שתף קטע נבחר
 
צילום: ויז'ואל/פוטוס

מה ההבדל בין ביט לבייט?

רבים מתבלבלים בין שתי יחידות היסוד האלה בתחום המחשוב - שולמית אן נחלצת לעזרה

הפעם אני באמת, אבל באמת, מתאפקת. החלטתי לקחת את ההצעה של לא מעט אנשים טובים, ופשוט לא להגיב לכם, עברייני מקלדת קטנים שכמותכם, שמסתתרים מאחורי כינויים כמו “זה לא משנה” שגר בישוב “לא משנה”. אתם פשוט לא שווים את זה. לא את האנרגיה ולא את הטרחה.

  

רק אעיר הערה אחת לכל ה"גאונים", מהטור הקודם, ובראשם הלוחם העשוי ללא חת מגולני (מגיב 10), וכנראה גם העשוי ללא שכל: לא רק שהוא טועה קשות בעניין ה-LCD שלו, אלא גם עברית הוא לא יודע. מותק, אתה מתגורר באור עקיבא, לא אור עקיבה. כנראה שמה שאומרים על גולנצ'יקים זה נכון: קודם יורים, אחר כך חושבים.

 

עזרה עצמית

אתם פשוט טועים: מסכי LCD לא נצרבים, כי ב-LCD, אין מה שייצרב. אם הייתם טורחים לקרוא תגובות חכמות כמו 117 או 133 שמסבירים שמדובר בתופעה המכונה Image Persistency, שבה הגבישים הנוזליים נתקעים במצב מסוים. בניגוד לתופעת הצריבה אותה תיארתי, זוהי תופעה בהחלט הפיכה, והוראות טיפול טובות אפשר למצוא כאן. ההוראות טובות לכולם, לא רק מסכים של אפל.

 

ולבסוף, מגיב 136, טכנאי המחשבים שחושב שהוא מבין יותר ממני – תלמד הבנת הנקרא: אני לא טענתי שמסכי פלזמה לא נצרבים. תקרא שוב, ותראה שאני צודקת. ועכשיו, בוא, תתקן לי את מחשבון הכיס מהתיכון, אני חושבת שהמסך שלו נצרב.

 

וכדי שלא תגידו שאני לא מחבבת ילדים, בחרתי לענות הפעם על שאלתו היפה של ילדון חמוד בן 17 ששלח לי מייל ושאל אותי: “מה ההבדל בין bit ל-Byte?” אחלה שאלה.

 

מחשבים לא מבינים עברית 

האמת שההסבר המיידי הוא די פשוט, אבל רבים מתבלבלים בין השניים. הנה לכם עוד קורס מזורז במבוא לתורת המחשב: מחשבים, בניגוד לבני אדם ובדומה לגולנצ'יקים מסויימים, לא מבינים עברית. וגם לא אנגלית.

 

כמכונות, הם מבינים רק בינארית: יש זרם חשמלי או אין זרם חשמלי, אור דולק או אור כבוי, שמיוצגים על ידי הספרות 1 ו-0 בהתאמה. ביט היא יחידת המידע הקטנה ביותר בשפה הזו, והיא מכילה או 0 או 1. ביט (BIT) הוא קיצור ל-Binary digIT, ספרה בינארית. בינארי הוא הבסיס המתמטי, בסיס 2, שמכיל רק את שתי הספרות הללו.

 

בייט (Byte) לעומת זאת, היא יחידה המונה שמונה ביטים, כמו שבמטר יש מאה סנטימטר. שמונה ביטים הם יחידת מידע שיכולה לייצג סימן אחד. נגיד למשל, האות א'. כך שקילו-בייט, יכיל 1000 בייטים ו-8000 ביטים, אם אנחנו סופרים בבסיס העשרוני המוכר לנו. למשל, הפסקה האחרונה שקראתם, שמכילה 226 סימנים (כולל רווחים), תשקול 226 בייטים בדיוק.

 

ועכשיו תשאלו: אז למה כל היחידות שקשורות למחשבים נספרות ב-64,128,256 וכולי? בגלל הבסיס הבינארי, בסיס שתיים. וכך, ברוב המקרים - קילובייט הוא לא 1000 בייטים בדיוק, אלא 1024, שהוא חזקה של שתיים. מגהבייט (מיליון בייטים) יכיל למעשה 1,048,576 בייטים וכך הלאה.

 

הפרש זניח: 30 מיליון 

ההפרשים האלה, שאולי לכם נראים זניחים (מה, עוד 24 בייטים יהרגו אותם?), עלו ליצרנית הכוננים הקשיחים Western Digital קצת יותר מ-30 מיליון דולר. עורכי הדין אדם גוטרייד וסת' סייפר תבעו את היצרנית, על בסיס ההבדל הזה.

 

הסיפור הוא, שמיקרוסופט ואפל, שמייצרות את מערכות ההפעלה האלמוניות Windows ו-OSX, מחשבות מגהבייט לפי השיטה הבינארית כלומר, 1024 קילובייטים במגהבייט אחד. לעומתם, יצרניות הדיסקים הקשיחים מחשבות מגהבייט לפי השיטה העשרונית, רק 1000 קילובייטים במגהבייט.

 

בנפחים גדולים ההפרש נהיה משמעותי: למשל, כונן קשיח בן 80 גיגהבייט, יכיל רק 74.4 גיגהבייט בפועל. הפרש של 5.6 גיגהבייט - לרעתכם. בדרך כלל, החברות מכסות את ישבנן בכך שהן מציינות על הכונן כי ה"נפח בפועל עשוי להשתנות בהתאם למערכת ההפעלה". אך Western Digital שכחה לציין זאת.

 

התזכורת שהיא חטפה הייתה כואבת מאוד: Western Digital חויבה לשלוח למיליון מלקוחותיה תוכנת גיבוי בשווי של 30 דולר לעותק. גוטרייד וסייפר זכו בחצי מיליון דולר הוצאות משפט, מה שמוכיח שהקטנוניות משתלמת אם משקיעים אותה באפיקים נכונים. רמז: להיות קטנוני לגבי כתבות ב-ynet לא יניב לכם שקל.

 

באיזו מהירות אתם מורידים? 

כיון שתפסתם אותי אחרי הדאקירי השלישי שלי, ואני במצב רוח מצוין, אני אעשה לכם טובה וגם אסביר לכם מה המשמעות של נתון מהירות החיבור שלכם לאינטרנט, כמו ששאל אותי הבחור בן ה-17, שביקש לשמור את שמו חסוי. יקיריי, כל מה שמוכרים לכם התוכי והסמיילי והחברים שלהם, תמיד, אבל תמיד מצוין בביטים. למעשה, ביטים לשנייה, bps, שזו היחידה שבה מודדים מהירות חיבור לרשת ושיש כאלה שקוראים לה Baud.

 

רוצים לדעת באיזה קצב באמת תורידו? נורא פשוט: כיון שהדפדפנים והביטורנט שלכם מודדים קצב העברת קבצים בקילובייט לשנייה, ומהירות החיבור מצוינת במגהביט לשנייה (כל הפראיירים שעדיין מחזיקים חיבור של 750 קילוביט לשנייה, תצטרפו למאה ה-21), כל מה שאתם צריכים לעשות זה לחלק את הנתון שמנסים למכור לכם בשמונה, אחרי שהורדתם שלושה אפסים מהקצה. ככה תדעו מה קצב ההעברה האופטימלי, ואם הוא מספיק מהיר לטעמכם.

 

לדוגמה, חיבור של 1.5 מגה (1,500,000) הוא 1,500 קילו-ביטים לשנייה או 187.5 קילובייט לשנייה. מספיק מהיר בשבילכם כדי להוריד? 

 

שיעור בעברית 

ולסיום, שיעור עברית, במיוחד בשביל הגולנצ'יק מאור עקיבא. האקדמיה ללשון העברית ניסתה בשעתו להמציא מילים עבריות לביט ולבייט. ביט נקראה בעברית סיבית, קיצור לספרה בינארית וברבים סיביות, ואילו בייט, עוברתה לבית ביחיד ובתים ברבים.

 

לצערי, המילים החמודות האלה לא תפסו, וזרעו בלבול. את העברית היפה הזו אפשר למצוא היום במדריכי טלפון, בעמודים שמספרים על "שירותים מיוחדים על הקו" ואצל חנוני-על בפקולטות מסויימות של מדעי המחשב. חבל. מוזג, עוד דאקירי בבקשה!

 

את הצעות הנישואין הרבות אני מסננת בקפידה, את השאלות קצת פחות. אז תמשיכו לשלוח. תיבת ה-Gmail שלי מחכה.

 

shulam.n@gmail.com

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים