות ושאינן, וביקשו שיפעל לקיצור תקופת שעון הקיץ, כך שיוקדם זמן ההשכבה של הילדים.

"סוגיית הזזת השעון הפכה משום מה למאבק בין דתיים לחילוניים" אמר גפני, "והחקיקה בעניין, שנעשתה בהסכמת כל חברי הבית, בהם גם 'שינוי' והחרדים, נועדה לשים לזה סוף". לדבריו, יש הרבה נושאים עקרוניים שעומדים בין הדתיים לחילוניים, אך זה לא אחד מהם.

על טענת הרב רוטנברג לפיה הדבר מקשה על המשכימים לאמירת סליחות אמר גפני: "את הסליחות יש שאומרים כבר מראש חודש אלול, ושעון הקיץ מסתיים רק יומיים לפני יום כיפור. זה אולי מקשה עליהם בוקר אחד, אבל עוזר לאנשים רבים, חרדים דתיים ומסורתיים, שצמים ורוצים הקלות".

ומה עם שמחת חג הסוכות? "אפשר לשמוח גם בלילה. 'שמחת בית השואבה' מתקיימת בדרך כלל דווקא בלילות, וכך היא יכולה להתחיל מוקדם יותר".