גם שופטים הם בני אדם

אכזרית מכל התקשורת. מי שמתקרב אליה, עלול להיכוות, כבשירה המפורסם של מרלן דיטריך, כעש מפני אש.

משהחליטה המערכת המשפטית להחצין מחלוקות פנימיות ולנהלן באמצעות התקשורת, היא הסתכנה בחשיפה אכזרית. ככל שהדיון מתארך ומתמשך בתקשורת, כך מתערטלת האליטה המשפטית מן ההילה ארוכת השנים שעטפה את חבריה בגלימה שחורה ומעוררת יראה. לעיני כל נחשפת מערכת שסועה לשני מחנות, שנלחמים אלה באלה על מוקדי עוצמה ושליטה.

המחנות אינם חדשים, אך בזכות המחלוקת המתוקשרת הם נחשפים לעין כל. ככל שהמחלוקת צוברת שיאים מילוליים, כך מתברר שמדובר בעימות יצרי בין שתי קבוצות, ושמא שתי קליקות, המזוהות לעיתים לפי האזור הגיאוגרפי של רוב חבריהן – האצולה המשפטית של רחביה, ירושלים מול פרקליטי הצמרת של צפון תל-אביב.

אלה אוחזים בכיסאות שיפוט ובייחוס ואלה משופעים הון וכיבודים ציבוריים, לרבות פרס ישראל. אלה מחלטרים באקדמיה ואלה מזפזפים בין פוליטיקה לבין פרקטיקה פרטית. כל אחד מחנך יורשים בדמותו וברוחו – אלה מחנכים משפטנים וחוקרים מתלבטים בסוגיות מוסר וצדק, ואלה מכשירים במכללות פרטיות פרקליטים ליברלים, תאבי הון ונהנתנים.

כל מחנה מגייס את מיטב הרטוריקה לשיפור עמדת המיקוח שלו; כל מחנה מדבר גבוה-גבוה בשם ערכים נעלים של שלטון החוק, הפרדת רשויות, חוק וסדר ועוד; כל מחנה מציג עצמו כמגן ומושיע הסדר הציבורי ותבוסתו תסב נזק בלתי הפיך לדמוקרטיה בישראל; כל מחנה נאחז במוקדים אחרים במערכת וכל אחד מבקש להחיל את שליטתו גם על מעוזי יריביו; כל מחנה מאתר ומגייס בני ברית חיצוניים ובעלי השכלה משפטית לשיפור עמדת המיקוח שלו.

אך אלה וגם אלה חוטאים בהתנשאות וביהירות, ומתייחסים לעצמם בחשיבות עצמית תהומית. המחלוקת המתוקשרת עלולה לפגוע באמון הציבור במערכת המשפטית, ואולי טוב שכך. בדיעבד, מתגלה שמאחורי גלימות שחורות מסתתרים בני אדם בשר ודם, בינוניים למדי, אשר גם להם יצרים ואינטרסים, עליהם הם מוכנים להילחם עד "תמות נפשי".

כרסום בכריזמה של מערכת המשפט עשוי למתג מחדש את המערכת המשפטית ולהעמיד את העושים בה בפרופורציה הראויה בחברה. לא בכל מקרה עדיף להציב שופט בראש ועדה, לא תמיד פרופסור למשפטים מיטיב להנחות דיון ציבורי ולא תמיד פרקליט מועיל לדירקטוריון או להנהלת חברה. השכלה משפטית וגלימה שחורה, כך אנו מגלים, אינם ערובה לשיקול דעת ותבונה.