בעל הבית השתגע
גשמי זעף ושטפונות עזים ממלאים את עונת הקיץ באירופה, אחרים מתייבשים בגלי חום פתאומיים, סערות קוברות כפרים ואנחנו מנמנמים על הכיסא המרופד בבית המדרש. צביקה נבו סבור שהמבול מס' 2 כבר כאן
"והיה אם שמע תשמעו.. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך.. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם.. וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר.. ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם...".
עיון מדוקדק בתורה מגלה רמיזות נסתרות בכל נושא ועניין הקשורים לסדרי חיינו בעולם. את העובדות הגלויות לנו אנו רואים על הספה הנוחה אל מול פני המסך הנורא. נוגסים טעימות קלות וצופים הרחק מכאן בגשמי זעף ובשטפונות עזים הממלאים את עונת הקיץ. לוגמים לגימה מכוס תה משובח ומביטים איך מאות אירופאים מתייבשים בין חיים למוות עקב גלי חום פתאומיים ולא צפויים.
ובין ארוחה לשתיה, חזאי מזג האוויר מביטים בדאגה על טמפרטורות קיצוניות ומזכירים, פן נשכח, את אלפי הנספים בסערות ובהצפות ואת הכפרים השוקקים שנקברו תחת מפולות בוץ אימתניות. תמונות קשות, לא טובות לעיכול. אצבע מהירה מעבירה את השליטה לערוץ הטבע. כאן יש תמונות יפות, תודה לאל.
בעידן מתקדם בו אנו חיים, עוצמת השליטה היא בלתי רגילה. אך טרם הומצא השלט העל-אנושי המסוגל להשפיע על מזגו הרע של האוויר. בעניין זה, הטבע שולט בנו ועל עתיד צאצאינו בשלט רב עוצמה. לעיתים הוא מגביר כלפינו את הזעם ואת הפראיות שהוא כה אוהב. לעיתים, השלט לא עובד, הארץ מתייבשת והמדבר שולט. והכל נגלה אל מול עינינו. אדמה חורגת מתכולתה, שלגים נמסים וימים שוצפים, בצורת קיצונית וחום בלתי נסבל, אוכלוסיות חסרות מחסה וקברי אחים לרוב.
יש הטוענים כי מלחמת הטבע בבני האדם החלה. דור המבול השני כבר חי כאן בתוכנו.
כנגד ארבעה יהודים מדבר הכתוב: החכם שואל- מה השתנה כאן משאר השנים? מברר וחוקר. הרשע פוסק - הכל משמיים. זהו עונשם של הגויים! התם מזהיר- אל תזיז לי את הקוניאק ואת הקוגעל. וזה שאינו יודע כלום - ממשיך לזלזל. די לצרה בשעתה. לא מקשיב ולא קולט רמזים מהיושב במרומים. רחמי שמיים יעזרו בעיתם. אך האם אנחנו מרחמים על השמיים?
אקדח מעשן
פסק הלכה נועז שיצא לאחרונה, אוסר על עישון סיגריה מפאת הסכנה הצפויה לאדם המעשן. 7ס"מ של גליל הממולא בטבק זה אולי סכנה לאדם על פי ההלכה, אך מה עם ארובות ענק המעשנות פחמן, מה לגבי קילומטרים של פסולת כימית ורעילה המשמידה בדרכה כל חלקת יער, מעיין ונחל? לאור העובדות החד משמעיות הקובעות, כי בני האדם מזהמים את העולם בזיהום עצום וגובר והם האחראים הראשיים להתפרצות של מלחמת הטבע בעולם, מה עניין השתיקה של גדולי האמונה?
אבל מה יש לומר, כל עוד יזרמו מים לנטילה בברזי המטבח, כל עוד ימתין לנו הטשולנט על מקום קבוע בשולחן השבת, כל עוד נשתה מיץ ענבים ויין לרוב, כל עוד נשב בכסא התפילה המרופד ונהנה ממשב רוח ממוזג - מה טוב. לא מזיזים יהודי שמח ממקומו. אך כל עוד ננמנם - נקום בבהלה.
קשה להשבית שמחה, נוח להשקיט את הדאגה הלא קרויה. וזה מאכזב. כי החברה היהודית הדתית מסורה בכל כולה לאהבת ה', לצדק ולמוסר. יש קולות המנסים להעיר ולהתעורר להגנת הסביבה. אך המנהיגות שלנו מתעלמת ולא נדרשת לסוגיות שכאלה. וכך, בין שיעור תורה להלכה יומית, בין תפילת שחרית לערבית, הולכים ומתעצמים רמזים גלויים מהסוג הגרוע ביותר. העולם הולך ומשתגע מעצבים, תגובה מאיימת של הטבע ושל בוראו.
ואם לא היום, בוא יבוא המחר בו נבין, חלילה, שאשמנו, בגדנו וגזלנו את העתיד - בעולמו של בורא העולם.
לפנייה לכתב/ת 
