כונס הנכסים בפרשת חפציבה: "תמונת המצב עגומה"
לדברי עו"ד שלמה שחר, הבעיות מתמקדות ברוכשי הדירות שאין להם ערבויות, "עבורם יהיה צורך לחפש את פתרון הקסם"; חברי הוועדה החליטו להגיש הצעות חוק פרטיות שיכפו על הממשלה לשאת בעלויות הנזקים
"תמונת המצב בפרשת הקריסה של חפציבה עגומה, יש פערים בין נסיבות הבקשה להקפאת הליכים שהוגשה לבית המשפט לבין המצב בשטח". כך אמר אחר הצהריים כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, בדיון בוועדת הכלכלה שכונס כדי לבדוק את השלכות הקריסה של חפציבה על לקוחותיה ולאתר את הדרכים בהן ניתן לעזור להם להציל את השקעותיהם.
עוד ציין שחר כי "המאגר הגדול של הבעיות הוא ככל הנראה רוכשי הדירות שאין להם ערבויות. אנחנו נצטרך לחפש את פתרון הקסם לקונים ששילמו את מיטב כספם כדי שתהיה להם דירה למרות שהכסף לא הגיע לבנק".
ועדת הכספים החלה לבדוק אתמול את אחריותם של רשות ניירות ערך והבנקים להשתלשלות המשבר. היום ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), ממפכ"ל המשטרה רנ"צ דודי כהן לפתוח בחקירת החשדות לעבירות פליליות לכאורה על מספר חוקים שנעשו מטעם החברה נגד הלקוחות.
תמונת מצב עגומה
בפנייתו ציין מיסז'ניקוב את דיווחי הנפגעים לוועדה על אי מתן ערבויות, או מתן צ'קים במקום הערבות הנדרשת, והונאה בהבטחות שלא התמלאו. מיסז'ניקוב ביקש גם את התערבות שר השיכון זאב בוים שיבדוק את התנהלות הבנקים שהעניקו משכנתאות ללא ערבויות, ואיך נערך משרדו לסייע לדיירים שעלולים להישאר ללא קורת גג, ולתת להם "רשת ביטחון" כמו אחרי המעילה בבנק למסחר.
בוועדת הכלכלה הצטיירה היום תמונה קודרת יותר מפי הנפגעים, שלדבריהם החברה ניצלה את תמימותם. לטענתם, הם מסרו כספים במזומן שהופקדו בחשבונות הסגורים של הבנקים שנתנו ליווי פיננסי למיזמי הבנייה, או צ'קים שנתנו והוסבו לגורם אלמוני. נציגי הבנקים שהופיעו גם היום חזרו וטענו כי רוכשי הדירות היו אמורים להפקיד את התשלומים בחשבונות סגורים ומי שהפקיד כנדרש כספו מוגן. לוועדה הוצגו תצלומי צ'קים שלא הגיעו לתעודתם או שניתנו במקום ערבות, בחשש שאין להם ערך.
הכונס שחר אמר לוועדת הכלכלה: "השתלטנו על המחשבים והתיקים של החברה ואנחנו יושבים עם מנהלי החשבונות כדי לאתר את האנשים שלא קיבלו ערבויות. האם אני איש בשורה? יכול להיות שתצמח להם ישועה זו או אחרת, אם יגיעו אתם להסדר. לגבי רוכשים עם ערבויות, יתכן שיידרשו להוסיף סכום כסף כדי לקבל את הנכס שישנו. במצב דברים רגיל אפשר לפעול כשהחברה מודה בתום לב שכשלה והיא מבקשת את עזרת בית המשפט לפתור את הבעיות. אבל במצב הנוכחי ניתנה הקפאת הליכים למרות התמונה הלא ברורה, רק כדי למנוע את הכאוס".
שחר הוסיף ואמר שההקפאה היא כיסוי נוח נגד כניסת גורם זר, ו"צריך להתייחס למהלך בזהירות". הוא בירך על החלטת בית המשפט למנות בנוסף כונסים מטעם הבנקים לכל פרויקט שהם מלווים. "המינוי שלי הוא זמני ואני גם לא ערוך בכוח האדם שלי להשתלט על אלפי דירות באמצעות עורכי הדין שלהם שהתמנו ככונסים נלווים. לבנקים יש אינטרס להשלים את הבנייה ולהקטין את המחויבות של החברה, וצריך להבטיח שילכו עד לשלב הכינוס לטובת הדיירים שנהנים מהליווי הבנקאי הסגור".
הוא הוסיף: "אני לא יכול להביא יש מאין ולהגיד שהסוף יהיה כמו של משבר קריסת בית החולים ביקור חולים שפתרנו בעזרת הח"כים. קשה לנו עם המסגרת הקיימת".
ח"כ ארדן: "המדינה התרשלה"
רשם הקבלנים במשרד השיכון, יוסי רזי, אמר כי לפי החוק הם מסתפקים בתלונות ולא יוזמים מהלכים. לגבי חפציבה התקבלו בשנים האחרונות רק 2 תלונות על אי מתן ערבויות והן ניתנו בעקבות התערבות הרשם. יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), אמר כי הרשם מודה שהמדינה התרשלה במילוי תפקידה בכך שלא הוגשה תלונה למשטרה ולא נשלל הרישיון מחפציבה למרות שביצעה עבירה פלילית.
ארדן גם מחה על כך שרואי החשבון של החברה קוסט-פורר ונציג הבעלים, צבי פרידמן, לא הופיעו למרות שהוזמנו. "זו יריקה בפרצופו של הציבור", אמר ארדן.
המשך הדיון יהיה בסוף השבוע הבא בישיבה משותפת של ועדות הכספים והכלכלה. ארדן סיכם שהמסר היוצא מהדיונים הוא שהכנסת לא תרפה ממקבלי ההחלטות עד שיימצא פתרון לכל רוכשי הדירות. הוועדה החליטה להגיש הצעות חוק פרטיות שיכפו על הממשלה "בגלל רשלנותה" לשאת בעלויות הנזקים, אם לא תממן מרצונה את הסכומים הנדרשים למסירת הדירות לבעליהן, וליזום תיקונים בחוק המכר (דירות) שימנעו פרשיות דומות בעתיד. הוועדה גם קראה למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה לתת קדימות דחופה לחקירת כל המעורבים בפרשה.
