הרפורמה בבריאות הנפש עברה בקריאה ראשונה
ברוב גדול העבירה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לרפורמה בבריאות הנפש. במסגרת הרפורמה יקבלו הקופות תוספת של 1.2 מיליארד שקלים לשירותי בריאות הנפש, תוך העברת האחריות ממשרד הבריאות לקופות, הרחבת השירותים בכל הארץ והפחתה במספר האישפוזים הפסיכיאטריים לטובת טיפול בקהילה
הרפורמה בבריאות הנפש יוצאת לדרך: ברוב של 54 מול 23 עברה אתמול (ד') בקריאה ראשונה הצעת החוק האמורה לשפר את הנגישות לשירותי בריאות הנפש. במסגרת הרפורמה יקבלו קופות החולים תוספת תקציב של 1.2 מיליארד שקלים, יועדף הטיפול בקהילה על פני אישפוזים פסיכיאטריים ובתוך כך תשופר הנגישות לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים בכל הארץ.
"זו מהפיכה של ממש", אמר שר הבריאות יעקב בן-יזרי, "היא תשנה מקצה לקצה את מעמדם של נכי הנפש ואת הטיפול בהם. "העובדה שכל ארגוני נכי הנפש וגופים נוספים ביניהם המועצה לשלום הילד בעד הצעת החוק מוכיחה לי כי אנחנו בדרך הנכונה ושאנחנו מובילים רפורמה משמעותית ביותר".
השר התחייב עוד כי אף עובד במערכת המטפלים בנכי הנפש לא יפוטר וכי אף אחת מהמרפאות הפועלות כיום לא תסגר בטרם תיפתח מרפאה חלופית. עוד אמר בן-יזרי וכי המשרד ימשיך ללות את הרפורמה בפיקוח צמוד מול קופות החולים. במהלך הדיון היום נשמעו הסתייגויות לא מעטות מצד חלק מחברי הכנסת אך שר הבריאות הודיע כי כל ההסתייגויות ידונו בכובד ראש לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
על פי הרפורמה יקבלו קופות החולים מידי שנה תוספת תקציב של 230 מיליון שקל בעבורה תשפור הנגישות למרפאות בריאות הנפש, יתוגברו צוותי הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים. כמו כן יתווספו מטפלים דוברי שפות זרות שיוסמכו לטפל בחולים שאינם דוברי עברית.
שיפור הנגישות לטיפול הקהילתי אמור להביא לירידה במספר האישפוזים הפסיכיאטריים בבתי החולים. מ-4,000 מיטות אישפוז כיום, אמור לרדת מספרן לכדי 3,100 שקלים, לטובת טיפול אינטנסיבי יותר במרפאות לבריאות הנפש בסמוך למקום מגוריו של המטופל.
"לדעתי האישית החוק הזה מבחינת התפיסה הפילוסופית יכניס את תחום בריאות הנפש כמקצוע שווה בין שווים עם שאר מקצועות הרפואה" אומר ל-ynet ד"ר משה סטולר, מנהל שירות פסיכיאטרי באחת מקופות החולים, "היום מטופל שפונה עם בעיה נפשית, מוצא דלת אטומה, משום שמרבית הטיפולים אינם בכלל בסל, המטופלים רחוקים ממקום המגורים, והחולים אינם מקבלים מענה רציני".
"הרפורמה תחייב את הרופאים לתת לחולה מענה נפשי מלא. החולה לא יצטרך לכתת את רגליו לעיר מרוחקת, רק משום שאין מספיק מרפאות לבריאות הנפש. קופות החולים יהפכו ללקוחות וירכשו שירותי בריאות נפש מגורמים פרטיים מה שיעלה את רף השירות. סוף סוף מתייחסים לתחום כאל מערכת ענקית שחייבת לקבל מענה כוללני".
"אנחנו מברכים על הרפורמה אך היא דורשת שינויים רבים" אומר ל-ynet פרופ' אבי בלייך, יו"ר האיגוד הפסיכיאטרי "מדובר בסוגיות רבות שנוגעות לסל הטיפולים והשירותים, ואבטחת המשך הקיום והתפעול של המרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש והקהילה".
לדברי פרופ' בלייך, הדרישה לשרותי בריאות הנפש לאור הרפורמה צפויה להכפיל עצמה, מטיפול בכ-2 אחוז באוכלוסיה המתבצע כיום, לכ-4 אחוז מהישראלים. "זה אומר שנצטרך הרבה יותר שירותים של בריאות הנפש בקהילה, יותר מרפאות ויותר מטפלים. זה אומר שאת הקיים חייבים להשאיר, ועוד להוסיף עליו, וזה אלמנט שנצטרך לעקוב אחריו ולוודא שהוא מתבצע במסגרת הרפורמה".
מתנגדים לרפורמה - מכל קצוות הקשת הפוליטית
אבל לרפורמה החדשה יש גם לא מעט מתנגדים, מכל קצוות הקשת הפוליטית. "הרפורמה מפקירה את פגועי הנפש", אומרת ל-ynet ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), "הוקם כאן בעמל רב מערך של בריאות נפש, יש מצבור של ידע מקצועי וערכי ואז בא מישהו ומחליט שזה כבר לא מספיק רווחי. מתחיל מנגנון של ייבוש וקיצוץ – ואז אומרים זה לא מתפקד, בואו נפריט".
ומן העבר השני, גם ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) מתנגד לרפורמה ואומר ל-ynet "קופות החולים הן גוף מסחרי – וכל עוד לא ברור מאין יגיעו התקציבים ומה יהיו סמכויות הפיקוח על הטיפול של קופות החולים בחולי הנפש, אני חושב שאנחנו בסכנה מאוד גדולה".
ח"כ חנין (חד"ש) מחזק את דבריו של אדלשטיין: "המדינה מעבירה את שירותי בריאות הנפש לידי גורם עסקי", ומוסיף, "שלשום התפרסם בערוץ 2 תחקיר על ניגוד עניינים חמור אצל גורמים מובילים בין יוזמי הרפורמה. התנועה לאיכות השלטון ביקשה משר הבריאות לעכב את ההצבעה עד לבדיקת טענות אלה. ראוי היה שהדברים יתבררו לפני שהנושא יובא לשולחנה של הכנסת". ח"כ חנין מוסיף כי "אוכלוסיה גדולה תוחרג מטיפול נפשי: נפגעות תקיפה מינית, הורים של ילדים מוגבלים, קשישים, ניצולי שואה. ראוי להקשיב לטענות של הפסיכולוגים והעו"סים, נעמ"ת, איגוד מרכזי נפגעות תקיפה מינית, ידיד, ההסתדרות הרפואית ועוד".
