שמש: למרוח קרם פעם אחת לא מספיק. אז מה כן?

הפנטזיה הקיצית של רבים מופיעה בצורת ציפוי דק, רצוי קריר, המכסה את כדור הארץ ומגן על תושביו מפני קרינת השמש. עד שהחלום העתידני הזה יתגשם, נותר לנו להסתתר מהשמש, לחבוש כובע רחב שוליים, למרוח קרם הגנה ולהתפלל שהוא עובד.

החשיפה לשמש פוגעת בנו מבפנים ומבחוץ. מבחוץ נפגעת השכבה האלסטית של העור, שאחראית לגמישותו. התוצאה: קמטים. מבפנים הקרינה פוגעת במערכת החיסונית שלנו. פה התוצאה עלולה להיות חמורה הרבה יותר: סרטן עור.

DNA בסכנת קרינה

השמש שולחת אלינו קרינה אולטרה סגולה (UV) בשלושה טווחים: קרינת UVC, הנספגת על־ידי שכבות האוזון שבאטמוספירה ולא מגיעה אלינו; קרינת UVB, שלמרבה המזל נספגת ברובה על־ידי המולקולות המצויות במסנני קרינה; וקרינת UVA, שמהווה יותר מ־95% מסך כל קרינת ה־UV על כדור הארץ, והיא הבעיה העיקרית שלנו. קרני ה־UVA מוקרנות בכל שעות האור, גם בחורף, וכמו גיבורי־על הן מסוגלות לחדור דרך העננים, דרך חלונות זכוכית וגם דרך בד טריקו קל. אנחנו לא גיבורי־על, ולכן אנחנו סופגים את הקרינה.

גם קרם שיזוף לא תמיד יעיל נגד קרני השמש (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בעוד הנזק של קרני ה־UVB מקבל ביטוי חיצוני בצורת כוויות ואדמומיות בעור, הנזק של קרני ה־UVA חסר אפקט ויזואלי, מאחר שהעור רגיש פחות לקרינה מסוג זה. עם זאת, דווקא בשל היעדרם של סימנים חיצוניים מזהים, הוא קטלני לא פחות, מאחר שמדובר בנזק מצטבר.

"קרני UVB הן קרניים קצרות ולכן חודרות רק לאפידרמיס, שכבת העור העליונה. קרני UVA הן ארוכות יותר, עוברות את האפידרמיס וחודרות לדרמיס, השכבה השנייה העמוקה יותר של העור", מסביר ד"ר זיאד קיזיל, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית בשנקר. "שם הן פוגעות בסיבים האלסטיים ובסיבי הקולגן, מה שמאיץ את הזדקנות העור, ובחומר התורשתי DNA ו־RNA. הן מחמצנות את מולקולות ה־DNA ו־RNA וגורמות למוטציות במבנה התא, שעלולות להופיע בטווח הארוך אפילו בדורות הבאים".

יעיל בתנאי מעבדה

מה הבעיה, תאמרו. נמרח קרם הגנה והכל יהיה בסדר. אבל לפני שאתם מתמרחים ורצים להירגע קצת בים, כדאי שתדעו שגם אם מרחתם שכבה בעובי בטון, אתם לא מוגנים.

נתחיל בזה שחסימה וקוץ בה. אין כיום תקן בינלאומי למדידת אפקטיביות של חסימת קרני UVA. ואכן, במחקר שנערך במחלקה להנדסה כימית בשנקר

 נמצא, כי רוב מסנני הקרינה הקיימים בשוק לא מעניקים הגנה מספקת מפני קרני UVA. יתרה מכך, ד"ר קיזיל גילה כי אין אף קרם הגנה שבולם את כל קרינת ה־UV. "לקחנו את כל הקרמים עם מסנני הקרינה המיוצרים והמיובאים לארץ ובדקנו אותם באמצעות מכשור כימי אנליטי מדויק לפי הסטנדרט האוסטרלי שהוא המחמיר בעולם", הוא מסביר. "מצאנו שרובם מסננים די טוב את קרינת ה־UVB, אבל אינם מספקים די הגנה מפני קרינת UVA". חרף הממצאים המדאיגים האלה לא מוותר ד"ר קיזיל על השימוש במסנני קרינה. "תמרחו מסנן קרינה, אבל היו ערים לכך שאתם לא בטוחים ב־100% מפני הקרינה".

גם פרופ' רפאל שפיר, יועץ האגודה למלחמה בסרטן ולשעבר מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים איכילוב, מסכים כי מריחת מסנני קרינה לא מבטיחה עתיד חלק ובריא.

חוף מציצים בת"א. מורחים מעט מדי מהקרם (צילום: ניב קלדרון) 

"מסנני קרינה מונעים את הכוויות שנוצרות מקרינת UVB, אבל זה שלא מופיעות כוויות בעור, לא אומר שלא נגרם נזק ל־DNA, או שלא נגרמים קמטים בגלל שינויים במרכיבים שונים של הרקמה התת־עורית שבדרמיס", הוא אומר. "לכן מריחת מסנן הקרינה מעניקה תחושת ביטחון שעלולה להיות מסוכנת. אנשים נצלים בשמש, לא רואים תופעות לוואי חיצוניות, שוהים בשמש זמן רב עוד יותר וגורמים לעצמם נזקים. יש גבול לעבודה שמסנן קרינה יכול לעשות, גם בדרגת SPF גבוהה. חשוב לזכור שהמספרים של ה־SPF ורמת ההגנה שלהם מתייחסים לתנאי מעבדה ולא לתנאים של יום שמש חם. מסנן קרינה עם רמת SPF גבוהה מספיק לשעה וחצי בתנאים טובים, אבל יעילותו יורדת בים ובבריכה, וגם כשרק הולכים ברחוב ומזיעים".

קו ההגנה האחרון

אז מה הפתרון? לדברי פרופ' שפיר, למרוח כמות נדיבה ולחזור להתמרח שוב. ושוב. ושוב. "כדי להשיג את רמת ההגנה המצוינת על הקרם, יש למרוח 2 מ"ג לכל סנטימטר מרובע של העור", הוא אומר. "מחקרים מראים כי צרכנים מורחים כמות קרם קטנה בהרבה, שמעניקה להם רק 10%־25% מההגנה

 שמציע הקרם, ועל זה יש להוסיף פספוס במריחה, הזעה ועוד, שמשפיעים על רמת ההגנה של מסנן הקרינה".

אגב, למי שחשב למצוא את התשובה בגל הגואה של מוצרים טבעיים השוטף אותנו, נכונה אכזבה. אין דבר כזה מסנן קרינה "טבעי". מסנני הקרינה מכילים מקדם פיזיקלי (אנאורגני) ומקדם כימי (אורגני). המסננים הכימיים מסננים יותר קרני UVB, והחומרים הפיזיקליים מסננים יותר את קרני ה־UVA. איך תדעו מה מכיל מסנן הקרינה שלכם? אפשר להירגע, רוב התכשירים המצויים כיום בשוק הם שילוב של שניהם. עם זאת, כדאי להכיר את הסימנים. למשל, המקדם הפיזיקלי הופך את הפורמולציה ללבנה. זה אומר שבספריי שקוף רוב הסיכויים שאין מרכיב פיזיקלי.

"חשוב להבין שמסנן הקרינה הוא קו ההגנה האחרון במערך ההגנה מהשמש", מסכם פרופ' שפיר. "בעולם המחקר קיימים חילוקי דעות אם מסנן קרינה אכן מונע סרטן, כי למעשה אין שום הוכחה שזה נכון. לכן ההמלצה היא להשתמש כמה שפחות במסנני קרינה וכמה שיותר באמצעים אחרים".

בראש "האמצעים האחרים" עומדת המניעה, המתבררת כאמצעי ההגנה הטוב והאפקטיבי ביותר מפני הקרינה. "רוב קרינת השמש מגיעה אלינו בין 10 בבוקר

 ל־3 בצהריים", אומר פרופ' שפיר. "בשעות אלה יש להימנע מחשיפה מכוונת לשמש ולשהות במקום סגור ומוצל. אם בכל זאת אין מנוס מלשהות בחוץ, יש לכסות את הראש ואת הגוף בבד צפוף ככל האפשר, שימנע חדירת קרינה, ולחבוש כובע כדי להגן על הקרקפת, בעיקר מי ששערו מתחיל להידלדל. למי שבוחר לעשות ספורט בשעות החמות, כדאי לחבוש כובע עם מטפחת שמכסה גם את העורף, ולהגן על הכתפיים החשופות. וכמובן, לא לשכוח להגן על העיניים: קרינת השמש מהווה את אחד הגורמים לקטרקט בעין".

קרם טוב לבריאות?

ומה באשר לשמועות שמסנני הקרינה מכילים מרכיבים המסוכנים לבריאות? מחקרים קודמים אכן העלו חששות שחלק מהרכיבים שבמסננים הנספגים בדם,

 כמו בנזופנון, הם בעלי אפקט של רעלנים, או מתנהגים – תחת השפעת השמש – כאסטרוגן, ולכן עלולים לפגוע בפעילות ההורמונלית. אולם כיום התמונה שונה. "החומרים שלהם מיוחסות תכונות אלה נאסרו לשימוש כבר לפני עשור על־ידי ה־FDA ואינם נמצאים עוד במסנני הקרינה הקיימים כיום", אומר פרופ' שפיר. ד"ר מיכל לוטם, רופאה בכירה במכון האונקולוגי בהדסה עין כרם וחברת ועדת עדכון לסרטן העור, טוענת כי בספרות הרפואית לא קיים ממצא המעיד כי משפחת החומרים מסוג בנזופנון אכן מסרטנת. ברמות ריאליות, המשקפות ריכוזים המשמשים במסנני קרינה, לא נמצא שהרכיבים מסרטנים. ממשרד הבריאות מוסרים, כי לא מאושרים לשימוש חומרים אשר סכנתם רבה מתועלתם, וכי לא ידוע על סכנה לבריאות הנובעת מרכיבים המצויים בקרם הגנה, למעט תגובות אלרגיות ספציפיות.

בכל מקרה, נזקי הקרינה כבר מוכחים בכתובים, כך שעדיף קודם כל להימנע מהם. מי שבכל זאת מחפש הוכחות סופיות לבטיחות, יכול לחפש על אריזת המוצר אישור של ה־FDA, של האיחוד האירופי או של משרד הבריאות הישראלי.

שינויים בהרגלי המריחה

10 דרכים למקסם את מסנני הקרינה

1. ודאו על האריזה שהקרם מכיל גם מסנן קרני UVA.

2. מסננים זולים טובים כמו יקרים. קנו לפי התקציב העומד לרשותכם.

3. הקפידו להימרח בשעות 15:00־10:00 גם אם אתם מתכננים לשהות בצל.

4. מרחו את הקרם רבע שעה לפני היציאה החוצה, כדי שהחומר יספיק להיספג. המהדרין יימרחו פעמיים לפני היציאה: 15 דקות לפני שיוצאים ומיד לפני היציאה, מה שמבטיח כמות גדולה של חומר פעיל.

5. חזרו על המריחה אחרי שהות של שעתיים בשמש. אם אתם מבצעים פעילות גופנית, שוחים או מזיעים, יש לחזור ולמרוח שוב את הקרם ביתר תכיפות.

6. גלו נדיבות. כדי לקבל את רמת ההגנה המופיעה על התכשיר, יש למרוח שכבה בעובי 2 מ"מ על העור. מאחר שקשה למדוד את זה במריחה ביתית, הקפידו פשוט למרוח שכבה נדיבה מאוד.

7. להגנה על הפנים השתמשו בקרם לחות שמכיל מסנן קרינה מעל 30 SPF. בדרך כלל מרקמם של התכשירים הקוסמטיים המיועדים לפנים טוב יותר ושמנוני פחות. לגוף אפשר להשתמש בכל תכשיר, מאחר שהמרקם של הקרם ורמת השמנוניות שלו חשובים פחות מאשר בקרם פנים.

8. מייק־אפ עם מסנן קרינה אינו פתרון אופטימלי, כי כדי לקבל סינון איכותי יש למרוח שכבה עבה של החומר. אם המייק־אפ שלך מכיל מקדם הגנה מספר 15, רוב הסיכויים שתמרחי אותו בשכבה דקיקה כל־כך, שאולי תקבלי מקדם 6, וזה

 בהחלט לא מספיק. מה עושים? מקפידים להשתמש בקרם לחות עם מסנן קרינה גבוה, או מורחים מסנן קרינה מתחת לשכבת המייק־אפ.

9. מרבים להזיע או סובלים מעור שמן או אקנתי? השתמשו בתכשיר הגנה ללא שומן, שהוא אוורירי יותר. תכשיר שומני מאוד עלול לסתום נקבוביות ולהחמיר אקנה קיימת.

10. אל תשכחו להגן על העיניים: מרחו קרם הגנה ייעודי לאזור והרכיבו משקפי שמש.

• ייעוץ מקצועי: ד"ר אינס ברז'ק־ורנר, מומחית לרפואת עור