אלימות נוער: מה מתכוונים הח"כים לעשות?

הרמת נס המאבק נגד האלימות הגואה בחברה הישראלית בידיהן של ארבע אמהות שילדיהן נרצחו בשנים האחרונות, ורצח צחי באשה ז"ל מראשון-לציון בקטטת נערים, מניעים בימים האחרונים גל מחאה ורצון אמיתי לשינויים משמעותיים בנושא. פנינו לכמה חברי כנסת וביקשנו מהם תשובות ברורות - מה אתם מתכוונים לעשות כדי לצמצמם את גילויי האלימות ותוצאותיהם הקטלניות?

דני יתום (עבודה) הגיש בעבר הצעת חוק להטלת עונשי מינימום על עבירות אלימות, והוא מתכוון לחדשהּ. "הדגש בהצעת החוק שהגשתי בזמנו היה על עבירות אלימות של נוער, ובכלל זה דקירה, ירי ואלימות פיזית", מסביר יתום. "בזמנו, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את החוק, אבל בכוונתי לחדש את ההצעה ולהגישהּ מחדש בקרוב. זה הדבר הנכון לעשות.

"צריך לפעול בהיקפים רבים, אבל הדבר העיקרי שצריך לעשות זו החמרת הענישה. כל כמה ימים נרצח בחור צעיר. מדינת ישראל נהפכה מקום לא בטוח לחלוטין. יש להוקיע מהשורש את תופעת הסכינאות, ולהעניש על כך בחומרה. בכוונתי לפעול עם חברי כנסת נוספים לחידוש הצעת החוק הזו".

גם יו"ר המפד"ל זבולון אורלב, בעבר יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ומנכ"ל משרד החינוך, מתכוון לנקוט יוזמה דומה. "האלימות בחברה הישראלית - בעיקר בין בני הנוער - היא תוצאה של כשל מערכתי. כשיש מחסור בעובדים סוציאליים ובקציני מבחן, מערכת חינוך כושלת, משטרה שלא מפגינה נוכחות מספקת ובתי משפט שמקלים עם העבריינים - אזי האלימות, במיוחד האלימות הבריונית הכוללת שימוש בנשק קר, היא נגע הפושה בכל אתר.

"הזמנים הקשים הללו מחייבים אמצעים קשים, ומיד בתום הפגרה אני מתכוון לקדם ולגייס רוב להצעת חוק שהנחתי על שולחן הכנסת, שלפיה תוחמר הענישה בגין עבירות נשק קר. החקיקה הקיימת קובעת אמנם עונשים - בחלקם אף מחמירים - אך מערכת השפיטה נוטה שוב-ושוב להקל בעונשיהם של עבריינים ורוצחים. הצעת החוק קובעת עונשי מינימום כחלק בלתי נפרד מנורמות הענישה על בריונות ומעשי תקיפה. כמו כן, ההצעה מאפשרת לסגור לחלוטין מקומות בילוי אשר עלולים להפוך מוקד למעשי בריונות ותקיפה".

"המימד החשוב - מניעה"

מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, רונית תירוש (קדימה), אינה סבורה שהחמרת הענישה תצמצם את היקפי האלימות. "יש לטפל בתופעת האלימות בשני מימדים", היא גורסת. "המימד הראשון והחשוב ביותר הוא המניעה - וזו צריכה להיעשות הן בבית, הן בבתי-הספר. זה לא מספיק שהורים בודקים שילדיהם לא יוצאים עם סכין מהבית. צריך לדבר איתם, להסביר להם, לשמוע אותם. בבתי-הספר צריך לחנך לערכים, לסובלנות ולחשיבות של חיי אדם. צריך להעניק לתלמידים כלים לעמידה בלחצים חברתיים ברגעי כעס ועלבון.

"המימד השני הוא זה ההרתעתי. אני לא מקלה בו ראש, אבל אני לא בטוחה שהחמרת הענישה תביא לצמצום בתופעת האלימות. הרי מי שרוצח, יודע שהעונש שיוטל עליו יהיה מאסר עולם, ולמרות זאת הוא רוצח. אני חסידה של טיפול מונע, וקוראת להורים לא להסס להגיש תלונה על כל אירוע אלימות שמופעל נגד ילדיהם".

גופתו של צחי באשה ז"ל מוטלת בזירת הרצח (צילום: אבי מועלם)

ח"כ תירוש מזכירה כי לפני חודשים ספורים הגישה הצעת חוק, שלפיה ייקבע יום לאומי מיוחד מדי שנה להעלאת הנושא למדרגה גבוהה במוּדעות הציבורית. "לצערי, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק. זו בושה וחרפה. דווקא יום כזה יכול היה לצמצם, ולו במעט, את התופעה.

"אני מביעה הזדהות עמוקה עם התארגנותן של ארבע האמהות נגד אלימות הנוער. בכוונתי לפנות ליו"ר ועדת החינוך ולבקש דיון דחוף בוועדה בנושא". עם זאת, תירוש מתכוונת לזרז מיד עם החזרה מהפגרה הצעת חוק שהגישה כבר. על פי ההצעה, בני נוער שיבצעו עבירות אלימות או פגיעה ברכוש, ותיקם במשטרה לא ייסגר מחוסר אשמה, לא יוכלו לקבל רישיון נהיגה בטרם ימלאו להם 21. "הרציונל מאחורי הצעת החוק הינו כי יש לדבר אל בני הנוער בשפתם. ברגע שיווצר חשש שלפיו לא יוכלו להוציא רישיון נהיגה, ייתכן שיהיה בכך כדי להרתיע ולהילחם בתופעת האלימות הגואה".

כעת נראה כי גם הממשלה מעוניינת להסב תשומת לב מיוחדת לנושא, ולכן החליטה כי הנושא המרכזי בחגיגות ה-60 של מדינת ישראל יהיה ילדי ישראל. ראש הממשלה אולמרט והשרה רוחמה אברהם-בלילא ידונו בישיבת הממשלה הבאה ביום ראשון בהחלטה.

"מדינת ישראל מתמודדת מול אתגרים הנוגעים לטיפוח וביטחון ילדיה", נאמר בהצעת ההחלטה שתונח בפני הממשלה. "בחירת הילדים כנושא המרכזי, יביא לאיחוד כוחות ולשיתוף פעולה בין הגורמים הממלכתיים והציבוריים. זאת תוך שימת דגש על חיזוק הערכים החינוכיים והתרבותיים".

"אין פתרון קסם"

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), מפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה. "הכנסת יודעת מה צריך לעשות כדי להילחם באלימות - השאלה היא האם הממשלה רוצה לעשות את מה שנדרש. הנה למשל חוקקנו את חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב - דבר שימנע מבני נוער רבים לנשור מבתי הספר ולהסתובב ברחובות. ומה שרת החינוך הודיעה? שאין לה תקציב. נכון שזה עולה כסף, אבל בלי חקיקה כזו, שתטפל בכל התופעות, המחיר שהחברה משלמת ותמשיך לשלם יהיה יקר יותר".

גם שר החינוך לשעבר, יצחק לוי (איחוד לאומי-מפד"ל), לא בטוח שחוקים יפתרו את הבעיה. "לדעתי, הממשלה צריכה להכין תוכנית לאומית למלחמה באלימות", אומר לוי. "בתוכנית כזו צריך לנתח את המצב, ולבחון מה גורם לאווירת האלימות בישראל. כשהייתי שר החינוך חוקקנו חוקים נגד אלימות. אבל חוקים לבדם לא יפתרו את הבעיה. אין פתרון קסם.

"מדובר בתופעה תרבותית עמוקה שחדרה לצערנו הרב לחיינו ברבדים די רחבים, וצריך לראות איך מרפאים אותה. שאף אחד לא יחשוב שרק באמצעות חוקים אפשר לפתור את הבעיה. זה לא הפתרון האמיתי של הבעיה".

יש לכם הצעות כיצד להתמודד עם האלימות? כיתבו לנו בתגובות לידיעה.