צבא בע"מ

בהתאם לאידיאל המקורי של "כל העם צבא", נדרשו על-פי חוק כל אזרחי ישראל, למעט חריגים מסוימים, להתייצב לשירות צבאי סדיר, ולהמשיך ולשרת במילואים לאחר שחרורם. צה"ל, שקלט אל שורותיו צעירים מכל שדרות החברה הישראלית ועולים חדשים, עסק אפוא לא רק במשימות של ביטחון שוטף, אלא גם בפרויקטים לאומיים כמו קליטת עלייה, חינוך ציוני וגיבושה של זהות ישראלית משותפת.

אלא שבשני העשורים האחרונים חלה שחיקה לא מבוטלת ביסודות האידיאולוגיים שעליהם נשען רעיון "צבא העם". ברק מביא לידי ביטוי את הנתונים על ירידה הולכת וגוברת במוטיבציה לשרת בצה"ל, תופעה הנובעת לא רק משיקולים אידיאולוגיים אלא גם מתסכולם הגובר של חיילים, ובייחוד חיילים המשרתים בשירות המילואים, לנוכח הבזבוז וחוסר היעילות של המערכת הצבאית.

בתגובה למצב החדש מציע מספר הולך וגדל של מומחים לפעול להקמתו של צבא מקצועי או אף לביטולה המוחלט של חובת השירות. במבט ראשון, הצעות אלה אינן נטולות היגיון. ישראל משלמת מחיר יקר עבור "צבא העם" שלה. טובי בניה ובנותיה מעבירים את מיטב שנותיהם במסגרת הצבאית, וגם לאחר שחרורם, זימונם החוזר ונשנה לאימונים או לתעסוקה מבצעית, על חשבון לימודיהם או עבודתם, פוגע פגיעה מצטברת במשק.

ועם זאת, אין בכוחם של נימוקים אלו להצדיק את הוויתור על "צבא העם" כערך או את החלפתו בכוחות מקצועיים. מעבר לנזק שיביא הדבר לאינטרסים האסטרטגיים של המדינה - במיוחד במקרה של שינוי שדה הקרב וכניסתו של צבא מצרי או איראני למערכה - עלולות הצעות ברוח זו לערער גם את אחד מעמודי התווך שעליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית. ההטרוגניות הרבה המאפיינת את החברה הישראלית הציבו אותה מאז ומתמיד תחת השפעתם של כוחות צנטריפוגליים, אשר איימו תמידית על אחדותה. צה"ל הוא הגוף היחיד שהוכיח באופן עקבי כי הוא מחזיק ביכולת מיוחדת לאזן בין הכוחות הללו, ולשמש כור היתוך שבו נצרפות קבוצות שונות לחברה מלוכדת.

על כוחו של השירות הסדיר האינטנסיבי כגורם מלכד מבחינה חברתית כמעט ואין חולק, אולם הצבא ממלא תפקיד מרכזי גם בהשתלבותה של אוכלוסיית העולים החדשים בחברה הישראלית. עבור העולים הללו מהווה הצבא גורם מעצב מן המעלה הראשונה, משום שהוא מאפשר להם ללמוד את השפה, להפנים את צרכיה ואת שאיפותיה של המדינה, ולעמוד כשווים בין שווים עם אזרחי המדינה הוותיקים.

באנו למילואים...

אולם תרומתו החשובה של הצבא לחברה בישראל אינה מסתכמת רק בשירות הסדיר - כמה מיתרונותיו הבולטים של "צבא העם" באים לידי ביטוי דווקא בשירות המילואים. שירות זה מטפח בקרבו של האזרח תחושה של מעורבות מתמשכת בחיי המדינה. בעצם התייצבותו לשירות מצהיר האזרח-חייל כי הוא מרגיש חלק מן החברה בישראל וכי הוא נכון לתת מזמנו לשם שמירה על ביטחונה ועל שלומה.

חיילי המילואים מביאים עמם לשירותם הצבאי גם ניסיון חיים ואורך רוח - המאפשר להם פעמים רבות להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות שהצבא ניצב מולן, דוגמת השירות במחסומים

 בשטחים - שלא תמיד מצויים בקרב לוחמים צעירים, ויש להם גם יתרון מובהק גם על פני כל כוח שכיר, מקצועי ומאומן ככל שיהיה: מעצם העובדה שמפעמת בהם מוטיבציה חזקה יותר לתרום ולהילחם. בתחילת מבצע "חומת מגן", לדוגמה, שיעור ההיענות לצווי המילואים עלה על מאה אחוזים; אפילו מי שכבר שוחררו משירות מילואים פעיל התייצבו לקרב. קשה לצפות מכוח מקצועי שיגן על המדינה באותו להט נטול אנוכיות.

עבור מדינת ישראל, "צבא העם" הוא נטול תחליף. לא זו בלבד שהוא עונה על הצרכים הביטחוניים הדוחקים של המדינה, הוא גם מבטא כמה מערכי היסוד של המפעל הציוני: הקְרבה עצמית, קיבוץ גלויות, שוויון. אמת, אין ספק שיש צורך בנקיטת צעדים מיידיים לצמצום הבזבוז המשווע במערכת הצבאית.

אך רפורמה מבנית היא רק צעד ראשון בדרך לפתרון. יש לעורר מחדש את המודעות - כבר בשנות הלימוד המוקדמות, באמצעות תגבור לימודי האזרחות, בהתנדבות לגדנ"ע ובדרכים רבות נוספות - לחיוניותו הביטחונית, החברתית והערכית של רעיון "צבא העם". החלפתו בגייסות מקצועיים תגרום לישראל לאבד משאב לאומי חשוב מאין כמותו. לעומת זאת, אם הצבא יעבור תהליכי ייעול נחוצים מחד, ושיקום אידיאולוגי מאידך, הוא יוסיף להיות נכס רב-ערך לא רק עבור ישראל, אלא עבור העם היהודי כולו.

ד"ר אורן הוא עמית בכיר במכון אדלסון ללימודים אסטרטגיים במרכז שלם