סם ברישיון ממשלתי? לך תשכנע את השוטרים
המריחואנה היא התרופה היחידה שמסייעת לגיא, הסובל מתסמונת טורט המתאפיינת בהפרעות עצביות וחרדות קשות. משרד הבריאות אף אישר לו להשתמש בסם, אולם כל זאת לא מנע משוטרים ש"תפסו" אותו מעשן בעת טיול בצפון לעצור אותו ולפתוח לו תיק פלילי. "המסמך מציין שבאפשרותי לצרוך את הסם בבית", אומר גיא, "אבל גם לי מותר להיות בחופש ולצאת. אני מעולם לא מעשן בפומבי ליד אנשים ברחוב"
מה המרחק בין תרופה חוקית לעבירה פלילית? גיא, צעיר ממרכז הארץ, יודע שהמרחק קצר מאוד ולעתים כלל אינו קיים. לאחרונה הוא נתפס בעת טיול בצפון כשברשותו מנת מריחואנה ועל אף שהציג רישיון רשמי ממשרד הבריאות כי הסם משמש עבורו כתרופה המקלה על סבלו כחולה תסמונת טורט, נפתח כנגדו תיק פלילי במשטרה. "התייחסו אלי כמו לנרקומן מסוכן, למרות שהמריחואנה היא התרופה שלי", הוא מתאר את החווייה המפוקפקת.
גיא (26) לוקה בתסמונת טורט – הפרעה עצבית המתבטאת בביצוע פעולות לא רצוניות כפייתיות, וכן מהפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). הוא נבדק על ידי פסיכיאטרים ונוירולוגים, הוגדר כנכה ברמה של חמישים אחוזים ומעלה ומקבל מאז הקצבה חודשית מביטוח לאומי.
בגיל 16 ניסה גיא לראשונה לעשן מריחואנה, וגילה כי הסם מרגיע את החרדות ומאפשר לו להתמודד עם המציאות טוב יותר. בנובמבר 2006 אחרי התנהלות ארוכת שנים מול הגורמים הרלוונטים, היה גיא לחולה תסמונת טורט הראשון בארץ שקיבל אישור רפואי לשימוש עצמי במריחואנה – תקדים שסייע בהמשך לחולי טורט נוספים.
לדברי גיא, המריחואנה מאפשרת לו להירגע ולהתרכז. "אני יכול לשבת בשקט מבלי לחפור לעצמי בראש, לשבת עם אנשים מבלי להילחץ", הוא מספר. על פי הרישיון הרשמי ממשרד הבריאות, מורשה גיא לייצר, להחזיק ולהשתמש בסם המריחואנה "לצורך שימוש עצמי בלבד, בפיקוח רפואי, לצורך הקלה על מצבו הרפואי".
ביום שישי האחרון בשעות הבוקר יצא גיא עם ארבעת חבריו לנופש בן יומיים על גדות נהר החצבני בצפון הארץ. החבורה הקימה מאהל ובילתה את הלילה על שפת הנהר. גיא נטל עמו את תרופותיו, בהן גם מריחואנה.
אלא שבשבת בבוקר ציפתה לו הפתעה. שוטרי סיור של תחנת קריית שמונה שהגיעו למקום, פשטו על חפציהם של החברים ומצאו בין מיטלטליו את הסם. גיא הודה כי הסם שייך לו, והציג בפני השוטר את הרישיון הרפואי, שלא ממש הרשים את נציג החוק.
"אמרתי לשוטר שאני חולה טורט ושהמריחואנה היא התרופה שלי", אומר גיא. בתחנת המשטרה הוא נדרש לתת טביעות אצבע ולמסור תצהיר. השוטרים טענו בפניו כי המסמך המצוי בידיו מציין במפורש שההיתר ממשרד הבריאות קובע כי הוא יכול לצרוך את הסם רק במעונו האישי. "עישנת בחוץ – עברת עבירה", נטען בפניו.
השוטרים עבדו על פי החוק, אבל איפה שיקול הדעת?
גיא ניסה להסביר לשוטרים כי משמעות הדבר היא שהוא לא יוכל לעולם לצאת מחוץ לביתו, אך ללא הועיל. "הסברתי לשוטר כי אני מעשן בצנעה, בוודאי שלא ליד ילדים ולפי מה שהוא טוען אני חייב להיות ב'מעצר בית' או לצאת לחופשה ולסבול מחרדות. 'אז אל תצא מהבית', ענה לי השוטר".
בתום מסירת התצהיר שוחרר גיא לביתו, לא לפני שהפקיד ערבות בסך 1,000 שקלים וראה כיצד לראשונה בחייו נפתח לו תיק פלילי בגין אחזקת סם. "למה נהגו בי בצורה כזו משפילה?", הוא שואל. "השוטר עשה את עבודתו ומבחינה חוקית הוא צודק, אבל ציפיתי ממנו שלא יהיה רובוט ושיפעיל שיקול דעת. גם לי מותר להיות בחופש ולצאת. אני מעולם לא מעשן בפומבי ליד אנשים ברחוב".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "על פי האישור, מותר לו השימוש אך ורק בביתו ותחת פיקוח ומעקב רפואי. במידה ואדם עם אישור מסוג זה יוצא לחופשה, מן הראוי היה שיצטייד באישור נוסף המתיר לו את השימוש מחוץ לגבולות ביתו. הנ"ל לכאורה עבר עבירה פלילית, עוכב, נחקר ושוחרר בערבות. משטרת ישראל אוכפת את החוק בעניין שימוש וצריכת סמים בכל מקום וללא משוא פנים".
לפנייה לכתב/ת 
