הבורסה ואתה (ויש סוף אופטימי)

ארבעה ימים. ארבעה ימים חלפו מאז חגגה הבורסה של תל-אביב, ועמה חברותיה, הבורסות שעל הגלובוס, את שיאיהן. ארבעה ימים ונדמה שהשמיים נפלו. הם לא נפלו. המדדים של שערי המניות אומנם ירדו באחוזים אחדים, בין 4% ל-6% אבל הם עדיין גבוהים מאוד, במיוחד בתל-אביב: בסך הכול, "חזרנו" לאמצע חודש מאי השנה. מה, לא הייתה כאן בורסה מצוינת באמצע מאי? מה, לא הייתה חגיגה? הייתה גם הייתה ועתה היא דועכת.

אבל אף אחד לא הזהיר אותנו שתל-אביב היא בועה...

דווקא הזהירו. שוק המניות התל-אביבי היה מתחילת השנה אחד הטובים על הגלובוס. שערי המניות עלו בו בקצב כפול ומשולש מזה של שווקי המניות האחרים, כולל לונדון, ניו יורק וטוקיו; גם מצבו המשמח של המשק הישראלי לא יכול היה להסביר את הקפיצות החריגות הללו.

לבורסה בתל-אביב היו כבר סממנים של בועה ולכן נתבקש פה תיקון; "תיקון" בשפת הבורסה פירושו ירידה, אפילו חדה, בין 5% עד 10%. ה"התיקון" הזה ישב מזה חודשים אחדים במושב האחורי של מכונית הבורסה הדוהרת וחיכה להזדמנותו. זו ניתנה בסוף השבוע שעבר, כאשר פקד גל הנפילות את שוקי המניות העולמיים. הצטרפנו לשרשרת: אתמול בבורסה בתל-אביב אפשר היה לשמוע את חריקת הבלמים.

ולמה יורדים שערי המניות בעולם?

כי גם הן עלו קצת יותר מדי, והדגש הוא על המילה "קצת".השנה לא ראינו השתוללות בבורסות ולא גוזמאות מטורפות – חוץ מבשוק המניות הסיני, שהוא משוגע כשלעצמו. הביקושים למניות שיקפו לרוב את הגידול ברווחים של החברות שמניותיהן נסחרו בשווקים. הקונים של המניות לא היו העדר הרגיל של המשקיעים הקטנים; הם (כלומר אנחנו), עדיין מלקקים את פצעי המפולות הקודמות ונזהרים בצוננים.

מי שהעניקו לבורסות את הקיטור היו התאגידים הגדולים שקנו חזרה את מניותיהן כי חשבו שהן זולות מדי, קרנות ההשקעה הפרטיות שרצו בדרך זו להשתלט על חברות בורסאיות וקרנות מיוחדות לאוהבי סיכונים שהשקיעו בקוקטיילים קטלניים של ניירות ערך. המשקיע הקטן, בעולם, כמו בארץ, עמד מן הצד, נהנה שמישהו אחר עושה במקומו את העבודה. הוא לא נכנס והוא לא יוצא.

אומרים שהבורסות זינקו השנה בגלל עודפים עצומים של אשראי זול ושהאשראי הזה פתאום נגמר. אז הן נחנקות? 

כהכללה, זה לא נכון. אין מחנק אשראי ואין מחנק כסף בעולם. עדיין מתגלגלים בשווקים הגלובליים עודפים אדירים של כסף פנוי; רק לפני שבוע העריך משרד האוצר האמריקני את סך כל רזרבות מטבע החוץ של המדינות המתפתחות לסוגיהן ב-7,000 מיליארד דולר. בשל מחירי הנפט הגבוהים, עולה מפלס הרזרבות הללו מדי שבוע בעוד 100 מיליארד דולר לפחות. זה אוקיאנוס של כסף נזיל במדדים חסרי תקדים בהיסטוריה של האנושות. הוא לא יתייבש במהרה.

בכל זאת קרה משהו לא טוב בחודשים האחרונים...

נכון, בחודשיים-שלושה האחרונים התרבו בבורסות סימנים מדאיגים של בליעת אוויר. את החודשיים האלה מוחקות כעת ירידות השערים. במבט שנתי, רוב הבורסות המובילות בעולם סוגרות את יולי ברמה רק טיפה יותר גבוהה מבראשית השנה. וישנן כאלה שכל הישגיהן כבר נמחקו: שערי המניות בטוקיו חזרו לרמתם בדצמבר אשתקד והבורסה של לונדון מצויה ברמה הנמוכה בעשירית האחוז בהשוואה לתחילת השנה. ירדו גם הבורסות של מוסקבה ושל סעודיה. ובניו יורק, מדד 500 המניות המובילות פותח את הבוקר כשהוא גבוה ב- 3% מאשר ב-2 בינואר.

האם המומחים מצפים להמשך הירידות?

המומחים חלוקים בדעתם, כרגיל. ההערכה האישית שלי היא שרוב התיקון כלפי מטה בשערי המניות כבר נעשה. הוא היה אלים, ואפשר שרעשי-המשנה אחריו ימשכו עוד ימים אחדים, אבל מפולת לא תהיה. אין לה בסיס. אנחנו לא באפריל 2000 . לבטח לא במניות הטכנולוגיה, ששעריהן עדיין רחוקים מאוד מהשיאים של 2000.

אבל הריבית מזנקת...

גם זה לא מדויק. הריבית בעולם גבוהה כיום רק בשברי אחוזים ממה שהייתה בתחילת השנה. בנקאים מרכזיים רק מדברים בקול חזק ורועם על ריסון ומלחמה נחושה בעליות המחירים. בפועל הריבית בארה"ב ובמערב אירופה בקושי מפצה על האינפלציה האמיתית שם.

המסקנה: העולם צועד למיתון?

מי אמר? קרן המטבע הבינלאומית פרסמה זה עתה תחזית להאצה בקצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית השנה ובשנה הבאה. גם המשק של ארה"ב חזר לתוואי של צמיחה, אחרי פסק זמן של שלושה חודשים. והסינים, אצלם הכול מתפוצץ מרוב צמיחה. חכו עד שתראו את נתוני הצמיחה של ישראל לרבע השני של השנה: גם זה יהיה פיצוץ.

נחמד לדעת שגורלן של חברות פיננסיות אמריקניות שהעניקו הלוואות לדיור ללווים עם ביטחונות מפוקפקים מדיר שינה מעיניו של גאון פיננסי מראשון לציון. האמת, הוא יכול לחזור לישון. עוד אין משבר דרמטי באף קטע בשוק ההון האמריקני וכזה גם לא נראה באופק. כלכלת אמריקה שרדה את הקריסה של מניות הטכנולוגיה, את הפיגועים של ה-11 בספטמבר ואת מחירי הנפט המטורפים. היא תשרוד גם קשיים חולפים אצל שכבה די צרה של בעלי משכנתאות. במקרה הטוב תהיה פריסה-מחדש של חובותיהם. במקרה הרע, ימחקו כמה בנקים חסרי-זהירות כמה עשרות מיליארדי דולרים של הלוואות אבודות; אמריקה לא תיפול מזה.

ידוע שמחירי הדירות בעולם התרסקו.

איפה בדיוק? הדירות בבריטניה שבו השנה להתייקר. הדירות במזרח אירופה, במזרח הרחוק, ברוסיה ובקנדה מתייקרות ללא הרף. יש ירידה מסוימת במחירי דירות בכמה אזורי ביקוש של ארה"ב כמו פלורידה ושיאגו. כלכלות לא מתות מזה. גם לא בורסות.

אבל גם השערים של איגרות החוב ירדו...

תלוי אילו אגרות ובאיזה שוק. שערי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב יציבים. נפגעו אגרות חוב של חברות העלולות להיקלע לקשיים כשתעלה הריבית (בעתיד), וכשיהיה בלגן בשוק המשכנתאות (בעתיד) . כלכלנים פיננסיים קוראים לזה "תימחור-מחדש של הסיכונים". בכך הם רוצים לאמר שאנשים שקנו את אגרות החוב הללו זלזלו בסכנה לחדלות פירעון ופשיטות רגל והיו מוכנים להסתפק בריבית נמוכה. כעת הם הבינו את טעותם ומשלמים את מחיר האשליה. הסיכון הסמוי הפך לגלוי. זה הכול.

ולמה ירדו כה חזק איגרות חוב של ממשלת ישראל?

האמת? אני לא יודע למה. הירודות בשערי איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות נגרמו על-ידי בריחת ההון הזר מהארץ ולא בגלל איזה שיקול כלכלי-פיננסי. התשואה על חלק מאגירות אלו עלתה ל-6% לשנה; משהו מאמין שהאינפלציה בארץ תגיע ל-6% בממוצע לשנה בעשור הקרוב, כשבעשור הקודם היא הייתה 0.6% לשנה? האינפלציה הישראלית, לאורך זמן, תמשיך להיות איטית מן האמריקנית. אין גם אצלנו מאגר ענק של איגרות חוב מסוג "זבל", כלומר איגרות שהונפקו על-ידי חברות עם מאזנים בעיתיים. אגירות כאלה תלויות כאבן על צווארו של שוק האשראי של ארה"ב.

מצבנו יותר טוב ממצבה של ארה"ב?

לפי מדדים אובייקטיביים, כן. רק אתמול נודע שארה"ב מגדילה את הסיוע לישראל ב-600 מיליון דולר לשנה. זו בשורה שבימים כתיקונם הייתה מקפיצה את הבורסה ומורידה את הדולר.

הדולר אצלנו דווקא עולה.

עולה ללא סיבה; הרי מצב מאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל משופר. נראה שספקולנטים זרים שקנו שקלים מוכרים אותם עכשיו. שיהיה להם לבריאות. הם עוד יווכחו לדעת שבורסה תל-אביבית עדיין עדיפה על אמריקנית.

פיחות עלול להוביל למיתון.

להפך: היחלשות השקל משפרת את כושר התחרות של היצוא הישראלי והיא כמו זריקת עידוד למשק היצרני. פיחות מוגבל, כפי שהיה בחודש שחלף, מאיץ את הצמיחה ודוחה האטה ומיתון. הידד!

אז הכול טוב?

הכול מתחיל להיות יותר נורמלי.