האם המדינה יכולה לקבוע לנו איך למות?

ח"כ יוסי ביילין: עדיף פארק על קבר

הגדרת "מיהו יהודי" היא הגדרה דתית ולא לאומית, בשבת אין תחבורה ציבורית, ועל מסחר בשבת מוטלים קנסות. המיעוט הדתי נכנס לנו לצלחת (באיסורי החזיר למיניהם ובאיסור החמץ בפסח), למיטה (נישואים, גירושין, ייבום,חליצה, "אשה מורדת", ממזרות), ועכשיו גם לקבר (או לחלופתו). הקואליציה הנוכחית נכנעת, בחולשתה, לכל טירופי החרדים, מוותרת להם על לימודי הליבה בחינוך, מחייבת את הרשויות המקומיות לממן את בתי הספר הלא רשמיים שלהם, מוותרת להם על שירות צבאי או על חלופתו, ומאריכה בכך את השירות הצבאי שלנו, ועוד מעט תיכנע להם בהצעת החוק ההזויה למנוע, ממי שרוצה בכך, את שריפת גופתו, תוך שימוש מניפולטיבי בשואה.

הטירוף הזה של גילוי מיקום התנורים, חשיפת הענין בעיתונות החרדית, הונדליזם כנגד המקום, וההתלהמות של שרי ש"ס, מוציאה אותי מדעתי כראש השדולה החילונית-פלורליסטית בכנסת, כמי שעומד בראש מרצ-יחד הנאבקת לחופש דת ולחופש מדת, וכאדם פרטי שלא מוכן שאנשי האתמול יקבעו לו איך למות. אם ינסו לכפות עלינו גם זה, לא תהיה כאן שתיקת כבשים.

הרב יצחק לוי: שיקול ציבורי, על פני חופש הפרט

שריפת גופות מעוררת טראומות ופצעים עמוקים ביותר בתולדות עם ישראל. מימי הביניים ועד לשואה, יהודים רבים נשרפו על קידוש השם בגלל שהם יהודים, אם במדורות של האינקוויזיציה ואם בתנורי השריפה של הגרמנים.

דרך זו, אם כי מבחינה דמוקרטית קשה למנוע אותה, הרי שההתחשבות הלאומית בעיני גוברת כאן על השיקול הדמוקרטי של חופש הדעה וחופש ההתנהלות. אינני מדבר על הצד הדתי, אם כי במסורת ישראל יש ערך רב לשמירה על כבוד הגוף של הנפטר ועל דרך מסויימת לקבורתו.

אני יודע שאנחנו מתירים היום גם קבורה חילונית, שהיא איננה על פי מסורת ישראל ובדיונים שהיו על קבורה חילונית בכנסת, הבעתי את דעתי כמה פעמים שנושא קבורה איננו נושא לכפייה דתית ועל כן דעתי איננה נוגעת כלל וכלל לפן הדתי אלא יותר לרגשות הלאומיים ולזכרונות הקשים המתעוררים כאשר אנו שומעים על קרימטוריום במדינת ישראל.

אם תעלה הצעת החוק בנושא, אני אתמוך בה מטעמים אלו. אני חושב שאני מבטא את דעת רוב הציבור בישראל, אשר גם הוא, שלא מסיבות דתיות, אלא מסיבות - גם של מסורת - אבל גם מסיבות של זכרונות משותפים לאומיים, יתנגדו לשריפת גופות במדינת ישראל.

פעמים רבות אנחנו מעדיפים שיקול ציבורי ושיקול לאומי על חשבון חופש הפרט, למשל בסגירת עסקים ביום השואה או בסגירת עסקים ב-ט' באב, בהם אנחנו "פוגעים" בזכות הפרט לפתוח עסק או לצאת לבלות כדי לשמור על זיכרון לאומי. אנחנו עושים זאת גם ביום הכיפורים, כאשר קדושת יום הכיפורים נטועה בלב האומה ועל כל אנחנו מרשים לעצמנו דרך חוקים ותקנות ונהלים, לאסור הרבה מאוד דברים שאיננו אוסרים במשך כל ימי השנה ולכן לא יהיה הדבר מוגזם ולא יהיה בזה חידוש, לא חקיקתי ולא ציבורי, אם נצרף גם את נושא שריפת הגופות לאותם נושאים לאומיים. כאמור, אם תהיה חקיקה כזאת, אתמוך בה.  

ובעד מי אתם? הצביעו במנגנון התגובות

תומכים בשריפת גופות - לחצו "בעד"

מתנגדים לשריפה - לחצו "נגד"