מדע אאוט, כישוף אין

מלווה בהמולה תקשורתית גדולה פורסם באחרונה הספר השביעי והאחרון ‭(?)‬ בסדרת "הארי פוטר" – תופעה מו"לית מיוחדת במינה בתחום ספרות הילדים והנוער הסדרה כולה התקבלה בחיבוק חם, ולטענת רבים "החזירה את הילדים ובני הנוער לקריאה‭."‬ אבל לא כולם שותפים לחגיגה. הספרים שעוסקים בהרפתקאותיהם של בני חבורת מכשפים מתלמדים, בעולם שבו רוחשים יצורים על טבעיים, העלתה את חמתם של נציגי הדתות השונות. הם הזהירו שהתכנים עלולים למשוך רבים מהקוראים הצעירים לכיוון החשיבה הכישופית והאמונה בכוחות על טבעיים. אליהם היתוספו מדענים ואנשי חינוך שהביטו בעין חשדנית על התופעה, ושאלו, האם בעולם שבו הפנטזיה נעשתה דומיננטית, ואמונה במעשי כישוף מרתקת את בני הנוער, יש עתיד לאהבת המדע? במילים אחרות, האם אין אנו עדים לשקיעתה של ספרות המדע הבדיוני, ובעקיפין להשלכות החמורות שיהיו לכך על עתיד המדע?

במקביל ל"הארי פוטר" יצא באחרונה בעברית הספר "הקוסמת מן הכוכבים" של סילביה לואיז אנגדאהל (הוצאת ינשוף‭.(‬ אף הוא מיועד, כביכול, לבני נוער שנמנים עם הקהל הטבעי של קוראי "הארי פוטר‭,"‬ ונושאיו לכאורה מקבילים. הספר, שהופיע במקור ב־‭,1970‬ מתאר עולם של כשפים שבו התושבים נאבקים בעזרת קוסמים בדרקון נורא. כאמור, נושא שגרתי המוכר היטב מספרי "הארי פוטר" וממאות חיקוייהם, אלא שההמשך אינו שגרתי כל כך. בהדרגה מתברר לקורא שהספר עוסק במדע בדיוני, וכל האירועים הפנטסטיים המתרחשים בו מוסברים באופן מדעי־רציונלי פחות או יותר, והם מעין תוצרים של טכנולוגיה גבוהה. למעשה, הוא ממחיש את האמרה הידועה של ארתור ס. קלארק: "כל טכנולוגיה גבוהה מספיק תיראה ככישוף לאנשים שאינם מבינים אותה‭."‬ זהו מסר נדיר מאוד בספרות הילדים של היום, שבה הכישוף מקובל כחלק אינטגרלי מכל מה שקורה בעולם ולעתים מוצג כחזק ואפקטיבי יותר מכל התפתחות מדעית.

אופרה בחלל

בניגוד לספרות הפנטזיה, ספרות המדע הבדיוני, העוסקת בעתיד טכנולוגי שמבוסס על ידע ומחקר מדעי, הולכת ונעשית נדירה. הקוראים הצעירים מתעניינים במכשפים, באלים ובעולם של מלכים ושליטים פיאודלים מימי הביניים יותר מאשר במדענים ובחייזרים. ואם לא די בזה, מתברר שחלק גדול מספרי המדע הבדיוני היום הם "אופרות חלל" - סיפורי הרפתקאות המתרחשים באימפריות גלקטיות, ולמעשה הם פנטזיה לא פחות מספרי הפנטזיה המקובלים.

מרשימות המצאי השנתיות של ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, המפורסמות כל שנה על ידי מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני "לוקוס‭,"‬ מתברר שבארה"ב נכתבים ויוצאים לאור הרבה יותר ספרי פנטזיה מאשר מדע בדיוני. לעומת 47 ספרים ב־‭,2005‬ יצאו ב־2006 לא פחות מ־172 ספרי פנטזיה חדשים לנוער ולילדים (גידול של 366 אחוזים‭,(‬ והם מהווים 57 אחוזים מכלל ספרי הילדים והנוער (לעומת 33 אחוזים בשנת ‭.(2005‬ הגידול בהתעניינות בספרי הפנטזיה אופייני גם למבוגרים - כמות הספרים מז'אנר זה הגיעה ב־2006 לשיא חדש של 463 ספרים (עלייה של 12 אחוזים לעומת ‭,(2005‬ ולעומת זאת ספרי המדע הבדיוני ירדו ב־14 אחוזים בתקופה המקבילה ‭223)‬ ספרים ב־‭.(2006‬

בין אוהדי המדע הבדיוני נשמעים קולות מודאגים המדברים על גוויעתו של הז'אנר ועל הזדקנות קהל קוראיו. המדען וסופר המדע הבדיוני, גרגורי בנפורד (הידוע כאחד הסופרים החשובים של מה שנקרא "מדע בדיוני מדעי כבד" ואשר מרבה לעסוק בנושאי מדע שונים בסיפורים‭,(‬ טוען שאנשים מושפעים ממה שהם קוראים וחווים, ולכן יש חשש שבעתיד בני נוער רבים, שקוראים ספרות פנטזיה על נגזרותיה, יפתחו צורת חשיבה שניתן לכנותה "כישופית" במקום מדעית. אבל למה רק בעתיד? כבר בהווה ניכרת פריחה אדירה של ספרות ניו־אייג'ית, ובה ספרים המיועדים במפורש לבני נוער (כולל ספרי כישוף "ממש‭,"‬ לא פנטזיה‭.(‬ אם בעבר חלק מהנערים שקראו ספרות מדע בדיוני הושפעו ממנה ופיתחו קריירה מדעית, מה יקרה לנערים הקוראים ומושפעים מספרות הפנטזיה?

כבר היום מראים הנתונים כי על ארה"ב מאיים מחסור חמור באנשי מדע. מסתבר, שהצעירים האמריקאים מעדיפים לעסוק במקצועות אחרים (משפטים, למשל‭.(‬ כדי להפנות את בני הנוער למדע מועלות שם הצעות שונות, ביניהן כתיבת תסריטים שיעוררו את עניינם של בני הנוער במדע. אבל יש היום מעט מאוד סרטים שמציגים אנשי מדע באור חיובי כלשהו. לרוב הם מוצגים כמין פרנקנשטיינים מסוכנים ומרתיעים. גם סדרות הטלוויזיה שהציגו את המדע באור חיובי, כמו "מסע בין כוכבים" על נגזרותיה, אינן מופקות יותר.

זונחים את המדע? 

התוצאות, כאמור, מורגשות בשטח. הבורות המדעית חוגגת. בכנס מדעי בבופאלו (נובמבר ‭(2006‬ הוצג שרק 50 אחוזים מהאמריקאים מאמינים שכדור הארץ סובב סביב השמש, ו־49 אחוזים מאמינים שהאנושות נוצרה בעשרת אלפים השנים האחרונות. פחות סטודנטים לומדים מדע, למרות שישנה עלייה בביקוש למשרות הדורשות יכולת חשיבה מדעית. את המשרות הללו מאיישים דווקא אזרחי חוץ, לעתים קרובות סינים והודים, מדינות שאזרחיהן מתייחסים ברצינות רבה לעיסוק במדע ובטכנולוגיה.

אם הספרות עוסקת בנושאים אנטי רציונליים ואנטי מדעיים, אולי זה משום שהסופרים של ימינו משקפים את מה שהם רואים סביבם. כך נוצר מעגל סגור, וזאת דווקא בעולם שבו אנו זקוקים יותר מתמיד למדענים, כדי שנהיה מסוגלים להתמודד עם שפע הבעיות האקולוגיות המאיימות עלינו. הסופר ג'ף ריימן טען במניפסט שפירסם, שעל סופרי המדע הבדיוני המודרני לחזור לעתיד הקרוב ולהתעלם מרעיונות של עתיד רחוק, כמו טיסה במהירות האור. לדעתו, רעיונות אלה גורמים להתעלמות מהבעיות הנוכחיות של המין האנושי, כמו התחממות כדור הארץ. התעלמות מכך היא בגדר בגידה במדע הבדיוני האמיתי.

מה יכולות להיות ההשלכות של ההתעצמות האדירה של קהל קוראי הפנטזיה? האם בעוד עשר־עשרים שנה ניווכח בקיומו של מחנה תרבותי גדול של מאמינים בכישוף ובפגאנים שיילחמו בתומכי החשיבה המדעית? אנשים שיטענו שהמדע והטכנולוגיה הם שגורמים להתחממות כדור הארץ, ורק כישוף "ירוק" וחזרה לחיקה של אמא אדמה ולשיטת החשיבה של "המחזוריות הנצחית‭,"‬ שבה הכל חוזר על עצמו לנצח נצחים (המנוגדת לשיטת החשיבה של התרבות המערבית המדעית, שלפיה תיתכן התפתחות עתידנית שלא התרחשה בעבר‭,(‬ יכולים להציל את כולנו?

ספרות המדע הבדיוני עשויה לחזור למה שהייתה לפני 80 שנה: עיסוקם של מועטים. רוב קהל הקוראים (או מה שיישאר ממנו) יתמקד בספרי הפנטזיה.

עם זאת, כדאי לזכור שבשנות ה־90 של המאה הקודמת הייתה בארה"ב התפוצצות מקבילה של ספרי אימה לילדים שרובם נכתבו בידי סופר אחד, רוברט לורנס סטיין. הם גברו בזמנם על כל ז'אנר אחר (רבים מהם אף תורגמו לעברית, כמו "הבובה שקמה לתחייה‭,1998 ,"‬ "הדחליל מתעורר בחצות‭- 1996 ,"‬ שניהם בסדרת "צמרמורת" בהוצאת הד ארצי) ולבסוף נעלמו כלעומת שבאו. ואולי צפוי גורל דומה גם לספרות הפנטזיה שהעיסוק בה יגיע לשיא כזה עד שיימאס גם על קהלו? אחרי הכל, כמה אפשר לקרוא ולשוב ולקרוא בספרי הארי פוטר ושר הטבעות וחיקוייהם? 

• מתוך מוסף הספרים של ידיעות אחרונות