מדענים גילו כי ירח מלא לא גורם לתאונות

מי שסובל מגב תפוס בעקבות הרמת ארגז כבד או אצבע פצועה מדפיקת פטיש לא מכוונת, לא צריך להאשים את הירח המלא. מדענים ממשלתיים באוסטריה הפריכו את האמונה התפלה הזו באופן רשמי במחקר שפורסם אתמול (ג'), אשר ללא ספק צפוי לתפוס מקום של כבוד בתחרות פרסי "איג נובל" הקרובה.

רוברט סיברגר, פיסיקאי ואסטרונום מהמשרד לעניינים כלכליים, מסר כי קבוצת חוקרים בחנה 500,000 תאונות תעשייתיות באוסטריה, בשנים 2000 עד 2004, ומצאה כי אין קשר ביניהן לגודל הירח. "הירח המלא לא משפיע על הסיכויים לתאונה", מסר סיברגר.

על פי המחקר, שפורסם על ידי המשרד הכללי לביטוח תאונות באוסטריה, ביום ממוצע מתרחשות 415 תאונות עבודה. בימים בהם הירח היה מלא, הממוצע ירד ל-385 תאונות. לטענת החוקרים ההבדל אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית.

מקור התיאוריה על השפעת הירח הוא במאה הראשונה לספירה, אז המלומד הרומאי פליני כתב כי מתצפיותיו עולה כי "הירח המלא גורם לעייפות וקהות חושים בקרב אלו הישנים כשהם חשופים לאורו".

סיברגר, שמייעץ לממשלת אוסטרליה בנושא מניעת תאונות, אמר כי הוא ועמיתו, החוקר מנפרד הובר, החליטו לבחון את הנושא כי תאוריית הירח המלא "צצה שוב ושוב" במהלך עבודתם.

הם בדקו את האפשרות של השפעה הדדית בין שיעור התאונות למיקום הירח ביחס לכדור הארץ, מתוך חשיבה שאולי כוח המשיכה הוא זה שגורם לאנשים ליפול בעבודה.

אבל הירח מקיף את כוכב הלכת במעגל מושלם כמעט, ואין קשר בין שיעור התאונות לקרבת הירח לכדור הארץ. 400 תאונות ביום התרחשו בממוצע בימים בהם הירח היה קרוב יותר, בהשוואה ל-396 תאונות ביום רגיל, כך התגלה במחקר. שוב, מדובר בהבדל ללא משמעות סטטיסטית.

החוקרים מתלבטים

מחקרים קודמים לא הגיעו להסכמה בנושא, ולא קבעו חד משמעית אם הירח המלא משפיע על בני אדם באמצעות גרימת "גאות ושפל ביולוגיים".

ציון דרך מחקרי פורסם בשנת 1984, אז The British Medical Journal בדק את שיעור הפשיעה שדווחה למשטרה בשנים 1978-1982 בשלושה מקומות בהודו - אחד כפרי, אחד עירוני ואחד תעשייתי - ומצא עלייה חדשה בפשע בימים בהם היה ירח מלא, בהשוואה לימים רגילים.

אבל מחקר אחר, שבוצע בקנדה בשנת 1998, על-ידי חוקרים מאוניברסיטת ססקצ'וון, בדק 250,000 תאונות דרכים שגרמו נזק לרכוש או פציעות שאינן קטלניות, במשך תקופה של תשע שנים, ולא מצא כל קשר למצב הירח.

רוב המדענים מסכימים שהירח, שנמצא במרחק של 385,019 קילומטרים מאיתנו, פשוט רחוק מדי, ובני האדם קטנים מדי, מכדי שתהיה לו איזושהי השפעה עליהם.

"אין סיבה אמיתית שתהיה לו השפעה", אומר ג'ון הילייר, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת פיטסבורג, שלקח חלק במחקר האוסטרי. "זה כנראה נפוץ כי אנשים רואים את הירח המלא וחושבים על משהו רע שקרה. זה זיכרון סלקטיבי", הוא אומר.