בעד ונגד: טלפון סלולרי לילדים

נגד / שוקי גלילי 

מישל אולי יטען שלצייד את הילד במכשיר טלפון סלולרי כשהוא נמצא מחוץ לבית זה פשוט ונוח והרבה יותר מעשי. כך תזכו בשקט נפשי, בידיעה שהוא תמיד יכול להתקשר כשהוא בצרה או סתם רוצה ש"תבואו לקחת אותו". גם אם זה נכון, זו לא הסיבה העיקרית לכך שכל מיני ילדים בני שבע ושמונה מסתובבים היום עם מכשירים יקרים ומתוחכמים.

בעד / מישל דור

הטלפון צילצל בשעת לילה מאוחרת, הרינגטון זיהה את המתקשרת - בתי בת ה-13, ושיערתי מה היא רוצה: איסוף, אישור לישון אצל חברה, או אישור להביא חברה הביתה. 

השיחה העבירה בי צמרמורת, אך המחישה לי עד כמה הפך הטלפון הסלולרי לחלק מהאבהות שלי: "אבא, אני צועדת כאן בסמטה חשוכה ויש מישהו שהולך אחרי, תישאר איתי על הקו בבקשה - אני ממש פוחדת", היא אמרה קרובה לבכי.

לא שוחחנו, פשוט נשארתי עימה על הקו עד שהיא הגיעה בשלום הביתה אבל המכשיר הקטן "שמר" עליה מכל רע -  לפחות מבחינתה. אני לא יכול להפסיק לספור את המקרים בהם היא נתקעה ללא כסף, פיספסה את האוטובוס, או מצב אחר שהיה יכול להסתיים אחרת לולא היתה הילדה זמינה בכל שנייה.

דוגמה נוספת סיפקה ידידה שלי, שקיבלה טלפון בהול מבתה הצעירה שסיפרה בבכי כי אחד הילדים לידה שיכור לחלוטין (דובר על קטין בטיול) ולא מפסיק להקיא ואין לה מושג מה עושים. ההיסטריה היתה בעיצומה, כיוון שהיה חשש ליידע את ההורים של אותו הילד. אך לאחר שיחה קצרה הצליחה הידידה להסביר כי בריאותו של הילד חשובה ממה שיעשו לו הוריו. ואכן ההורים "הוקפצו" למיון – והכל שב על מקומו בשלום.

המכשיר הסלולרי הפך לאביזר חובה גם אצל שני הבנים שלי, בני 10 ו-11 וחצי, כאשר ההוראה הגורפת שניתנה להם היא "השימוש בסלולרי הוא אך ורק למקרי חרום, או כשצריך את אבא או אמא הכי דחוף שיש".

לראייה, המכשירים הסלולריים של שני הבנים פשוטים, ממש לא הדגמים האחרונים, והחשבון החודשי של כל אחד מהם מסתכם בכמה עשרות שקלים בלבד. כל שיחה ושיחה שנעשתה היתה כזו שהיתה נחוצה מאוד מבחינת אחד הצדדים: כאן שכחתי לאסוף את הילד מהחוג, שם הוא אצל האחות בוכה כי נפצע בבית הספר ורוצה הביתה, במקרה אחר לא לקח מפתח ומצא עצמו מול בית ריק.

לא חסרים המקרים שבהם אני מברך על עצם המצאות המכשיר אצל הזאטוטים שלי. כאב אני חש שטכנולוגיית הסלולרי הפכה אותי אולי ל"אח הגדול" של הילדים שלי, אבל בניגוד לילדים שמסתובבים עם הדגמים הכי חדישים ומראים לכולם שלהם יש את המותג האיכותי ביותר (מזכיר לי את הילד בכיתה שלי שהשוויץ עם ה"אדידס רום" שלו והוציא לכולנו את העיניים) – המכשירים של הילדים שלי משמשים ממש כמו אצל הטייסים - כערכת קשר לשעת חרום.

אם יש מישהו שנראה לו שזה לא תקין כי לילד בן 10 יש מכשיר בתיק או על הצוואר שנועד לעזור לו בכל הקשור לחיי היום יום, שיחשוב כמה ילדים היו ניצלים אם הטכנולוגיה הסלולרית היתה זמינה להם בעבר. 

ומה אתם חושבים? אם אתם בדעה של מישל, הגיבו ובחרו באפשרות "בעד". אם אתם מסכימים עם שוקי, בחרו ב"נגד"