למה לזרוק גאדג'טים במקום לתקן אותם?

חבר לעבודה בעט לעברי את הסלולרי שלו ואמר בנימה קלילה של ייאוש - "הוא לא עובד". זמן לא רב לפני כן תיקנתי את המצלמה הדיגיטלית שלו, שהיתה בחזקת מתה. לפיכך הוא היה משוכנע שלא יזיק לאתגר אותי פעם נוספת, הפעם - בנושא טלפון.

"לקחתי אותו לחנות. הם אמרו שהטלפון מקולקל ושאי אפשר לתקן אותו", הסביר הבחור. תוך כדי דיבורו התחלתי ללחוץ על כפתורי המכשיר - ראשית על הספרות ואז על שאר כפתורי הגומי. בצדו של הסלולרי היה כפתור ווליום ועוד

כמה כפתורים שלא הצלחתי לזהות - לרבות אחד שממוקם ליד המפרק.

ניסיתי ללחוץ על הכפתור ליד המפרק, אך ללא הועיל. הקשתי עליו קלות מהצד, ואז הוא הסכים לנוע. בשלב זה חזרה תשומת לבי ללוח המקשים. לחצתי על 2, וראה זה פלא - הספרה 2 הופיעה על המסך.

"המכשיר עובד", אמרתי.

"מה? איך? מה עשית?", שאל הבחור בתדהמה צפויה מראש.

"נראה לי שהכפתור הזה נועל את לוח המקשים", אמרתי.

הבחור צהל את דרכו אל מחוץ למשרד שלי. נשארתי עם המחשבה על כך שלקח לי לא יותר מ-3 דקות להבין מה לא בסדר עם המכשיר, וזה אחרי שמישהו בחנות לטלפונים סלולריים כבר אמר לו באופן נחרץ, שלמכשיר אין תקנה.

חינכו אותנו שגאדג'טים שורדים שלוש שנים

חלק מהקסם שטמון בטכנולוגיה נובע מהידיעה שהדבר הגדול הבא נמצא ממש מעבר לפינה. נראה שאווירה

זו מאפשרת ליצרנים, לאנשי תמיכה טכנית ולזכיינים המקומיים להטעות את ציבור צרכני הטכנולוגיה.

הצרכנים חונכו שגאדג'טים שורדים - במקרה הטוב - 3 שנים (בדיוק הזמן שלוקח לשלם עליו, בחלק ממסלולי הרכישה...). הם מוכנים נפשית להיפטר מעול המצלמות, הטלפונים, נגני ה-MP3 והמחשבים הניידים והשולחניים, משום שאיש מכירות או איש תמיכה טכנית בישר להם את בשורת האיוב: "מצטער אדוני, אבל אי אפשר לתקן את זה. הכי טוב יהיה להיפטר מהישן ולעבור לדגם הבא".

גישה מטומטמת

גישה זו אינה רק בזבזנית. היא טמטום לשמו. יתרה מכך - יש בה לעיתים יותר מאבק של הונאה. במוצרי אלקטרוניקה צרכניים ובמוצרי מחשוב בני זמננו יש הרבה פחות חלקים נעים בהשוואה לכל נקודת זמן אחרת בעבר. במובנים מסוימים - יש פחות דברים שיכולים להתקלקל.

למרות האמת השיווקית לפיה גאדג'טים נולדו להתיישן במהרה, הרי שגם עם צאת הדגם החדש או "הדור הבא" לשוק - מכשירי הדור הקודם עדיין אמורים לפעול כשורה, ולא למות מצער. מכשירים ניידים במיוחד אמורים לשרוד את תלאות הטלטול היומיומי השוחק.

כשהצעצוע החביב עליכם מחליט לערוך עיצומים, אל תלכו מיידית להחליף אותו. אם אתם מקבלים תמיכה

 טכנית מחברה או חנות שעיסוקה העיקרי הוא שיווק מוצרים חדשים (וכך המצב על פי רוב), קחו בחשבון שלא תמיד יהיה לאותה חברה תמריץ לתקן את הישן והמקולקל. "אולי תרצה לשמוע על המצלמה החדשה XYZ?".

לפני שתחליפו את הגאדג'ט התקול תוכלו לבצע את הפעולות הבאות:

• בדקו את המגעים, את הסוללות ואת ספק הכוח. לעיתים ניתן להסיר מעט חלודה עם פצירה ולהשיב את המכשיר למוטב.
  

• בדקו את הכפתורים. לכו תדעו אם יש תקלה אמיתית, או שפשוט הופעל בהיסח הדעת כפתור שנועל את המכשיר.
  

• קראו את מדריך המשתמש כדי לוודא שלא פספסתם כלום.
  

• צרו קשר עם היצרן כדי לברר מה ניתן לעשות. במקרים מסוימים - למשל אם יש תקלה בסדרת מצלמות - היצרן עשוי לאפשר לכם להחזיר את המצלמה או לתקן אותה על חשבונו.
  

• למדו את רזי השימוש במברג. אם אתם משוכנעים שהגאדג'ט מת והוא צועד בדרך כל טרנזיסטור, מה יזיק קצת שעשוע עם מברג? זכרו לנתק את המכשיר מהחשמל ולשלוף את הסוללות. שימו לב לסדר הפירוק ולמיקום של כל בורג, כדי שתוכלו להרכיבו מחדש לאחר מכן.
  

• אם אין מנוס מביקור במעבדה, אל תתקנו את המכשיר בכל מחיר. בקשו הערכת מצב לגבי עלות התיקון המשוערת וחשוב לא פחות - בקשו לדעת מה הבעיה.
  

אני לא טוען שתמיד יש הפי-אנד כשהגאדג'ט מפסיק לעבוד. העניין הוא שלא צריך למהר לזרוק את הטכנולוגיה לפח. לא עדיף להשקיע 5 דקות בבדיקה של המכשיר לפני שמוציאים המון כסף (מיותר) מהכיס?

הכתבה פורסמה במקור בגיליון יולי של PC Magazine. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר הכרות. לאתר הבית של PC Magazine