"לעזור לניצולים - לפני שנהיה בבית קברות"

"אני מברך על שראש הממשלה ישב עם קבוצת השרים והחליט לסייע לקורבנות הכי גדולים במדינה זו, שהם שרידי השואה. עם זאת, אני לא מבין מדוע דברים שצריך ואפשר לפתור מיידית, לא פותרים אותם מייד. אני שומע שהפתרון יהיה רק בתקציב של 2008" - כך אמר אחר הצהריים (יום ב') ל-ynet נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, בתגובה להחלטתו של אהוד אולמרט להעניק קצבה מיוחדת לניצולי שואה החיים בישראל.

בדיון שנערך בלשכת ראש הממשלה הוחלט שהמדינה תקצה ל-120 אלף ניצולי השואה, המקבלים קצבאות זקנה וקצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, מאות מיליוני שקלים מדי שנה. על-פי ההחלטה, יוקצבו בשנת התקציב הבאה 130 מיליון שקלים לניצולים. ב-2009 יינתנו 250 מיליון שקל, והחל ב-2010 ישולמו 300 מיליון שקל. זאת, בנוסף לקצבאות הזקנה והבטחת ההכנסה שהניצולים מקבלים כיום. התוספת תינתן לניצולי שואה בני 70 ויותר.

בתוך כך הודיע היום ועד עובדי חברת חשמל כי לא ינתק את הזרם בבתיהם של ניצולי שואה - גם אם אלו גוררים חוב כספי - זאת כהזדהות עם מאבק הקרן לרווחת נפגעי השואה. מנתוני הקרן עולה כי כ–60 אלף ניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני ולעיתים רבות נאלצים לחיות בחושך בלי חימום וקירור מאחר ואין ביכולתם לשלם את חשבון החשמל. החל מיום רביעי הקרוב יוכלו ניצולי השואה החייבים כספים לחברת החשמל להתקשר למוקד 103 על מנת לעדכן את פרטיהם.

פלוג - המשמש גם נשיא ארגון יוצאי אושוויץ העולמי - אמר כי יש להפגיש את נציגי הממשלה המחליטים בנוגע לחוקים המסייעים לניצולי השואה, עם הניצולים עצמם כדי שיוכלו להבין את דחיפות הפתרון הנדרש. "לא הייתי רוצה שזה יהיה מאוחר מדי. האנשים זקנים וצריך לעזור להם באופן מיידי. בעוד חמש שנים לא יהיה למי לעזור. יהיה אפשר לחפש אותם רק בבתי קברות".

מרוצים מההצעה, ממתינים לשלב היישום

"על פי הדיווחים בתקשורת, אנשים חושבים שכבר מחר יוכלו למצוא בחשבונות הבנק שלהם את הקצבאות המוגדלות", אמר פגיס. "ואולם בפועל יש הצעה, אבל כמו שאני מכיר את הפוליטיקה בארץ, ההצעה יפה - אבל ספק אם תגיע לשלב היישום. אני מברך על כך שלראשונה הממשלה באמת רוצה להזיז משהו, אבל מה יקרה בפועל בסופו של דבר, עוד לא ברור בכלל.

"יש שבריר של תקווה שמשהו יקרה, ואולי גם אפשרות שזה אכן יתממש, אבל בשלב הזה עוד מוקדם להגיד שנמצא פתרון ושניצולי השואה אכן יקבלו את הסיוע המגיע להם". פגיס הביע תקווה כי יימצא תקציב בקופת המדינה לטובת העניין, ושלא תפרוץ מלחמה או כל דבר אחר ששוב יאפשר לממשלה לתרץ את העברת התקציב למקום אחר, ולא לכיסיהם הריקים של ניצולי השואה.

לא רק ראשי הארגונים - גם הניצולים עצמם ממתינים עד לקבלת הסיוע כדי לברך על המוגמר: מיכאל שטיינמן, ניצול שואה בן 70 מירושלים, עלה לארץ לפני עשר שנים, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי ונתמך על ידי בנו. "אני בעד החלטת הממשלה", אמר היום בשיחה עם ynet, "אבל כמו שאני מכיר את המדיניות כאן בארץ, בינתיים זה סתם דיבורים. בממשלה צריכים להבין שהולך ופוחת הדור, האנשים ברובם חולים, זקנים, אנשים שעברו טראומות ורבים מהם מתים בכל יום. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק שדווקא במדינת ישראל מסתכלים עלינו כנטל".

שטיינמן מתנדב בארגון לקורבנות וניצולי שואה בישראל ובמסגרת תפקידו פוגש בהרבה ניצולי שואה אחרים: "אני רואה אנשים שלבושים בסמרטוטים ולא ברור בכלל איך הם מצליחים לשרוד. גם במוסקבה עבדתי בארגון דומה ומפחיד שלממשלת ישראל לא אכפת מניצולי שואה בדיוק כמו לממשלה הרוסית. הפקידים אינם מבינים כלל מה זה שואה ומה עברנו. מדובר באנשים עניים שבקושי מתקיימים ולפעמים לא יכולים אפילו לקנות מתנה לנכדים שלהם".