מה התזונה לטיפול ולמניעת תת פעילות בלוטת התריס
נשים רבות סובלות מתת פעילות של בלוטת התריס, שאחד הסימפטומים המטרידים שלה הוא עלייה במשקל בלי קשר לכמות המזון שאוכלים. הבעיה היא שגם כשהושג איזון תרופתי, רבות מהן לא מצליחות לרזות. שמירה על כמה כללים תזונתיים בשילוב עם הטיפול התרופתי יכולה לעקוף את הקושי
בלוטת התריס נמצאת בבסיס הגרון: גודלה כגודל שזיף, אך חשיבותה ענקית. היא משתתפת בפעילות של המוח ושל מערכת העצבים, בתהליכים שקשורים בפוריות, והיא זאת שמבקרת את חילוף החומרים ו'בזבוזי' האנרגיה, כך שאפשר לכנות אותה 'התרמוסטט של הגוף.'
בלוטת התריס מייצרת הורמונים שחיוניים לתפקוד התקין של הגוף. היפותירואידיזם מתאפיין בירידה בייצור ההורמונים ובהאטה כללית של תפקוד הגוף. קיימות סיבות רבות לתת פעילות של הבלוטה, והיא מופיעה בעיקר בקרב נשים ובעיקר מסיבות הורמונליות.
השינויים ההורמונליים שכל אישה עוברת במהלך חייה משפיעים על פעילות בלוטת התריס. השכיחות של היפותירואידיזם עולה באופן משמעותי אחרי הריונות ובגיל המעבר. סטרס מכל סוג, כמו סערת רגשות חזקה, אירוע טראומטי, מחלה או תאונת דרכים, יכול לתרום להתפתחות היפותירואידיזם.
סיבה נוספת לשיבושים בפעילות בלוטת התריס יכולה להיות עודף או חוסר תזונתי, כמו עודף או מחסור ביוד, חוסר סלניום בקרקע או עודף פלואור במים. במקרים
רבים הבעיה מתבטאת כמחלה אוטואימונית (השימוטו תירואידיטיס,( כשהבלוטה מותקפת על ידי המערכת החיסונית של הגוף עצמו.
נשים שמגיעות לרופא המשפחה שלהן עם תלונות אופייניות לתת פעילות של בלוטת התריס לעיתים קרובות לא נשלחות לבדיקות דם מתאימות. הרופאים מייעצים להן לנוח, ליטול כדורי שינה או כדורים נגד דיכאון או לאכול פחות. אני אישית טיפלתי בנשים שהופנו לטיפול פסיכיאטרי, ורק אחרי שביקשתי לבצע להן בדיקות דם התברר שהן בעצם סבלו מתת פעילות של בלוטת התריס.
למעשה, קל לבדוק אם האישה סובלת מבעיה בבלוטה. צריך לבצע בדיקות דם להורמוני הבלוטה: ,TSH T3 ו־.T4 היום מקובל לעשות רק את בדיקת ה־,TSH ובדרך כלל היא אכן מספקת תשובה, אך יש מקרים שבהם יש צורך גם בבדיקות הנוספות. רמה גבוהה של TSH מעידה על ירידה בפעילות הבלוטה - היפותירואידיזם.
יש מומחים שטוענים שהרמות הסטנדרטיות שמקובלות במעבדות רחבות מדי. כך שבמקרה שרמת ה־TSH תקינה לפי הנורמות הקיימות, אך קיימים סימפטומים של תת פעילות, יש לבצע בדיקה מיוחדת שנקראת .TRH test
הטיפול בהיפותירואידיזם הוא תרופתי - כדורים שמכילים את ההורמון החסר. התרופה מחזירה את המטופלות למצב תקין בתוך כשלושה שבועות, בדרך כלל
ללא סימפטומים נלווים. עם זאת, יש צורך בהתאמת המינון, וזה יכול לקחת זמן.
העקרונות התזונתיים
היפותירואידיזם גורם להשמנה, גם אם שומרים על אכילה תקינה ולא מפריזים באוכל. למעשה, נשים שסובלות מהיפותירואידיזם בדרך כלל מתקשות לרדת
במשקל גם אם הן מאוזנות מבחינה תרופתית. מעניין שיש גם נשים שסובלות מהיפותירואידיזם ולמרות זאת הן רזות מאוד, ובמקרים האלה קשה עוד יותר לאבחן את המחלה.
העלייה במשקל בעקבות תת פעילות של בלוטת התריס דורשת טיפול תזונתי בנוסף לטיפול התרופתי. ללא דיאטה מתאימה יהיה קשה מאוד לרדת במשקל. ללא טיפול תרופתי יהיה קשה להשפיע רק עם דיאטה. כך ששני הטיפולים חייבים ללכת יחד.
דיאטה במקרה של היפותירואידיזם כוללת כמה עקרונות חשובים:
.1 יש לאכול ארוחות קטנות כל שלוש־ארבע שעות, גם אם לא רעבים. ככל שמחלקים את האוכל ליותר ארוחות, קל יותר לרדת במשקל.
.2 יש להקטין את גודל הארוחות ולאכול אוכל פחות מגוון. לדוגמה, פרוסה עם ממרח וירקות, או מנה של אורז או פסטה או גריסים עם ירקות, או עוף או דג עם ירקות, או יוגורט עם ירקות וכדומה.
.3 יש להקטין את כמות הפירות לאחד־שניים ביום ולא לשתות מיצי פירות.
.4 יש להימנע מממתקים מכל הסוגים, לפחות בשלבים הראשונים. כל כמות סוכר שנכנסת לגוף תגרום לעצירה בירידה במשקל, ואף לעלייה במשקל.
.5 יש להוסיף שמן זית או קנולה כדי לאזן את רמות הכולסטרול, כי לעיתים במצב של תת פעילות של הבלוטה נצפית עלייה ברמת הכולסטרול.
.6 יש לשתות 10-8 כוסות נוזלים ביום - ללא תוספת של סוכר.
.7 יש לאכול שפע של ירקות, למעט כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים וצנונית. הירקות האלה מכילים חומרים גויטרוגניים, שמסוגלים לפגוע ביכולת הבלוטה לנצל יוד וגם מפריעים לפעילות של התרופה. לכן יש צורך לאכול את הירקות האלה, אם בכלל, רק בצורה מבושלת, שבה רוב החומרים הגויטרוגניים נהרסים.
.8 יש להימנע מצריכת כמויות גדולות של סויה.
.9 יש חשיבות גדולה לפעילות גופנית, שעוזרת לשפר את יצירת ההורמון של בלוטת התריס ומשפרת את חילוף החומרים שנפגע עקב הירידה בפעילות הבלוטה.
.10 חשוב לישון לפחות שמונה שעות בלילה ולהוריד את רמת הסטרס. גם כאן פעילות גופנית יכולה לעזור. עם זאת, כדאי ללכת לכיוון יוגה, טאי צ'י ופעילות מרגיעה דומה.
.11 לא להשתמש במשחות שיניים שמכילות כמות גדולה של פלואור.
מיתוסים על יוד
מאחר שהורמוני בלוטת התריס מכילים יוד כחומר פעיל, קיים מיתוס שטוען שככל שנכניס יותר יוד לגוף, כך הבלוטה תעבוד מהר יותר, מה שיאפשר ירידה מהירה יותר במשקל. זה לא מדויק. חוסר ביוד אכן גורם להיפותירואידיזם, וכתוצאה מכך
להשמנה, אך אם נוסיף יוד לאדם שלא סובל ממחסור בחומר הזה, יש סיכון שנגיע לתוצאה הפוכה: בהתחלה הבלוטה אכן תעבוד מהר יותר, אבל עם הזמן היא 'תתעייף' מהעודפים ותאט את קצב פעולתה.
כך נשים בריאות הופכות לסובלות מהיפותירואידיזם, שהן עצמן גרמו לו. לכן אין להשתמש בתכשירי יוד לצורך הרזיה ולא לבלוע כמוסות וכדורים שמבטיחים ירידה במשקל ותוכנם לא ידוע ולא רשום.
לפעמים אכילת יתר של מזונות שמכילים יוד, כמו אצות או פירות ים, יכולה לגרום להאטת פעילות הבלוטה, אך זה יכול לקרות רק לאנשים שיש להם נטייה לכך, וגם אז במקרים נדירים ביותר.
לפנייה לכתב/ת 
