פרס מפעל חיים לדובי זלצר

משרד התרבות מפרסם היום (ה') את רשימת הזוכים בפרסי השר בקטגוריות השונות של תחום הזמר העברי. ועדת הפרס בחרה להעניק את פרס השר למפעל חיים למלחין, המעבד והמנצח, דובי זלצר. הפרס, בסכום 50 אלף שקל, מוענק לזלצר, מהיוצרים הפוריים והמגוונים ביותר בשדה הזמר הישראלי, על תרומתו יוצאת הדופן לתחום.

"דובי זלצר 'עושה מנגינות' בארץ מראשית שנות החמישים", כתבו חברי ועדת הפרס בראשותו של חנוך חסון. בין היתר ציינו חברי הוועדה, שכללה גם את ד"ר טלילה אלירם ויורם רותם, בנימוקיהם את "הורה היאחזות", "דבר אלי בפרחים", "לחיי העם הזה", "כל הכבוד", "לא נפסיק לשיר", "הכותל", "הנני כאן", "יש מקום", "המלחמה האחרונה" ו"רוזה", משיריו המוכרים והאהובים.

"זלצר הוא המלחין הבולט בישראל בכתיבת מוזיקה למחזות זמר מקוריים ולהצגות תיאטרון", הוסיפו וכיוונו בין היתר להפקות "קזבלן" ו"איי לייק מייק", "עוץ לי גוץ לי", "רביזור" ו"המגילה". גם מהקולנוע לא משך ידו והוא חתום בין היתר על פסקולים של הפקות מצליחות כמו "מבצע יונתן", "שמונה בעקבות אחד" ו"טוביה ושבע בנותיו". לדברי ועדת הפרס: "זלצר, מגדולי המלודיסטים הפועלים בארץ, ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו".

את פרס השר למבצע השנה, בסכום 30 אלף שקל, העניקה ועדת הפרס בראשותו של יורם רותם לזמרת דין דין אביב. "אביב, שבלטה כזמרת בפרויקטים מוזיקליים מצליחים כמו להקת 'גאיה' והפרויקט של עידן רייכל, הוציאה השנה את אלבום הסולו הראשון שלה, שהבליט את איכויותיה כמבצעת ייחודית, מגובשת ומרגשת", כתבו חברי ועדת הפרס. "דין דין אביב היא זמרת בעלת צבע ישראלי אתני וייחודי מאוד, הבאה לידי ביטוי בשירים אותם היא מבצעת, ואשר חלקם גם נכתבו על ידיה. יכולת הביצוע והרבגוניות של קולה מביא לאוזנו של המאזין ניחוחות מקומיים המתאפיינים באווירה כנענית ותנ"כית, ועם זאת היא משתייכת באופן טבעי גם למבצעות בקטגוריה של מוזיקת העולם, ואיכות הביצוע הזו עוברת גם בהופעות הבמה שלה".

פרס השר ליוצר בתחילת דרכו, בסכום של 20 אלף שקל, יוענק לאריק ברמן שהוכיח לדברי הוועדה מקוריות יוצאת דופן בלחניו, בטקסטים ובהגשה. "המילים שלו שנונות, חצופות, ישראליות, יש בהן נגיעות אישיות מובהקות, והן מותאמות לשפת הצעירים של היום", כתבו חברי הוועדה יוסי כסיף, ירון אילן ויוסי כהנא.

ועד הנאמנים של הפרס, בראשותו של אביהו מדינה, ביקש להדגיש בפני הכותבים והמצבעים את האחריות המוטלת על כתפיהם בשמירה על השפה העברית התקנית ובקידומה, במיוחד בשל היותם דוגמא ומודל לחיקוי בני הדור הצעיר. חברי הוועדה, ובהם עמוס אורן, נאוה אחירון, יואב גינאי ועופרה הלפמן, הדגישו כי לא מצאו מועמד ראוי לפרס כותב השנה.

"רצינו להתריע נגד הכרסום ההולך וגובר במעמדה של הלשון העברית בזמר העברי", כתבו חברי הוועדה והוסיפו, "אנו עוקבים בדאגה ובצער אחרי הקלקול וההשחתה הרווחים בשפה העברית המושרת, וקוראים לכל הגורמים הפעילים בזמר העברי - יוצרים, מבצעים, מנהלים, מפיקים וגם שדרים ברדיו ובטלוויזיה, לתת הדעת על תקינותה ונכונותה של העברית הכתובה והנהגית".