התינוקת שמתה בזמן ההנקה - איך זה קרה?
בסוף השבוע נחנקה תינוקת בת חודש למוות בזרועות אימה בזמן ההנקה. כיצד קורה אסון כזה, ומה ניתן לעשות כדי למנוע הישנות המקרים?
תינוקת כבת חודש מתה בביתה שבראשון לציון, לאחר שהפסיקה לנשום בעת שאמהּ הניקה אותה. צוותי מד"א שהוזעקו לבית על-ידי ההורים ביצעו בתינוקות פעולות החייאה במשך כ-40 דקות, אולם גם מאמציהם עלו בתוהו.
אמש (מוצ"ש) בסמוך לשעה 22:00 בעת שהניקה את בתה, הבחינה האם כי התינוקת אינה שואבת חלב. היא הרימה אותה והבחינה כי אינה נושמת ומכחילה. בני המשפחה הזעיקו את צוות מד"א איילון, אולם בהגעתם נמצאה התינוקת מחוסרת הכרה, ללא נשימה וללא דופק. הפראמדיק נעם אורלינסקי וצוות ניידת הטיפול נמרץ של מד"א פתחו בפעולות החייאה שנמשכו כחצי שעה, אך ללא הועיל: רופא הצוות נאלץ לקבוע את מותה של התינוקת.
"כשהגענו למקום, צוות אמבולנס רגיל שהיה בבניין ממול נקרא למקום וכבר ביצע פעולות החייאה בסיסיות", סיפר ל-ynet הפראמדיק נועם אורלינסקי. "מצאנו את התינוקת על המיטה, בחיוורון מפושט עם כחלון סביב השפתיים. כל הזמן ראינו הפרשות בלתי פוסקות של חלב שיצא מהוושט, מקנה הנשימה ומהאף. הפה היה פשוט מוצף בחלב".
הסיכון: המערכות בגוף התינוק עדיין לא מתריעות על סכנה (צילום: גט אימג')
"התחלנו לבצע פעולות החייאה מתקדמות על ידי הנשמה וטיפול תרופתי תוך ביצוע עיסויי לב במשך חצי שעה, אבל לא היה כל שינוי במצב. לאחר חצי שעה נאלצנו לקבוע מוות. הרושם הראשוני שלנו הוא שהתינוקת כנראה שאפה את תוכן הקיבה לריאות וכך נחנקה".
מנגנוני ההגנה אינם בשלים
הסיכון המרכזי העומד בפני התינוקות בארבעת החודשים הראשונים לחיים נובע מחוסר בשלות מערכות שונות בגוף להגן ולהתריע בעוד מועד מפני סכנות. אחד המנגנונים השכיחים בהיבט זה הוא שסתום הוושט-קיבה המפריד בין החלק העליון של מערכת העיכול, לבין הקיבה – התחנה השניה בה שוהה המזון למשך כחצי שעה.
בשל חוסר בשלותו של השסתום, הוא אינו יוצר מחיצה אטומה בין הקיבה לוושט. כך, חוזר תוכן מזון מהקיבה במעלה הוושט במנגנון הקרוי רפלוקס וושט-קיבה (רפלוקס גסטרו-אזופגיאלי – GERD). כשזה קורה, ניצבות כמה סכנות מרכזיות: תוכן הקיבה החומצי עלול לחדור אל קנה הנשימה הסמוך לתחילת צינור הוושט
ולגרום לדלקת ריאות. תוכן המזון עלול גם לחסום את קנה הנשימה ולגרום לחנק.
חזרת תוכן המזון מהקיבה אחורה, גורמת גם לגירוי של מערכת העצבים והתוצאה היא הפסקות נשימה קצרות והאטה בדופק (בראדיקרדיה). אם המצב נמשך מספר דקות, עלול התינוק לסבול מירידה בחמצון המוח, עד לנזק בלתי הפיך.
תנוחת ההנקה משפיעה אף היא על סכנת הרפלוקס. על האם להחזיק את התינוק כשהוא מקביל לשדיים וציר גופו מאונך לרצפה. הנקה בשכיבה מסוכנת מאוד, עלולה לגרום לחנק פיזי של פה התינוק ולחזרה של מיצי הקיבה אל הוושט ומשם ישירות לריאות.
לאחר ההנקה מתקיים שלב קריטי נוסף בו מתעכל המזון שהגיע לקיבה. לפיכך קובעות ההמלצות כי על התינוק להישאר במנח מאונך למשך כ-20 דקות לאחר כל הנקה. השכבה מוקדמת מדי, עלולה אף היא לגרום לרפלוקס.
סיבות נוספות ונדירות יותר של מוות פתאומי אצל תינוקות בזמן ערות כוללות מומים מולדים, הפרעות לבביות, פרכוסים או זיהומים חמורים. עם זאת, מעקב מסודר בטיפת חלב, רופא ילדים ובדיקת מצבו הכללי של התינוק מאשרים לרוב כי התינוק בריא.
חרף פגיעותו הרבה של הרך הנולד, הרי ששיעור הצלחת ההחייאות אצל תינוקות וילדים הוא הגבוה ביותר. יכולת ההתאוששות של גופם לטיפול בזמן הוא מפתיע. מסיבה זו, החייאה בתוך 4 הדקות הראשונות עשויה להציל חיים ברוב של המקרים.
מה לעשות?
התינוק חסר הישע תלוי כולו בחסדם של ההורים, וכדאי לשים לב למספר נקודות שעשויות להבטיח את שלומו:
- לאחר הלידה היוועצו באחות מדריכת הנקה באשר לדרך הנכונה להניק את התינוק. אין להשכיב את התינוק בחודשים הראשונים מיד לאחר ההאכלה. תוכלו להניח אותו בתנוחת ישיבה במקום מאובטח או להשאיר אותו בזרועותיכם.
- לעולם אין להניק בזמן שכיבה.
- הישארו ערים כל זמן ההנקה. אם אתם עייפים, וודאו שבן משפחה נוסף שוהה עמכם ומשגיח.
- החשוב מכל: עוד לפני הלידה, ואחת לשנתיים - גשו לסדנת החייאה בתינוקות וילדים בתחנת מד"א או בביתכם ע"י צוות הדרכה המגיע עד אליכם. בכפות ידיכם אתם יכולים להציל חיים.