מאמן עיראק: "השחקנים הסונים לא מסרו לשיעים"
הברזילאי ג'ורבאן ויירה עזב את הנבחרת אחרי הזכייה ההסיטורית באליפות אסיה, וגילה: "עבדתי על הגיבוש, צרחתי עליהם עד שנחנקתי". על תחושתו במדינה סיפר: "זה לא כל כך מסוכן, דווקא בברזיל מפחיד"
נבחרת עיראק זכתה לאחרונה בהישג גדול בדמות גביע אסיה לאומות, לאחר שניצחה בגמר
את ערב הסעודית 0:1. לצד ההישג, מסתבר כי המאמן הברזילאי שלה, ג'ורבאן ויירה בן ה-53, עבד קשה מאוד על מנת ללכד את שחקניו ולהפוך אותם לצוות מנצח.
בראיון לעיתון הברזילאי 'פוליה דו סאו פאולו' אמר המאמן: "כאשר נכנסתי לתפקיד היחסים בין השחקנים היו גרועים מאוד והיו בה מחנות של ארבע קבוצות אתניות – שחקנים מוסלמים שיעים, מוסלמים סונים, קתולים וכורדים. השילוב היה רע מאוד והיחסים הגרועים האלה קיבלו ביטוי גם במגרש. אף אחד מהם לא היה מוסר לשני. זו היתה בושה וחרפה".
חגיגות הניצחון שנערכו בדובאי. "כאילו שמתי סוף למלחמה" (צילום: איי פי)
ויירה סיפר כיצד התגבר על הקשיים: "הפסקתי את האימונים וצרחתי על השחקנים על שנחנקתי ולא נשאר לי קול יותר. הייתי צריך לעבוד על הגיבוש וזה הלך בסדר, עד כדי כך שעשרה ימים לפני שהטורניר נגמר כבר הרגשנו כמו משפחה. עכשיו אני מרגיש שאני עוזב משפחה וזה נותן לי את ההרגשה שהמשימה שלי הושלמה.
"כולם קוראים לי 'קוסם' ורצים לחבק ולנשק אותי", סיפר ויירה על הכבוד הגדול שקיבל לאחר הזכיה. "60 אלף איש חיכו לנו בנמל התעופה ונתנו לי את תואר 'הגיבור של עיראק', כאילו שאני שמתי שם סוף למלחמה. אני שמח שהבאתי חיוך לפנים של האנשים בעיראק. הם לא רוצים שאעזוב אבל אני מעדיף ללכת עכשיו, במצב הזה".
על הרגשתו לעבוד במזרח התיכון אמר ויירה: "לא סבלתי משום פחד וכל הזמן היה לי הביטחון. המדינות האלה לא כל כך מסוכנות כמו שאנשים חושבים. בברזיל אני דווקא מרגיש פחד וחוסר ביטחון. כשקיבלתי את ההצעה לחתום לחודשיים לא חשבתי פעמיים והשבתי בחיוב. עכשיו יש לי תואר של אלוף אסיה בקורות החיים".
לפנייה לכתב/ת 
ויירה והשחקנים בגמר
צילום: איי אף פי
מומלצים
